מכבי תל אביב הובסה אמש במוסקבה תוך תצוגת כדורסל חלשה, שהיתה הרבה מתחת לציפיות ממשחק כזה. אחרי הופעה כזו, המאמנים והשחקנים הולכים הביתה ומנסים ללמוד ולהשתפר, אבל משהו הרבה יותר עמוק התרחש אתמול - היה משהו כבוי אצל רוב השחקנים של מכבי תל אביב.
לא ראינו התלהבות ולא ראינו שחקנים שעולים למגרש עם שאפתנות. ויש גם את הכדורסל עצמו, ולהוציא את הרבע הראשון, היכולת של הצהובים היתה חלשה. זה היה המשחק הרע ביותר של מכבי ת"א בטופ 16.
ההגנה לא הצליחה לשבש שום דבר ממשחקה של חימקי, שהניעה את הכדור וביצעה את תרגילי ההתקפה שלה ללא שום הפרעה. בשלב מסוים, שתי הקבוצות הלכו אל הספסל שלהן, וכאן מכבי הפסידה.
שחקני חימקי שעלו מהספסל כמו פרידזון, קופונן והגבוהים שלהם העלו את רמת המשחק של הקבוצה, בעוד ששחקני הספסל של מכבי, בעיקר לוגאן ומלקולם תומאס הורידו את רמת המשחק של הקבוצה. מורן רוט לא חזר על ההצגה מהשבוע שעבר, תומאס ואליהו ששבו לפרקט מהספסל לא שיחזרו את היכולת מהרבע הראשון.
השחקנים המחליפים של חימקי פשוט הכריעו את המשחק והמאמן שלהם השאיר את פלניניץ' ולונצ'אר על הספסל, הרבה יותר זמן מהרגיל.
בלאט יצטרך לחשוב אולי על סגנון רוטאציה אחר, כלומר אילו הרכבים צריכים להיות על המגרש ולקיים כמה שיחות נוקבות עם מספר שחקנים, שפשוט נראים אדישים או שאין להם את המוטיבציה והרצון לתת יותר.
בסופו של דבר, ההגנה של חימקי עצרה בקלות את משחק ההתקפה העומד של מכבי, שהיה איטי, ללא המסירה הנוספת, בלי החדירות המתוזמנות וסבל שוב מאי מציאת קלעי מטווח שלוש הנקודות ומאי הצלחה בצבירת נקודות ממשחק הלואו פוסט.
האפשרויות של מכבי מצטמצמות ומשהו קיצוני צריך לקרות כדי שהקבוצה הזו תתעורר. אולי רק ניצחון על אולימפיאקוס בבית ואחר כך להשיג ניצחון בחוץ. כרגע, זה לא נראה ריאלי.