נאום הנשיא בוש בעניין פרסום 'מפת הדרכים' אומנם זכה לתגובות חיוביות מצד גורמים ערביים כמו סעודיה, מצרים והליגה הערבית ואף הועד הפועל של אש"פ. אולם, בכירים רבים ברשות הפלשתינית הביעו הסתייגות מנאום זה ואף ראו בו ניסיון לרצות את דעת הקהל העולמית ביחס למתקפה נגד עירק.
אותם בכירים התייחסו בזלזול לנאומו של בוש וטענו, כי הוא נועד לרצות את דעת הקהל העולמית בעניין המלחמה נגד עירק.
ארגון ממר"י תרגם חלק מהגינויים. כך למשל, טען השר לתכנון ושת"פ בינלאומי, נביל שעת', כי הצהרותיו של בוש הן רק ניסיון לזכות בדעת הקהל, במיוחד בשל העובדה שהן באו כמה ימים לפני פרוץ המלחמה.
סגן יו"ר המועצה המחוקקת, אבראהים אבו אל-נג'א, אמר: "נאום בוש נועד לרכך את התרעומת של העולם הערבי והאיסלמי לנוכח המוסר הכפול בו נוהגת ארה"ב כלפי הבעיות במזה"ת... אם חזונו של הנשיא האמריקני להקים מדינה פלשתינית היה רציני, הוא היה דורש מישראל לסגת מיד מהשטחים הפלשתינים ולהפסיק את פעולות ההרג וההרס, והיה שולח כוחות או"ם להגן על עמנו מפני היהירות והתוקפנות הישראלית... אמריקה שואפת באמצעות המלחמה כנגד עירק, לעצב מחדש את האזור הערבי ולהשתלט על יכולותינו ועל גורלנו."
מנכ"ל משרד ההסברה הפלשתיני, חסן אל-כאשף, גם כן גינה את הנשיא בוש. בטורו הקבוע ביומון "אל-חיאת אל-ג'דידה" כתב: "הנשיא האמריקני, ג'ורג' בוש, לא ראוי לשום תודה משום בכיר או אזרח פלשתיני או ערבי, בשל תוכן נאומו שלשום בערב. אדרבה, הוא ראוי לגינוי רשמי ועממי בשל היותו בעל הברית התמידי של ממשלת שרון, הנשיא האמריקני שהכי תומך ונוטה לטובת הכיבוש הישראלי של האדמה הפלשתינית והערבית, והשותף המגיש סיוע והגנה לכל פשעי הכיבוש הישראלי המתבצעים נגד העם הפלשתיני.
אמריקה, כפי שמלמדת מדיניותה לאורך חצי מאה, נוטה לטובת ישראל ושומרת עליה. אמריקה של בוש הבן היא [אמריקה] העוינת ביותר לערבים ולזכויותיהם הלאומיות האיתנות".