בלבנון גוברים הקולות המתנגדים להמשך הפעילות הצבאית של החיזבאללה נגד ישראל. לבנון זוכה לצמיחה כלכלית וחידוש התיירות הנכנסת לחתומה. עם חידוש ההתקפות על החיזבאללה בגבול הצפון, גובר החשש מפני הידרדרות נוספת.
במאמר המערכת של היומון הלבנוני הנוצרי 'אל-נהאר' תוקף עורך היומון, ג'בראן תויני את הפעילות הצבאית המתחדשת של החיזבאללה בדרום לבנון וכן את חוסר יכולתה של ממשלת לבנון להכפיף את סמכותה הצבאית בדרום. המאמר תורגם על-ידי מכון ממר"י [
www.memri.co.il]
"מי מחליט על הפעולות הצבאיות בדרום [לבנון]? זכותנו, כלבנונים, לדעת כיצד מתקבלות החלטות כאלה, המשפיעות באופן ישיר על כל לבנון ועל כל הלבנונים. זכותנו לדעת האם חיזבאללה לבדו מקבל החלטות אלו ועל סמך מה, האם סוריה היא המקבלת את ההחלטה ומעבירה הוראות לחיזבאללה, האם זו אירן, האם לבנון, ומהי האסטרטגיה? זכותנו לדעת ואף להשתתף ב[קבלת] החלטה גורלית כזו, או שלבנון היא ג'ונגל ללא סמכות מרכזית והחלטה מרכזית.
המדינה הלבנונית, ובמיוחד ממשלת לבנון בהיותה הרשות המבצעת והאחראית על המדיניות, צריכה להיות האחראית הישירה על פעולות חזבאללה בדרום, שכן היא מתיימרת להיות מדינה של חוק ומוסדות המנהיגה ריבונות מלאה על כל אדמת לבנון.
עוד מוסיף תויני: אין לוותר על הזכותנ להתנגדות לאויב כדי לשחרר את חוות שבעא, אך הבעיה העיקרית טמונה במי שמחליט על עיתוי הפעולות ומיקומן. המחלוקת שלנו עם חיזבאללה נעוצה בעובדה שאין לו זכות קיום כתנועה מזוינת בתוך מדינה, בעיקר אחרי הסכם טאיף. אין לחזבאללה זכות לפעול כמדינה בתוך מדינה, להציב עובדה מוגמרת ולבצע את מדיניותו הפרטית כאילו אין מסביבו עם ומוסדות ממשלתיים.
במאמרו מתייחס העורך גם להשלכות הכלכליות של פעילות החיזבאללה: האם השלטון אינו סבור כי יש לנו מספיק בעיות חברתיות וכלכליות, וכי אין צורך להוסיף עוד מכה שעלולה להביא לתגובה ישראלית בעונת התיירות, תגובה שעלולה לפגוע, למשל, בתשתיות ובחשמל? או שאולי הרשויות "מייחלות" לכך שישראל תפגע במתקני החשמל כדי להצדיק את הביזיון של קיצוב זרם החשמל ולהטיל את האחריות לכך על ישראל?
האם האינטרס של לבנון הוא להפסיד היום את החברה הבינלאומית, את העולם כולו ואת אמינותה בשל מדיניות זו, אשר אינה משרתת את לבנון אלא את חיזבאללה ואת העומדים מאחוריו באופן ישיר, שלא לדבר על האינטרס של ישראל? האם לבנון אינה סבורה כי אנו זקוקים לתמיכה בינלאומית כדי לעמוד בפני רעידת האדמה המכה באזור ומאיימת להפיל משטר אחר משטר? האם תמיד נגזר עלינו ליישם את מדיניות הזולת על אדמתנו ולתת לישראל הצדקה לשבש את מפת הדרכים, כפי שקרה באמצעות פעולות ההתנגדות הפלשתינית באדמות הכבושות? האם זהו מקרה שפעולות ההתאבדות חזרו לישראל בו בזמן עם התחממות החזית בדרום? עד מתי נהיה מטבע עובר לסוחר בתוך המו"מ הסורי-אמריקני, האיראני-אמריקני והאמריקני-ישראלי?
שוב אנו מדגישים כי ההתנגדות לאויב היא זכות חוקית, אך את נושא חוות שבעא יש לפתור קודם כל עם סוריה כדי לקבל חסות בינלאומית בדרך לשחרורן והחזרתן. זכות ההתנגדות אינה בלעדיות של חיזבאללה. אנו מתנגדים לכך שנשק השחרור יהיה מפלגתי-סיעתי, שכן שחרור האדמה בדרך דיפלומטית או צבאית הוא ענין לאומי כולל הנוגע למוסדות המדינה הצבאיים והמדיניים. אנו דוחים את טענת חזבאללה כי הוא לבדו יקבע את עיתוי הפעולות, שכן הוא אינו בעל האדמות היחיד".