כתב אישום חמור הוגש (יום ג', 24.6.03) לבית המשפט המחוזי בחיפה, נגד חמישה מראשי הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית ופעיליה, וכן כנגד חברה ועמותה הקשורות עם התנועה. נשיא בית המשפט, מיכה לינדנשטראוס, החליט להאריך את מעצרם של חמשת חברי התנועה בשבועיים עד ל-7 ביולי.
מאות מפגינים תומכי התנועה וקרובי המשפחה הפגינו כל העת מחוץ לבית המשפט, כשהם קוראים קריאות בעד השייח' ראאד סלאח, והניפו דגלים של התנועה האיסלמית. מאות שוטרים הוצבו במקום כדי למנוע התפרעויות ומהומות. משטרת חיפה סגרה את הרחובות הסמוכים לבית המשפט: רחוב ברנלד, אבן פינה, שמריהו-לוין ורחוב הדר.
במהלך הדיון, אמר השייח' סלאח, כי מדובר בכפייה דתית ורדיפה פוליטית של כל המגזר הערבי. "כדי לשתק את המגזר הערבי הם מרמים את המגזר היהודי דווקא. מרמים את בית המשפט. יש הבדל גדול בין תוכן החקירות להאשמות. אנחנו קראנו את כל ההאשמות נגדנו. יש הבדל גדול מאד בין תוכן החקירות שהיו לבין ההאשמות. אין קשר ביניהם. הם שאלו אותנו על נושאים דתיים כמו צום הרמדאן, על מסגד אל-אקצא, על צדקה ועל נושאים דתיים אחרים, והיום הם מרמים את כולם. הם לא יצליחו, בעזרת השם".
דובר התנועה, השייח' הישאם עבד אל-רחמן, אמר: "לחקירות הונאה הצליחה להוציא כתב אישום בלידה קשה מאד... אני חושב שאף אחד לא ירשה לעצמו להשאיר את השייח' ראאד סלאח עוד כמה שבועות במעצר... ראיתם מה שהיה כאן היום. היום שלטנו על המצב, אבל לא נוכל לשלוט על ההמונים עוד כמה שבועות. נראה שרק את בין-לאדן שכחו בכתב האישום... במקום לתת לנו צל"ש על המעשים שאנחנו עושים, הם עושים לנו את העוול הזה".
האישומים והארכת המעצר
חמשת הנאשמים הובאו הבוקר לבית המשפט המחוזי בחיפה, להארכת מעצרם. החמישה הם: מחמוד בן-מוחמד מחאג'נה, המכונה "אבו סמרה" (נאשם מספר 1); השייח' ראאד בן-סלאח מחאג'נה (נאשם מספר 2), ראש התנועה האיסלמית; תאופיק בן-עבד אל-לטיף מחאג'נה (נאשם מספר 3); נאצר בן-אחלד אגברייה (נאשם מספר 4); ד"ר סלימאן בן-אחמד אגברייה (נאשם מספר 5), ראש עיריית אום-אל-פאחם. שני נאשמים נוספים הם: המוסד לסיוע הומניטרי - חברת אלאגאת'ה אל-אינסאניה בע"מ (נאשמת מס' 6), וועדת ההצלה ההומניטרית לתמיכה ביתומים ובנזקקים (נאשמת מס' 7).
כתב האישום המלא:
www.nfc.co.il/explorer/בית%20משפט/בית%20משפט%20מחוזי/כתב%20אישום%20-%20התנועה%20האיסלמית.doc
חמשת הנאשמים הראשונים הינם פעילי התנועה האיסלמית, וראשי הפלג הצפוני שלה. המוסד לסיוע הומניטירי הינו חברה שהוקמה על-ידי השייח' ראאד סלאח ונוהלה על-ידי אבו-סמרה, ובה פעלו כל אחד לפי חלקו נאשמים 1-4.
כתב האישום כולל שורה של עבירות לפי חוק העונשין, הפקודה למניעת טרור, תקנות ההגנה לשעת חירום והחוק לאיסור הלבנת הון ובכלל זה קשירת קשר לביצוע פשע, מגע עם סוכן חוץ, ביצוע שרות עבור התאחדות בלתי מותרת, חברות בארגון טרוריסטי, חברות בהתאגדות בלתי מותרת, הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומסירת ידיעות לאויב. זהו אחד מכתבי האישום החמורים שהוגשו נגד פעילים בתנועה שהתיימרה לעסוק בעניינים ציבוריים במגזר הערבי.
בכתב האישום מתוארת פעילותם של הנאשמים בגיוס כספים מארגוני חמאס בחו"ל באמצעות המוסד, והעברת כספים אלה או תמורתם למוסדות שונים של התנועה בישראל, לאגודות צדקה של החמאס בשטחים ולאסירים ועצורים שהיו מעורבים בעבירות ביטחונית ובפעולות טרור.
כידוע, בשנת 1989 הכריזה מדינת ישראל על ארגון החמאס כעל ארגון טרור, המבוסס על אידיאולוגיה איסלמית קיצונית, ומטרתו היא השמדת מדינת ישראל והקמת מדינה איסלמית במקומה.
ארגון החמאס פועל להשגת מטרותיו באמצעות תשתית ארגונית המיועדת לכך ומכונה "גדודי עז א-דין אלקסאם", זוהי התשתית הצבאית של הארגון. כמו כן, מקיים הארגון פעילות "אזרחית" באמצעות "אגודות צדקה" מקומיות הפעולות באיו"ש ונשלטות על-ידי פעילי חמאס ומהוות חלק מהארגון.
פעילות החמאס ממומנת בעיקר על-ידי ארגונים בחו"ל, שחלקם משתייכים לחמאס ומהווים את הזרוע הכלכלית של הארגון. הארגונים אוספים כספים ומעבירים אותם לשטחים ולמדינת ישראל להגשמת מטרות החמאס.
יצויין, כי רוב האישומים מבוססים על שיחות טלפון, התכתבויות בפקס, משלוח דואר ודואר אלקטרוני, שנתפסו בבתים ובמוסדות של התנועה. חלק מהראיות הופקו מתוך מחשבים שנמצאו שם.
תושבים באום אל-פאחם, שתרמו כספים לתנועה האיסלמית, זועמים לאור הנטען בכתב האישום, וטוענים כי התנועה הונתה אותם, מאחר וחשבו שהתרומות ישמשו לפיתוח וחינוך ביישוב.
פירוט האישומים
שני האישומים הראשונים עוסקים בקרנות של ארגון החמאס: "קרן אל-אקצא", שמרכזה בגרמניה, והיא בעלת סניפים בכמה ממדינות אירופה, ו"קרן הרווחה והפיתוח לפלשתין – אינטרפל", שהוקמה בבריטניה ב-1994 על-ידי פעילי חמאס, ומהווה אחד מהצינורות העיקריים לגיוס כספים עבור תשתית החמאס ופעילותו בשטחים.
שתי הקרנות הוכרזו בישראל כארגוני טרור וכהתאחדויות בלתי מוכרות. הנאשמים, נטען, יצרו קשר בשנים האחרונות עם ראשי הקרנות, המוגדרים כ"סוכני חוץ" על-פי החוק, וקיבלו כספים מהקרנות ובאמצעותן, והחזיקו קרנות בבנק עבור קרנות אלה, בניגוד לחוק.
לפיכך, מואשמים החמישה בקשירת קשר לביצוע פשע, מגע עם סוכן זר, חברות בארגון טרור והחזקת קרנות עבור התאחדות בלתי מוכרת.
האישום השלישי נוגע לקואליציית הצדקה של החמאס ("אאתלאף אלח'יר") - ארגון גג המאחד עשרות ארגונים איסלמיים מרחבי העולם, במעורבות אקטיבית של הנהגת החמאס בסוריה, במטרה לגייס כספים לשטחים. יו"ר הקואליציה, השייח' יוסף מוסטפא אלקרדאווי, הוא אחד מפעיליה לשעבר של תנועת "האחים המוסלמים" במצרים. בפסיקותיו, נתן קרדאווי הכשר הלכתי לביצועם של פיגועי ההתאבדות ולהיותם "מות קדושים".
באישום נטען כי קרדאווי מהווה מקור סמכות דתי ורוחני לתנועת החמאס ולתנועה האיסלמית בישראל. בין הארגונים הדומיננטיים בקואליציה ניתן למצוא את שתי קרנות החמאס שהוזכרו לעיל. נאשם 2 הינו חבר במועצת המנהלים של קואליציית הצדקה, שהוכרזה בישראל כהתאחדות בלתי מוכרת, ונאשם 1 מונה לאחרונה לשמש נציג הקואליציה ב"שטחי 48" – ישראל.
הנאשמים סייעו לקואליציה ולארגונים החברים בה להעביר כספים לישראל ולשטחים, כדי לקדם את מטרותיה ומטרות החמאס. בכך, קשרו הנאשמים קשר לביצוע פשע, ביצעו שירות עבור התאחדות בלתי מותרת והחזיקו בקרנות של התאחדות בלתי מותרת. נאשם 2 היה חבר ומנהל בהתאחדות בלתי מותרת, ונאשם 1 החזיק במשרה בהתאחדות בלתי מותרת.
באישום הרביעי נטען כי הנאשמים פתחו 5 חשבונות בנק שונים, 4 מהם בבנקים בשטחים, על-שם המוסד לסיוע הומניטרי. בחשבונות אלה החזיקו כספים שמקורם בארגוני החמאס: קרן אל אקצא, קרן אינטרפל וקואליציית הצדקה. 4 מהחשבונות נפתחו "בשטחי הרשות הפלשתינית, על-מנת שחשבונות אלה לא יהיו כפופים לפיקוחו של המפקח על הבנקים ולא יהיו חייבים בדיווח לרשויות הלבנת הון".
בדיווח לרואה החשבון של המוסד לסיוע הומניטרי, דיווח נאשם 1 על כספים אלה כאילו הגיעו ממקורות אחרים – חוקיים – או שלא דיווח עליהם כלל. הסכום הכולל, עליו ידוע בביטחון שהגיע ממקורות של תנועת החמאס, מסתכם בכ-30 מיליון ש"ח לפחות. בכך, עברו הנאשמים על החוק לאיסור הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
באישום החמישי נטען כי הנאשמים מימנו באמצעות כספי קרנות החמאס וקואליציית הצדקה, המהווים רכוש אסור, פרוייקטים שונים בישראל ובשטחים, וביניהם: העברת כספים לאסירים פלשתינים, כדי לעודדם להמשיך לבצע פיגועים בישראל, ניתוב כספים לאגודות ה'צדקה' של החמאס ורכישת נכסים שונים בישראל.
בכך, ביצעו הנאשמים שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, תמכו בארגון טרוריסטי, ביצעו פעולות ברכוש אסור בניגוד לחוק הלבנת הון, וביצעו פעולות ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור.
באישום השישי, מואשם ראש התנועה, ראאד סלאח, יחד עם 'אבו סמרה', בחבירה למודיעין האירני. השניים ניהלו קשר רציף עם נביל מחזומה,בן 53, אזרח ישראלי שמוצאו מנצרת המכונה "אבו מוחמד". מחזומה הינו חבר ארגון טרור, שישב בעבר בכלא הישראלי וגורש מהארץ ב'עסקת ג'יבריל'.
מחזומה הינו אחד הסייענים הבולטים של המודיעין האירני בלבנון, והוא עוסק בגיוס והפעלה של ערבים ישראלים ופלשתינים למטרות מודיעין ומבצעים בשטחים ובישראל. סלאח ואבו-סמארה היו אמורים להיפגש עם מחזומה בפברואר 2002 בקטאר, פגישה שלא יצאה אל הפועל.
השניים מואשמים כי העבירו למחזומה שמות ומספרי חשבונות בנק של 60 אסירים בטחוניים בישראל, כדי לעודד אותם להמשיך את פעילות הטרור נגד ישראל. עוד נטען כי מחזומה העביר לאבו סמרה אלפי דולרים, וביקש מידע על המתרחש בקרב ערביי ישראל.
באישום השביעי מואשמים הנאשמים בקיום קשר רציף עם ג'מאל אבו אלהיגא, שהיה מראשי הזרוע הצבאית של החמאס בג'נין ודובר החמאס באזור, ביודעם שהוא פעיל צבאי של ארגון טרור. נאשמים 1 ו-3 העבירו באמצעותו ובתיווכו כספים ותמיכה לחיזוק התשתית האזרחית של החמאס בג'נין ולאסירים ביטחוניים השפוטים לתקופות מאסר שונות, בשל פעילות חבלנית עוינת כנגד מדינת ישראל.
בנוסף, הם סייעו לג'מאל במהלך ריצוי עונשו בכלא, בכך שהעבירו לו מספרי קודים של כרטיסי חיוג לטלפון הסלולרי, אותו הבריח אל הכלא, ובכך איפשרו לו להמשיך בפעילותו במסגרת ארגון החמאס מתוך הכלא.
באישום השמיני נטען כי אבו סמרה קיים מגע עם כמאל בהיה תמימי מחברון, פעיל חמאס בכיר שגורש בעבר ללבנון, ונציגה של "קרן האדמה הקדושה לרווחה ופיתוח" בשטחים. קרן זו, שפעלה בארה"ב והיתה חלק מארגון החמאס, הוכרזה כארגון טרור ובסוף 2001 הוקפאו נכסיה בארה"ב על רקע קשריה עם החמאס. בכך, קיים אבו סמרה קשר עם סוכן חוץ.
באישום התשיעי נטען כי אבו סמארה וסלימאן אגברייה היו חברים בגוף שנקרא "ועדת הדעוה", בה היו חברים נציגי מוסדות שונים של התנועה. בגוף זה נערכו דיונים בהם הוחלט על פרוייקטים שונים, הדרך בה ימומנו, והמוסדות שיבצעו אותם. במסגרת זו הוחלט, כי אגברייה ייפגש בירדן עם עיסאם יוסף, פעיל בכיר במערך גיוס הכספים של ארגון החמאס וסגן יו"ר קרן אינטרפל שלה. בכך, מואשמים השניים בקשירת קשר ובמגע עם סוכן חוץ.
באישום העשירי מואשם סלימאן אגברייה בקיום קשר עם סוכן חוץ - חסן עבד אלחלים אלאשקר - פעיל חמאס מרכזי בארה"ב ומי שהיה בעבר חבר הוועדה המדינית של החמאס בארה"ב, ופעיל בקרן האדמה הקדושה ובמוסדות חמאס אחרים.
באישום האחד-עשר נטען כי אלוף פיקוד הצפון הוציא צו סגירה לעמותת "ועדת הסיוע (ההצלה) האיסלמית בנצרת", בראשה עמד סלימאן אגברייה, בגין פעולותיה לתמיכה במשפחות פעילי חמאס, ומאחר ומקורות המימון שלה מזוהים עם המערכת הפיננסית של החמאס. עתירת העמותה לבג"צ נגד הצו – נדחתה. למרות זאת, נטען, אגברייה הקים ועמד בראש "וועדת ההצלה ההומניטרית לתמיכה ביתומים ובנזקקים", במטרה להמשיך את פעילות העמותה שנסגרה.
אלוף פיקוד הצפון הוציא צו סגירה גם לעמותה זו ושר הביטחון הורה על החרמת נכסיה. לאחר מגעים בין נציגי העמותה, ובהם אגברייה, ובין מערכת הביטחון, חתמו הנציגים על התחייבויות שיאפשרו את חידוש פעילות העמותה. באישום נטען, כי אגברייה והעמותה הפרו את ההתחייבויות, בכך שגייסו כספים בחו"ל והעבירום לאגודות 'צדקה' של החמאס בשטחים, ולא דיווחו לרשם העמותות על פעולותיה הכספיות של העמותה, מקורות ההכנסה שלה והוצאותיה.
בכך, כך נטען, הפרו הנאשמים את תנאי הפעולה של העמותה, וכן העסיקו בעקיפין גופים ועובדים הקשורים או מזוהים עם ארגון טרור, וביצעו שירות בשביל התאחדויות בלתי מותרות.
באישום השנים-עשר מואשם ראש העיר אגברייה כי שיבש הליכי משפט וניסה להדיח את עוזרו, נאצר בן אחלד אגברייה, ואמר לו לא לענות לשאלות החוקרים בענין ועדת הדעווה, והנחה אותו, שכאשר יישאל על המסמכים שנתפסו ברשותו, המתיחסים להעברות כספיות, יאמר לחוקרים במרמה שמדובר בתרומות.
הדברים נעשו בעת שחקירת המשטרה היתה בעיצומה והשניים היו נתונים במעצר.