אני, ג.ב אמנון, גבר אומנם בכל המובנים הפיזיים, יחד עם זאת מעולם לא נמשכתי ל"מֶכַּה" של הגברים – לעולם האופנועים והמכוניות. כילד לא ביקשתי שירכשו לי מכוניות צעצוע קטנות ומהירות, וכמבוגר (עד כמה שגבר שאוהב ספורט יכול להיות מבוגר) אני נוהג ברכב בחוסר חדווה, בבחינת הכרח תנועתי גרידא.
פרק א': ספרד זוכה ביורו ומנחה מדיניות כיבוש
פרק ב': השיעור באליפות האינסטנט של בוסטון
פרק ג': לואיס המילטון כאובמה של פורמולה 1
מאידך, אני חובב ספורט מושבע, החל בכדורגל וכדורסל, דרך טניס, עבור בסנוקר וכלה בכדוריד, כדורעף, מקצועות אולימפיים זניחים ולעיתים נדירות גם קארלינג. לשון אחר, חיידק הספורט חבוי עמוק עמוק בדמי, ולכן אין זה מפתיע כנראה שאהבתי לספורט המוטורי נתגלתה לה, כך פתאום, ביום גשום אחד. החיידק המוטורי היה אומנם סמוי, אך איטלקי אחד, מרחק אלפי מייל ממני, הצית אותו במכת גז אחת.
ולנטינו רוסי. טוב, בוודאי שהוא אחד הגדולים, אם לא הגדול מכולם, יחדיו עם מייקל דוהן, ג'יאקומו אגוסטיני ואנג'ל נייטו, אבל זו לא הנקודה המעניינת אצל ולנטינו רוסי. הנקודה היא האופן שבו הוא מנצח, מדבר, מתנהג, מתלבש, רוכב ובעצם, מי אתה לעזאזל ולנטינו רוסי? האיש מעניין אותי בטרוף, סוג של אניגמה. האם ייתכן שהוא הומוסקסואל? כל הרוכבים הללו, צעירים כל כך, וכבר מוקפים במסות אדירות של יפהפיות שהיו הורגות כל גבר נורמלי. סטה ג'יברנאו בזמנו וחברתו המהממת, קייסי סטונר עם צמודתו, וכל רוכב אחר וכוסיתו עימו, ורק ולנטינו – יוק. והוא איטלקי יפה ולנטינו. ועשיר. ורוכב על אופנוע. חידה.
לראות ולשמוע ראיון עם ולנטינו זו חוויה מוזרה. מצד אחד, האיש שש אלי דיבור. הוא מקשקש עם המבטא האיטלקי שלו “It is a very dangerous track” , “I pushed very hard but Sete was very good today” , מלהג ודופק את החיוכים הגדולים שלו, כולל לפעמים הגדלת עיניים מכוונת לתוך המצלמה, ומצד שני הוא לא אומר בעצם כלום. שנים כבר אני מקשיב לראיונות איתו, ושוב – יוק. אולי זו בכלל לא אניגמה, וכמו ספורטאים עצומים לפניו, גם ולנטינו הוא כלי נוצץ ומרהיב בשדה הספורט, אבל אפור, רדוד ומשעמם כאדם. מצד שלישי, הוא לא משעמם בכלל, ההצגות שלו, ההתחפשות לדוקטור ולבישת המעיל הלבן, הכריזמה הנשפכת אל תוך המצלמה, ההופעות ביציע במשחקיה של אינטר. מבלבל.
האנרכיה הזו שנקראת ולנטינו רוסי, מסתיימת עבורי על המסלול, או כמו שולנטינו אוהב לומר “On the track”. "און זה טרק" ולנטינו משתין בקשת גבוהה על הגברברונים מלאי הטסטוסטרון, ומפגין גבריות הרואית ונועזת שגם לוחם ספרטני לא היה מתבייש בה. ברגע שהיצור המצחיק, הדברן, הצבעוני, והמוזר הזה שם את הקסדה על הראש, נדמה כאילו סופרמן לבש את חליפתו ויוצא למבצע הצלה הרפתקני. הריטואל הוא קבוע: מסדר את הקסדה פעמיים שלוש עם הידיים, מותח את חליפת הרכיבה ומסיים, כהרגלו בקודש, עם משיכת שאריות החליפה מהתחת. "און זה טרק" ולנטינו עוקף מימין, משמאל, כמעט מתרסק, נועז, חצוף וגאון. קשה לפרשן רכיבה על אופנועים, וגם שדרי "יורוספורט" מתקשים להסביר מדוע דווקא ולנטינו מצליח בקלות את מה שבא לאחרים בזיעה ובמאמץ.
לאחר שהפסיד שתי אליפויות עולם ברצף, לניקי היידן ולקייסי סטונר בהתאמה, חזר ולנטינו השנה ושרף את הרוכבים ואת המסלול בלוקחו אליפות שמינית, ושישית בקטגוריה המובחרת של ה-GP . בעולם הספורטאים הדגולים, נטל כעת ולנטינו את כס המלכות והתיישב לצד העליונים שבהם. זו ההוכחה להיותו אלוף אמיתי, כמוהו כפיט סמפראס שלקח לאחר הפסקה של שנים את הגראנד סלאם ה-14 שלו בניצחון מוחץ על אגאסי, כמוהו כמייקל ג'ורדן האל-מותי שחזר מהבייסבול וייסד עוד שושלת, כמוהו כרונאלדו הברזילאי העצום ששב כעוף החול מן הפציעות ומן המתים כדי לזכות במונדיאל הזהוב ובמלכות השערים.
ולנטינו רוסי, שכל כך רגיל לעמוד על מדרגות (מחזיק בשיא כל הזמנים בעמידה על הפודיום במרוצי האופנועים), עומד כעת על המדרגה העליונה והבולטת ביותר בעולם הספורט, לצד אגדות המשחק האחרות.