בזמן שרן בן שמעון, גיא חיימוב, רוני לוי, ברק יצחקי ומשה אוחיון היו בטוחים שחלק מהם יחגגו אליפות ראשונה בקפריסין, יש רק ישראלי אחד באי השכן שיכול באמת לחייך. דודו ביטון, שהגיע בינואר לאפועל ניקוסיה, זכה בתואר. יותר חשוב מזה, אחרי שהוכיח כי הוא ראוי לליגה הבלגית והפולנית, גם בקפריסין היום יודעים מיהו ומה הוא שווה.
ביטון בן ה-25 גדל בשכונת סלע בנתניה, איזור מצוקה. בזמן שחלק מחבריו בחרו ללכת עם הזרם, ביטון החליט שדווקא מהשכונה הזו ייצא כדורגלן שעוד ידובר עליו, ויותר מזה, גם בן אדם. מדובר בבחור עם אופי. אחרי שאבי נמני לא רצה אותו במכבי תל אביב ואלישע לוי הראה לו את הדרך החוצה כששיחק במכבי חיפה, הוא החליט לרדת לליגה הלאומית, שם התגלה כששיחק שנתיים בהפועל רעננה וכבש לא מעט. משם עבר להפועל פתח תקוה ואחרי חצי עונה בה כבש 12 שערים ב-14 משחקים נקנה על ידי שרלרואה הבלגית וזומן לראשונה לסגל הנבחרת הלאומית בעידן לואיס פרננדז.
אחרי חצי עונה בליגה הבלגית בה כבש 5 שערים וירד ליגה, חבר ביטון למאור מליקסון בוויסלה קראקוב. בעונתו הראשונה בפולין הוא כבש 16 שערים - 11 בליגה, 3 באירופה במשחקים מול פולהאם, אודנסה וטוונטה, ועוד 2 בגביע הפולני. ויסלה סיימה עונה בינונית למדי מבחינתה בליגה, אבל באירופה נחלה הצלחה אדירה. בסוף העונה סטנדארד ליאז', אחד המועדונים הגדולים בבלגיה, רכש את כרטיסו של הישראלי. אחרי חצי עונה בה מיעט לקבל הזדמנויות הוא עבר לאפואל ניקוסיה ועזר לה לזכות באליפות כשכבש שישה שערים ב-10 משחקים.
כמה מתוקה אליפות במדינה זרה?
"מתוקה מאוד, בטח בשבילי כי זו אליפות ראשונה שלי וזה דבר מאוד מרגש. חיכיתי לזה כי לא יצא לי לקחת תארים. אפואל זה מועדון ענק בכל המובנים. כשבאתי לפה, אנורת'וזיס פמגוסטה של רוני לוי, ברק יצחקי ומשה אוחיון הובילה את הטבלה ב-6 נקודות הפרש והגעתי לקבוצה במיני-משבר אחרי שהודחנו מהגביע בשלב רבע הגמר, דבר שלא היו רגילים אליו פה. עשינו דרך ענקית. 9 ניצחונות רצופים והדרך לאליפות הייתה סלולה. לא יצא לנו עוד לחגוג את התואר עם האוהדים שלנו כי לקחנו אליפות מבלי לשחק אחרי שקבוצות מתחתינו הפסידו, אבל גם זה יקרה בקרוב. בינתיים חגגנו כולם עם מוזיקה יוונית במועדון שנסגר רק בשבילנו".
האוהדים הכתירו אותך כרכש המצטיין של העונה.
"האוהדים פה נותנים לך הרגשה שאתה כמו בבית. בעיר כולם עוצרים אותי ומברכים כי כל העיר אוהדים שלנו. אחרי העונה שעברה בליגת האלופות התיאבון של כולם פה גדל ורוצים לעשות שוב דרך חלומית באירופה. אנחנו מחכים בכיליון עיניים לעונה הבאה".
זה כנראה לא יהיה איתך.
"אני לא פוסל אפשרות להישאר פה, קיבלו אותי באהבה אמיתית. הכל פה טוב - האוכל, מזג האוויר, החום של האנשים, כמו אצלנו בארץ, אבל על פי החוזה שלי אני אמור לחזור לליאז' לעוד שלוש שנים. אני לא מאמין שאשאר שם, אבל לך תדע מה יהיה, כי זה לא תלוי בי. אשב עם הסוכן שלי, דודו דהאן, ונגיע ביחד להחלטה הכי טובה בשבילי".
המשבר הכלכלי בקפריסין פוגע בלא מעט מועדונים ושחקנים איבדו כמעט את כל חסכונותיהם.
"כל החברים שלי פה מספרים לי שיש להם בעיות עם זה, אבל צריך להבין שהמועדון שאני נמצא בו הוא המסודר ביותר. אין שום בעיות ואני אפתיע אותך אולי, המשבר הכלכלי פסח עלינו - שילמו לנו הכל בזמן ואפילו כמה ימים קודם לכן".
לא רק אתה בעונה טובה, גם ברק יצחקי אחרי פציעה קשה הצליח לשקם את הקריירה שלו.
"אספר לך סיפור. לפני המשחק נגדם המאמן עשה לנו אסיפה ארוכה וברובה הוא דיבר על ברק. ניצחנו אותם 0:2, אבל הוא היה הכי טוב אצלם. ממה שאני רואה אותו כל שבוע, הוא חזר להיות ברק יצחקי של לפני הפציעה ואם מכבי ת"א ישאירו אותו, הם ירוויחו. יכולת תמיד הייתה לו, אבל חזרה לו החדות, השמחה, האהבה לכדור".
נחזור אליך, באופן אישי אתה מרגיש שהקבוצות הגדולות בארץ פיספסו אותך?
" אני לא חושב כי יצאתי צעיר לחו"ל ולא שיחקתי בארץ יותר מדי. בגיל 22 כבר יצאתי מישראל. הגעתי מוקדם למכבי ת"א, לא התאקלמתי, היה לי קשה ולא קיבלתי הזדמנות. העובדה שירדתי ליגה להפועל רעננה הייתה אחת ההחלטות מסתבר הכי טובות שקיבלתי בקריירה שלי".
עד כמה ישנם הבדלים בין הכדורגל הישראלי לקפריסאי?
"אין הרבה הבדלים, ממש לא. זו פחות או יותר אותה רמה, אבל הקבוצות הגדולות כאן ברמה יותר גבוהה מבליגה הישראלית. אל תשכח שאין הגבלה להביא זרים והליגה הזו כמעט ואין בה קפריסאים, אלא המון ברזילאים ופורטוגלים".
זאת אומרת שאתם מנצחים את מכבי ת"א?
"אין לי ספק, אנחנו מנצחים את מכבי ת"א".
לואיס פרננדז זימן אותך שלוש פעמים לנבחרת, אבל אין לך עדיין שום הופעה בינ"ל.
"שלוש פעמים ישבתי על הספסל ואני עדיין מחכה ומצפה להופעה הראשונה. הלוואי שאלי גוטמן יזמן אותי כי אני מרגיש בכושר טוב ואני חושב שאני יכול לתרום. הייתי שמח אם המאמן הלאומי היה בא לראות אותי משחק כאן כדי להתרשם ממני, כי המטרה והשאיפה הכי גדולה שלי זה לשחק בנבחרת הלאומית".
היו רגעים ששאלת את עצמך 'למה אני לא מוזמן?'
"היו פעמים שאמרתי לעצמי 'הנה, הפעם בטוח מזמינים אותי', וזה לא קרה. אני אמשיך לעבוד קשה כדי להוכיח שיש לי מקום. הכדורגל הישראלי משופע היום בשחקנים נהדרים בחלק הקדמי ואני לא ממורמר. אני בטוח שאם אמשיך ביכולת שלי, אז יהיה קשה להתעלם. לך תדע אולי אני אקבל את ההזדמנות במשחק נגד הונדורס בארה"ב, הלוואי".
אתה רק בן 25, אבל עברת לא מעט קבוצות. זה לא ממש אידיאלי.
"למעט שנתיים בליגה הלאומית בהפועל רעננה, עברתי בכל עונה קבוצה ושיחקתי בליגות טובות כמו בלגיה, פולין וקפריסין. קבוצות גדולות במדינות אחרות משפרות אותי גם בתור שחקן וגם בתור בן אדם שמתרגל בכל פעם למקום חדש ולמדינה זרה. לפעמים זה טוב להישאר כמה שנים בקבוצה אחת, אבל נראה מה יהיה".
בכושר שאתה נמצא בו, אתה יכול לחשוב על קבוצה גדולה?
"לחשוב ולשאוף תמיד אפשר, ולדעתי גם צריך. בסך הכל עשיתי חצי עונה מאוד יפה בקפריסין ואני מרגיש שיגיע לי הצ'אנס להשיג עוד דברים. אני כבר לא ילד, אני מרגיש מוכן לקפיצת המדרגה".
הצעה מאחת הקבוצות הגדולות בישראל תגרום לך לחשוב על חזרה?
"אני רוצה להמשיך לשחק מחוץ לישראל".