פחות מאחוז אחד מתושבי ישראל מסדירים את חלוקת רכושם בעודם בחיים ומנסחים צוואה. שאר הישראלים מתחמקים מכתיבת צוואה בגלל חששות מסכסוכים משפחתיים וממצבים מביכים שעלולים להסתיים באמירה: "אני עוד בחיים ואתה כבר מחלק את הרכוש?".
רו"ח אלון ברודיא, מנכ"ל חברת מחשבה קדימה המתמחה בהעברת רכוש במשפחה, אמר כי רק מעטים יודעים, "כי כאשר ההורים אינם מותירים לילדיהם ירושה מוסדרת הם מורישים להם נכסים חייבים במס וכתוצאה מכך גובה האוצר מדי שנה מהיורשים כ-5 מיליארד שקל שיכלו להיחסך.
לדוגמא: זוג הורים השאיר דירה וחנות לשני ילדיהם. הבעלות על הנכסים משותפת לשני הילדים. כאשר הילדים ירצו לממש את הירושה עלול להיווצר מצב לפיו אחד מהם רוצה את הדירה והשני את החנות, הם יצטרכו לבצע תהליך של החלפת רכוש. זוהי הנקודה בה מצטרף פקיד השומה למשפחה.
כל החלפת רכוש חייבת במס של עד 50% והמשמעות מבחינת היורשים ברורה - חצי ירושה במקום ירושה שלמה. בהנחה שבכל שנה נפטרים במדינת ישראל כ-40,000 בני אדם שלכל אחד מהם יש רכוש בסכום המינימלי של 100,000 דולר, משלמים השארים מס בסך של כ-5 מיליארד ש"ח על הירושות למרות שבישראל אין מס ירושה כלל.
ברוידא הסביר, כי ניתן למנוע את הפסד הכספים הזה באמצעות כלי פשוט: לדבר על הירושה ולהכין צוואה. לדבריו, צוואה היא תהליך ולא רק מסמך. המבחן האמיתי של צוואה טובה היא השאלה האם פקיד שומה יוכל לשבת בחדר, לקבל את כל המידע ולקבוע בסוף הדיון כי אין כל אפשרות למסות את הנכסים לאחר הורשתם.
אלון ברוידא ירצה על צוואות ב-11 בפברואר 2003, בשעה 15:30 במלון דן אכדיה בהרצליה.