מדינת ישראל תפסיד השנה 122 מיליארד ש"ח בשל רמת איכות נמוכה במשרדים ומפעלים, בקרה לקויה וחוסר תשומת לב במפעלים ובחברות לאיכות העבודה והמוצרים.
הנתונים הקשים ייחשפו במהלך הכינוס הבינלאומי ה-14 לאיכות שייערך בירושלים בחודש נובמבר הקרוב בהשתתפות 2,500 איש מהארץ ומחו"ל.
ד"ר אביגדור זוננשיין, הממונה לשעבר במשרד ראש הממשלה על הטיפול באיכות ומצוינות, אמר לקראת הכינוס, כי על-פי חישובים והשוואות בין ישראל ומדינות אחרות במערב, מתברר כי הפער בין ישראל ומדינות המערב בתחום האיכות הולך ומתרחב.
כך למשל, בשנת 1996 יפן היתה בעלת התל"ג הגבוה בעולם. באותה שנה היה ההפרש בתל"ג בין יפן וישראל 48%. משמעות הדבר: מחצית מהפער בין ישראל ויפן, שהם 25% מהתל"ג בישראל, נוצר בגלל אי-איכות.
בשנת 1999 הטובה בעולם היתה שוויץ, שבה התל"ג לנפש הגיע ל-38,440 דולר. באותה שנה הפער בין שוויץ וישראל הגיע ל-60%, כאשר התל"ג באותה שנה בישראל הגיע לכ-16 אלף דולר לנפש. על-פי ההנחה שמחצית הפער נובע מאי-איכות, הרי שהשנה הנזק מאי-איכות עלול להגיע ל-30% מהתל"ג וזו עלייה משמעותית.
הגדרת אי-איכות כוללת את כל הנזקים הכלכליים הישירים והעקיפים הנגרמים למשק כתוצאה מרשלנות, הזנחה, חוסר תשומת לב, רמת בקרה נמוכה על קווי ייצור, מוצרים פגומים שגורמים נזקים כספיים למפעל עקב החלפתם או החזרתם, הפסד ימי עבודה ופריון עבודה של עובדים בגלל רמת תחזוקה לקויה של מתקנים ומפעלים, הפסד ימי עבודה בגלל כשלים ניהוליים וארגוניים, הפסד כספי והפסד שווקים ונזקים שונים הנגרמים כתוצאה מבירוקרטיה וחוסר יכולת לקדם פרויקטים ולחלץ פרויקטים מסבך בירוקרטי ועוד.
בתקופת ממשלת רבין באמצע שנות ה-90', ניסה ראש הממשלה המנוח להילחם בתופעת אי-איכות בניסיון לקדם את המשק הישראלי. רבין ז"ל יזם את המרכז לאיכות ומצוינות שבראשו עמד ד"ר אביגדור זוננשיין. במסגרת המרכז הוענקו מדי שנה פרסים למפעלים ומשרדים שהצליחו להקטין את הנזקים הכלכליים של אי-איכות.