בית המשפט השלום בפתח תקוה, מפי השופט נחום שטרנליכט, פסק בתביעה אשר הוגשה על-ידי תושבת העיר פתח תקוה שמעדה לבור ברחוב ראשי בעיר, כי העיריה תשלם לה סך 159,371 ש"ח כפיצוי על הנזקים הרבים שנגרמו לה ובכלל זה הנכות הצמיתה שנותרה עקב הנפילה [ת.א. 2294/04 (שלום - פתח תקוה) זהבה דוד נ' עיריית פתח תקוה ואח' (טרם פורסם)].
בכתב התביעה טענה התובעת, כי ביום 28.11.01, כאשר ירדה ממדרכה ברחוב אורלוב בעיר, וזאת על-מנת לחצות את הכביש, נכנסה רגלה לבור שהיה בכביש ואשר גרם לנפילתה. בור זה נסתם על-ידי העיריה רק בשנת 2003.
כתוצאה מהנפילה נחבלה התובעת קשות ואף נזקקה להגיע באותו יום לחדר מיון. התובעת הוסיפה וטענה, כי עיריית פתח תקוה אחראית לנזקים אשר נגרמו לה, וזאת משום שהינה אחראית על תחזוקת מקום התאונה, ובאי-תיקון המפגע - הרי שהיא התרשלה. ביחס לנכות אשר נגרמה לה, טענה התובעת כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 10%.
העיריה טענה, מנגד, כי על התובעת הייתה מוטלת החובה להתבונן היטב בדרך בה היא הולכת, שכן לו הייתה מתבוננת, בוודאי הייתה נמנעת נפילתה, ומשלא התבוננה הרי שמוטל עליה אשם-תורם בגרימה לתאונה.
אלא שבית המשפט דחה על-הסף את טענת העיריה, ובנוסף על קביעתו כי גרסת התובעת נראית לו אמינה ומשכנעת, פסק כי לא מתקיים כאן כל אשם תורם מצד התובעת. בית המשפט קבע, כי "האדם אינו הולך ברחובה של עיר כשפניו כבושות בקרקע וכשהוא תר אחר מכשולים ומפגעים. האדם הסביר הולך כשפניו נשואות קדימה בכיוון הליכתו, וזאת במיוחד בלכתו בדרך תקינה, שאין צפוי כי ימצאו בה מכשולים בלתי סבירים. לכן לא ניתן לייחס לתובעת במקרה זה אשם תורם כלשהו" - שהעיריות תקראנה ותפנמנה.
לבסוף פסק בית המשפט לתובעת את הפיצויים הנ"ל. אלה כוללים פיצוי בגין כאב וסבל, הפסד שכר בעבר, אובדן כושר השתכרות בעתיד וכן עזרת צד ג' בעתיד. בנוסף פסק בית המשפט שכר טירחת עו"ד והוצאות משפט בסך 21,000 ש"ח.