"יש לשאת ולתת עם ישראל על הפסקת אש. אין הכוונה [להפסקת אש] לתקופת זמן מוגבלת, אלא כזו שנועדה לתת הזדמנות למו"מ רציני ולפעולה רצינית למען השגת הסכם. הצעד הראשון שמצוין במפת הדרכים הוא הפסקת אש משני הצדדים" - כך לדבריו של ראש הממשלה הפלשתיני אחמד קריע, אבו עלא, בראיון שהעניק לכתב היומון הפלשתיני "אל-איאם". הראיון המלא תורגם על-ידי מכון ממר"י [
www.memri.co.il].
באשר לתנאים של הפלשתינים להשגת הפסקת אש, מציין אבו עלא:
"התנאים של הצד שלנו ידועים. יש להפסיק את התוקפנות על כל צורותיה, את הפלישות, ואת ההתנחלויות כפי שמורה תוכנית מפת הדרכים. אנו נפעל ליישם את הסעיף הראשון של מפת הדרכים באמצעות [השגת] הבנה הדדית עם כל הכוחות והפלגים. אנו כלל לא נשעט למלחמת אזרחים. זו הבטחה שאנו נותנים לעמנו.
אבל, אנו לא נקל ראש בהשלטת החוק, יישומו, וכיבוד ההתחייבויות שלנו ואנו מבקשים שכולם יהיו מודעים לכך. אם נשיג הסכם להפסקת אש בתנאים שיסייעו לנו ויאפשרו לנו לכפות אותה בזירה הפלשתינית באמצעות שכנוע, תפיסה משותפת ודיאלוג לאומי הרי שאנו נמלא את התחייבויותינו".
ישראל, לדעת אבו עלא יכולה לדרוש [רק] את מה שמופיע במפת הדרכים. "ואז [במקרה כזה] עלינו לכבד את ההתחייבויות שלנו ולא לאפשר שום פעולות שעלולות לפוצץ את המצב. אין זה הגיוני שבניית הגדר, הפקעת האדמות, הרחבת ההתנחלויות, בידוד ירושלים מהסביבה שלה יימשכו, בה בעת שאנו מדברים על הפסקת אש. על שני הצדדים לנקוט בצעדים שיובילו לרגיעה [של המצב]..."
אבו עלא טוען, כי השימוש במונח 'פירוק הפלגים הפלשתינים מנשקם' נעשה לצורך הגזמה כדי שהצד הישראלי לא ימלא את התחייבויותיו. "לכן עלינו לשאול את עצמנו מה היא אותה תשתית? כאשר אנו אומרים שכולם יהיו נתונים למרותה של המסגרת הלאומית אין סיבה להשתמש במילים פרובוקטיביות. על-פי השקפתי, אנו לא טרוריסטים אלא קורבנות של טרור. ההתנחלויות הן טרור; גדר ההפרדה הגזענית היא טרור; ייהוד ירושלים הוא טרור; הפרדתנו מהסביבה שלנו גם היא טרור; המצור על העם הפלשתיני, הסגר המוטל עליו, ההתנקשויות, הרצח, המעצרים, הרדיפות [כל אלה] הם שיא הטרור. לכן, עלינו להחזיר לדברים את השמות [המקוריים] שלהם ולא [להתייחס] לפרשנות שישראל נותנת להם...", מסביר אבו עלא.
אבו עלא מוסיף: "כאשר נפגשתי עם האחים בעזה, שאל אותי אחד מהם: 'מדוע הממשלה הישראלית - למרות התוקפנות שלה והפעולות שהיא מבצעת - הצליחה להשמיע את קולה בזירה הבינלאומית יותר משאנו הצלחנו להשמיע את קולו של הקורבן שדמו ניגר. קולו [של הקורבן] אינו נשמע בעוד קולו של הצד האחר הרוצח נשמע?' משמעות הדבר שיש טעות כלשהי וכי מצב החירום צריך לחשוף את הסיבות לטעות הזו. אנו צריכים לערוך חשבון נפש האם רצח אזרחים, לדוגמא, הוא לטובת המאבק שלנו? אם התשובה היא כן, אז כולנו צריכים להפוך לרוצחי אזרחים. אבל, אם התשובה היא לא מוחלט, הרי שיש להפסיק זאת".
המטרה בסופו של דבר, מציין אבו עלא בראיון - היא פלשתין והקמת המדינה הפלשתינית שבירתה ירושלים. "אם כך הדבר עלינו לחפש את הדרך שנותנת לנו ולא לוקחת מאתנו, [הדרך] שתגן על אדמתנו ולא תהווה הצדקה להקמת מחסום תחת האמתלא הביטחונית... אנו דבקים במפת הדרכים ואנו רוצים ליישם אותה, אבל בה בעת צריכה להיות מחויבות ישראלית לכך. העמדה הישראלית בנוגע למפת הדרכים איננה ברורה. עמדת [הישראלים] נשענת על תוספת של 14 הסתייגויות למפת הדרכים. כלומר, הם אינם מקבלים [את מפת הדרכים] אנו רוצים שהם יקבלו את מפת הדרכים ושהם יהיו רציניים ביישומה".
בראיון, ראש הממשלה הפלשתיני אינו שולל אפשרות פגישה עם ראש הממשלה, אריאל שרון. אולם הוא מציין: "אני אפגש עמו כאשר הדבר יהיה הכרחי ומועיל. כמובן אנו רוצים לנהל מגעים עם הישראלים, להציג בפניהם את הסוגיות שלנו, להגדיר אותן בפניהם ולפעול למען הגשמתן. ולכן, אינני מטיל וטו על ניהול מגעים עם אף אחד. אבל, אני אפגש עמו כאשר הדבר יהיה מועיל לסוגיות שלנו. כמו כן, לשם כך דרושה הכנה [מוקדמת] שתבטיח את ההצלחה [של פגישה כזו] מפני שכל פגישה צריכה להסתיים בצורה חיובית לעם הפלשתיני ולישראלים".
אבו עלא מנמק את ההחלטה להקים ממשלת חירום פלשתינית. לדבריו, המולדת נמצאת בתנאים קשים מאוד. אינני אומר שהמצב [הזה] התחיל רק היום, אבל העניינים הגיעו לשיאם. האיומים בפניהם ניצבים הרשות, העם הפלשתיני והאדמה הפלשתינית מציבים את האזרח הפלשתיני - על השתייכויותיו ועמדותיו השונות - במצב החירום החמור ביותר.
[האיומים] המסוכנים ביותר העומדים בפנינו הם גדר ההפרדה, בידוד ירושלים, ההתנחלויות וגזילת האדמה. לכן, מתוך ניסיון להשיב את העניינים למצבם הטבעי ולסדר העדיפויות האמיתי שלהם, אין מנוס לפלשתינים - כרשות, ככוחות וכאזרחים - מלכונן מצב חירום כדי למצוא את הדרך הטובה ביותר להתגבר על השלב הזה. זאת במיוחד משום שהדיאלוג הלאומי בו התחלנו ובו אנו ממשיכים עד עכשיו, לא השיג את התוצאה הרצויה והתברר שלכל אחד יש את סדר היום שלו גם בקרב הפלגים, גם בתוך הפלגים עצמם בין איש זה לאחר. לכן, מתוך ניסיון להשיב את העניינים לקדמותם חייבים כולנו לכונן מצב חירום כדי שנוכל להתגבר על השלב הזה ולהגדיר במהלכו את סדרי העדיפויות שלנו.
כמו כן, יש בשטח אנרכיה שאינה מקובלת. האזרח אינו מסכים לה ואם הוא נפגע כתוצאה ממנה הוא אינו יכול לומר בגלוי את דעתו בעניינה. כלומר נוצר סוג של טרור נגד האזרח, [המתבטא] בכך שהוא אינו יכול להביע את רצונותיו בצורה חופשית. המורא מפני הרשות הלאומית הפלשתינית החל להיעלם והכיבוש הוא זה שמרוויח מכך. השבת המורא תיעשה באמצעות השלטת החוק והסדר וזה מה שאנו מנסים לעשות.
אפילו במוסדות הרש"פ ובמנגנונים של הרשות המבצעת יש אנרכיה אמיתית ו[לכן] צריך להכריז על מצב חירום במוסדות האלה כשירות לאזרח וכמענה לדרישות ולצרכים שלו בהתאם לתוכנית פעולה חדשה...".
סדרי העדיפויות של הממשלה על-פי אבו עלא: "אנו עומדים בפני חודש של אתגרים אמיתיים. אנו נפעל בכל הרצינות כדי להתגבר על האתגרים העומדים בפני עמנו הפלשתיני וכדי לכונן שלטון חוק. אנו ננסה להפסיק את גילויי האנרכיה במולדת וליצור אוירה מדינית שתאפשר [לנו] לדבר ולשתף פעולה עם הישראלים. אנו ננסה ליישם את התחייבויותינו במסגרת מפת הדרכים. אבל, כמובן, הדבר אינו יכול להצליח ללא שיתוף פעולה אמיתי, רציני וכן של הצד הישראלי וללא תפקיד אקטיבי של הועדה המרובעת ובמיוחד ארה"ב, [שיבוא לידי ביטוי] בפיקוח על המצב בשטח. כמו כן, אנו נמשיך בדיאלוג עם כל הפלגים והאישים הפלשתינים כדי להגיע למינימום שיאפשר לנו להגשים את האינטרסים של העם הפלשתיני...".
במהלך הראיון נשאל ראש הממשלה החדש האם התווית המדיניות הביטחונית היא בסמכות הממשלה או בסמכות מועצת הביטחון הלאומי.
אבו עלא: "אין ספק שהנשיא יאסר ערפאת הוא המפקד העליון של כוחות הביטחון והוא המפקד הכללי. אחד התפקידים של מועצת הביטחון הלאומי, אשר הוא עומד בראשה, הוא התווית המדיניות הביטחונית. באשר לשר הפנים, הרי שהוא אחראי על פעולות היישום היומיומי [של מדיניות זו] והוא שמגיש לנשיא ולממשלה ולמועצת הביטחון הלאומי את תוצאות הפעולות..."