שיטה חדשה לכריתת יותרת בלוטת התריס: השיטה זעיר-פולשנית עם אמצעי ביות-רדיואקטיבי.
בלוטות יותרת-התריס, ארבע במספר, אחראיות על ויסות הסידן בגוף האדם. כאשר אחת או יותר מבלוטות אלו גדלה ו"בורחת" ממנגנוני השליטה של הגוף (גידולים שפירים), נוצר מצב של פעילות יתר (היפרפאראטירואידיזם), המתבטא בערכי סידן גבוהים בדם, יציאה מסיבית של סידן מהעצמות, ותופעות כמו אבני כליה, יתר לחץ דם, עייפות, עצירות ואף תופעות פסיכיאטריות.
הטיפול הנבחר במצב זה הוא כריתה של הבלוטה החולה. באופן מסורתי, נעשה ניתוח זה עם פתיחה של צוואר החולה לרוחב, סקירה ואיתור של הבלוטה החולה וכריתתה. ניתוח זה, הנעשה עד היום במרבית המרכזים הרפואיים, כרוכה בצלקת גדולה יחסית, וסיבוכים הנובעים מסקירת הצוואר.
מאחר וב-85% מהמקרים מעורבת רק בלוטה אחת, מצב המוגדר כאדנומה של יותרת-התריס, פותחה בארה"ב שיטה לכריתה ממוקדת של הבלוטה החולה תוך שימוש באמצעי איתור מתוחכמים.
ד"ר משה שבתאי, סגן מנהל המחלקה הכירורגית ב"שיבא":
"כשעתיים לפני הניתוח, מוזרקת לחולה כמות מזערית של חומר רדיואקטיבי המתרכז בבלוטה החולה. החולה מגיע לחדר ניתוח כאשר על צווארו סימן קטן, מעל מיקום הבלוטה, המדריך את הכירורג היכן למקם את החתך.
באמצעות חתך קטן של 1-1.5 ס"מ ושימוש בגלאי קרינה המוחזק ביד, מזהים את הבלוטה החולה בדייקנות ובמהירות, והניתוח מסתיים בכריתתה. הצלקת הנותרת קטנה ועדינה וברוב המקרים אי אפשר אפילו להבחין בה לאחר מספר חודשים.
פרופ' עמרם איילון , מנהל מחלקת כירורגיה והשתלות בבית החולים "שיבא" ציין: ב"שיבא" החל שימוש בשיטה זו לפני כשנתיים וחצי ע"י ד"ר שבתאי , ומאז ניצבר ניסיון של כ-250 מקרים, עם שיעור הצלחה של 98%. זוהי הסדרה הגדולה ביותר בישראל, גם בקנה מידה בין-לאומי".