תנועת תקוה לישראל מציעה לכנסת שלושה מודלים להסרת חסינות פרלמנטרית של חברי הכנסת.
ב-1 ביולי ייערך דיון בנושא בוועדת הכנסת ונציגי התנועה יהיו נוכחים בו. לקראת הדיון בוועדה, החליטה התנועה, להפיץ את הצעותיה בענין הסרת החסינות הפרלמנטרית בקרב חברי הוועדה.
מודל ראשון - העברת נטל הוכחה מהיועץ המשפטי לחבר הכנסת:
התנועה מציעה תוספת לסעיף 13ד', לפיה חובת הטיעון תהיה מוטלת על חבר הכנסת. הוועדה רשאית להחליט, שלא להסיר את חסינותו של חבר הכנסת, רק אם שכנע חבר הכנסת שהאשמה המיוחסת לו הינה בשל מעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו.
מודל שני - העברת הסמכות לועדה ציבורית:
החלטת הוועדה יכולה להיקבע כסופית, או כהמלצה למליאת הכנסת. הוועדה תמונה על-ידי נשיא המדינה, או על-ידי הכנסת. החלטה סופית בידי ועדה שמונתה על-ידי הנשיא מנטרלת לחלוטין שיקולים פוליטיים. המלצת ועדה שמונתה על-ידי הכנסת הינה האופציה המושפעת ביותר משיקולים פוליטיים.
יצוין, כי תפקיד הוועדה אינו לקבוע את אשמתו או חפותו של חבר כנסת, אלא לקבוע האם האשמה המיוחסת לו, הינה בשל מעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו.
לפיכך, מומלץ שהוועדה תורכב מחמישה חברים: יו"ר - שופט בדימוס, ח"כ לשעבר, קצין משטרה לשעבר, איש סגל אקדמי מתחום מדע המדינה ואיש ציבור נוסף, שלא מהתחומים האמורים.
מודל שלישי - העברת הסמכות לבית המשפט העליון:
היועץ המשפטי יגיש בקשה ליו"ר הכנסת להסרת חסינות. זה יעביר את הבקשה לחבר הכנסת המדובר. תוך שבוע יודיע הח"כ אם הוא מוותר על החסינות ואם לא, יעביר יו"ר הכנסת את הבקשה לבית המשפט העליון. נשיא ביהמ"ש העליון ימנה הרכב של שלושה שופטים, שישמעו את טיעוני הח"כ. החלטת הרכב זה תהיה סופית. מודל זה, אומר יו"ר התנועה, רוני ברט, הוא הנוקשה והמחייב ביותר ולכן גם המועדף והמומלץ על-ידי התנועה.