עוד עונה חלפה וכלום לא השתנה. כמו בכל קיץ ב-4 השנים האחרונות גם הפעם בית"ר מחפשת "אבא" חדש אבל כמו בכל קיץ גם הפעם אין קופצים. קצת קשה להסביר איך "הקבוצה של המדינה" עם קהל האוהדים הגדול לא מצליחה למצוא בעלים חדש ובעיקר יציב שיצעד איתה יד ביד לאורך שנים רבות.
במצב הנוכחי, מי זוכר בירושלים את רצף 8 הניצחונות בסיום העונה שעברה? בקבוצה ידעו בחודשים אפריל ומאי למה הם מתענגים על כל רגע, כי בהסתמך על השנים האחרונות כשמגיעים לחודשים יוני ויולי מלווים הצרות והדאגות לקראת העונה שבפתח. הקיץ הזה דווקא החל בצורה אופטימית עם הבטחה של הבעלים, ארקדי גאידמק שישקיע סכום לא מבוטל של 1.5 דולר כדי שהקבוצה תוכל לעמוד על הרגליים ולצאת לדרך. קורנפיין שמע את ההבטחה אבל בתוך תוכו התכונן לגרוע מכול והוא הגיע, כפי שרבים העריכו.
גאידמק הודיע על התנתקות חד צדדית מהקבוצה והשאיר את הזירה ליושב הראש למצוא 10 מיליון שקלים ממשקיעים/ תורמים/אוהדים כדי שבית"ר לא תגיע לבית המשפט בתחילת אוגוסט ותתחיל את העונה הבאה במינוס 9 נקודות. עד כה הניסיונות של קורנפיין לא צלחו, גם הנסיעה לדוד מאמריקה בשבוע שעבר הניבה חזרה הביתה בידיים ריקות. בקיץ הזה אפילו אין תואמי אדלר ולוין שמעוניינים להגיע לסיבוב ניצחון בבית וגן.
וכרגע, בבית"ר מקווים שהאוהדים יראו כי אכפת להם מספיק מהקבוצה שלהם על מנת לרכוש מניה בעלות של 1,080 שקלים ולסייע בשיקום המועדון. עמותת האוהדים הולכת על המיזם בשיא המרץ והמטרה היא לגייס כ-3 מיליון שקלים. קורנפיין יצטרך להשלים את השאר. למרות המצב הקשה ובעיקר בעקבות הלחץ של אלי כהן הקבוצה תצא למחנה אימונים בגרמניה כדי לנסות ולהשכיח את הצרות או לפחות להתרחק מהן.
מצטרפים: הצחקתם את הארנק של גאידמק. כמובן שבקיץ שעובר על הקבוצה היא לא יכולה לצרף אף שחקן בשלב הנוכחי. אלי כהן אמנם עקב אחר שחקנים זרים בעמדות הבלם והחלוץ ואם זה היה תלוי בו הם כבר מזמן היו נוחתים בבית וגן אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד. השחקן היחיד שהצטרף לסגל שסיים את העונה שעברה זהו חן עזריאל שלאחר עונה בירוק שלא ירצה לזכור ינסה לשקם את עצמו בבית. אבל עזריאל כמו שחקנים רבים אחרים עדיין מתאמן עם הבטחות וללא חוזה חתום.
מתנדנדים: בשל אי הוודאות שאופפת את הקבוצה זה הסטטוס העיקרי בבית וגן. לאריאל הרוש וקובי מויאל חוזה במועדון אך הם היחידים שבית"ר יכולה למכור כדי להעשיר את קופתה הריקה. במויאל התעניינה מכבי חיפה אך המעבר צפונה נראה כרגע רחוק. ובנוגע לשוער הצעיר, הוא רוצה לממש את האופציה האירופית אך תג המחיר עליו - 1.2 מיליון יורו - לא מקל על המעבר.
בנוסף לשניים, ישנם שחקנים רבים שמתאמנים ואף יצאו למחנה האימונים אך הם עדיין לא חתמו על חוזה חדש. הקפטן, עמית בן שושן שסיים חוזה תלת שנתי מימי "החיים הטובים" בעידן גאידמק יצטרך להדק את החגורה ולחתום על חוזה חדש בהתאם למידותיה הנוכחיות של הקבוצה.
דן אייבינדר שסיים גם הוא חוזה בקבוצה, ניסה את מזלו בארסנל קייב האוקראינית אך מספר ימי המבחן לא הולידו בסיומם חוזה מנופח וכרגע נראה שהקשר המוכשר ימשיך לעונה נוספת. גם שי חדד ותומר בן יוסף נמצאים בסטטוס דומה אך בקבוצה מאמינים שהשניים גם כן ישארו בצהוב שחור.
ערן לוי ודריו פרננדס נמצאים במצב קצת שונה. לשניים נמסר בסיום העונה החולפת כי האופציה בחוזה מולם תמומש אלא שבשל המצב הקיים לא נחתם עימם חוזה חדש. לוי כבר היה במצב הזה לפני שנתיים וגם אז יצא למחנה האימונים עם הקבוצה, רק שבסיומו, כזכור חתם אצל העולה החדשה מאשקלון. הפעם לוי ובית"ר מקווים שהסוף יהיה שונה. חיים מגרלשוילי שעשה חצי עונה מצויינת בקבוצה, מעוניין להמשיך לעונה נוספת לאחר שהבין שהוא לא בתכניות של ראובן עטר. גם בבית"ר רוצים לראות את המגן ממשיך אך מכאן ועד חתימה על חוזה החדש הדרך עוד ארוכה.
עוזבים: אלי כהן הצליח, נכון לעכשיו, לשמור על מרבית הסגל שסיים שצורה יפה את העונה שעברה. אבל מה שנכון לאמצע יולי לאו דווקא יהיה נכון בעוד חודש עם פתיחת הליגה. ובמצב שכזה לא בטוח שגם השריף ימשיך לעונה נוספת. אנדריי פילאבסקי סיים את ההשאלה והשיקום מהפציעה בירושלים וחזר לחיפה. סטיבן כהן מנסה למצוא קבוצה באירופה, בעיקר בליגה הצרפתית. ולאונרדו פאסוס ששוחרר בשל בעיות משמעת ,חתם בקבוצה של שמעון הדרי בעכו.
בשורה התחתונה: לקבוצה מצפים עוד מספר שבועות מורטי עצבים עד אשר יקבלו, אם בכלל, את האישור מהבקרה לצאת לדרך, ללא בתי משפט והפחתת נקודות. כדי שזה יקרה האוהדים הירושלמים צריכים לשנס מותניים ולקחת ברצינות את המיזם של עמותת האוהדים ולרכוש מניות על מנת להציל את הקבוצה. בנוסף, קורנפיין יצטרך למצוא נדבנים למיניהם, אוהבי עיר הבירה שיכניסו את היד עמוק לכיס. ואם זה לא יקרה, התסריט הפסימי אומר שבית"ר שהצליחה בכל קיץ ממש בדקה ה-90 להינצל מהגעה לבית המשפט תמצא את עצמה בעונה הבאה עם מינוס 9 נקודות, סגל דליל וקרובה מזה 20 שנה לחזור לליגה השנייה.
בתסריט האופטימי, כמו תמיד, הקבוצה בסוף נופלת על הרגליים, ובסגל הנוכחי פלוס חיזוק של שני זרים ובעיקר חיבור של הקהל עם הקבוצה בעקבות הצלחת המיזם, המנורה הירושלמית ממשיכה את סיום העונה שעברה ועושה עונה שתשכיח את הקיץ הקשה שעבר עליה, לפחות עד לקיץ הבא.