יש שלוש קבוצות שאני באמת אוהב ב-NBA: פיניקס, ברוקלין, ובוסטון. אבל עכשיו, כששלושתן בחוץ, אני לא יודע איזה קבוצה אני מעודד בפלייאוף. דבר אחד אני כן יודע: זו לא מיאמי. האמת, אני בכלל לא שונא את מיאמי. ממש לא. לברון הוא השחקן הכי טוב בעולם, וגם אם ווייד מדשדש יש להיט את הצוות המסייע הכי טוב שיש. אבל האמת היא שפשוט לא בא לי שהם יזכו בתואר. בא לי שזה יהיה מעניין. בא לי שקבוצה אחרת תפתיע, שקבוצה אחרת תבוא ותיקח את כל הקופה. אבל אני ריאלי, ואני מודע לכך שהסיכויים שזה יקרה הם לא גבוהים במיוחד. ובכל זאת, החלטתי לדרג את שבע הקבוצות האחרות על פי הסיכויים שלהם לדגדג את ההיט או לפחות להפוך את הפלייאוף הזה לקצת יותר מעניין.
7. גולדן סטייט
מפתחות להצלחה:
א. דייויד לי – הקאמבק של האולסטאר השאיר הרבה אוהדים באוקלנד עם פה פעור בתדהמה. הוא היה אמור לגמור את העונה, אבל מארק ג'קסון נותן לו דקות פה ושם לתת מלחמה ולהלהיב את הקהל. ובכל זאת, כדי שהווריירס יעשו את הקפיצה קדימה, הם חייבים שהפאוור פורוורד גם ייתן תפוקה אמיתית בדקות משמעותיות.
ב. "לתפוס יום כל יום" – סטפן קרי וקליי תומפסון יהיו חייבים להמשיך לקלוע מכל מקום כדי להשאיר את הלוחמים בתמונה. אם הם יחזרו ליכולת מהסדרה מול דנבר ומתחילת הסדרה מול הספרס, לווריירס יש סיכוי טוב מאוד להפתיע את כולנו. אם הם ימשיכו במגמה ממשחק 3 (12 מ-37 מהשדה ביחד), כולנו ניפרד מהקבוצה הכי כיפית לצפייה בפלייאוף.
6. שיקגו
מפתחות להצלחה:
א. כשירות מלאה – שיקגו תהיה חייבת לקבל את דנג והיינריך אם היא רוצה בכלל להתקרב למיאמי בהמשך הסדרה. וכן גם דריק רוז יכול לעזור.
ב. טאג' גיבסון – קרלוס בוזר לא יכול לשמור. הוא לא יכול לשמור באחד על אחד, והוא ממש לא יודע איך עוזרים בהגנה. היכולות התקפיות שלו הן הסיבה היחידה שהוא מקבל המון קרדיט ודקות משחק מת'יבודו, שידוע כמאמן הגנה. לכן, שיקגו חייבת תפוקה מטאג' גיבסון. במידה שגיבסון יוכל לתת תרומה התקפית שמתקרבת למספרים של בוזר, ת'יבודו יתפתה ויתן לו את המושכות בעמדת הפאוור פורוורד. וחוץ מזה, הוא גם יהיה חייב לתרום בריבאונד. בכל זאת, כל עוד הבולס ממשיכים לאפשר לכריס בוש לקחת 19 ריבאונדים במשחק, הסיכוי הקטן שהיה להם להפתיע מתפוגג.
5. ניו יורק
מפתחות להצלחה:
א. בחירת זריקות – כשכרמלו נכנס לזון, הוא בזון. הוא לא מחטיא הרבה, אם בכלל. כל הליגה ראתה את זה כשהוא עקף את דוראנט בישורת האחרונה במרוץ לתואר מלך הסלים. אבל כשכרמלו לא בזון, יש בעיה. הניקס משחקים גרוע. משחק ההתקפה הסוליסטי שלהם לא מוביל לשום מקום. כדי שהניקס יפריעו למיאמי או בכלל יעברו את אינדיאנה, כרמלו יהיה חייב לקחת זריקות יותר טובות. הוא יהיה חייב לחפש יותר את הטבעת, לחפש יותר את המגע, ולחפש יותר את קו העונשין. וכדאי שגם ג'יי.אר סמית' יאמץ את אותה שיטה, כי כשהוא מתפרע – כרמלו נראה כמו ג'ייסון קיד לעומתו.
ב. אפקט אמארה – סטודמאייר חזר למגרשים, וכולם תוהים איך מייק וודסון יצליח לשלב אותו ואת מלו. אם יצליח, כולנו יודעים שכישרון לא חסר בתפוח הגדול. אם יכשל, טוב – כנראה שמשהו יצטרך להשתנות בקיץ.
4. אינדיאנה
מפתחות להצלחה:
א. לשמור על הכדור – אינדיאנה לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך לאבד כדורים בצורה רשלנית. היו לה 17 איבודים במשחק 3 מול הניקס, ורק הגנה מצוינת חיפתה עליהם. ההתקפה של הפייסרס היא כנראה הכי גרועה שעדיין נשארה בפלייאוף (קרב צמוד עם שיקגו) והיא לא יכולה להרשות לעצמה לבזבז 17 פוזשנים במשחק.
ב. דייויד ווסט – בזמן שכל העולם ואשתו עברו לשחק עם פאוור פורוורדים שהם חצי סמול פורוורדים (דוראנט, מלו, לברון), אינדיאנה מקפידה לשחק עם שני ביגמנים אמיתיים. ולכן, דייויד ווסט מקבל מצ'-אפים נוחים במיוחד. אינדיאנה תצטרך אותו קולע נקודות, והרבה. ובדרך, אני בטוח שלפרנק ווגל לא יהיה אכפת אם הוא מציק קצת למלו (ואולי אחר כך גם ללברון?).
3. אוקלהומה
מפתחות להצלחה:
א. תעזרו לדוראנט – KD יקלע נקודות בפלייאוף הזה. הוא ימשיך להיות הסקורר הטוב והיעיל ביותר ב-NBA. השאלה הגדולה תהיה מי יעזור לדוראנט לשאת בנטל, במיוחד לאחר הפציעה של ווסטברוק. קווין מרטין, רג'י ג'קסון, ואולי אפילו דרק פישר הם מועמדים לתפקיד.
ב. קו קדמי? מישהו? – קנדריק פרקינס לא יהיה פקטור התקפי בסדרה מול ממפיס. אף אחד לא מצפה ממנו להיות. אבל הוא יהיה חייב לפחות להקשות על גאסול ורנדולף. דוראנט לא יכול לשמור על גאסול, ומשחק 3 הוכיח שאוקלהומה צריכה לשחק עם שני גבוהים כל עוד גאסול ורנדולף על המגרש. וסרג' איבקה? לפחות עכשיו קיבלנו הסבר לכך שהאחים גאסול גנבו לו את כל הדקות בנבחרת ספרד באולימפיאדה.
2. ממפיס
מפתחות להצלחה:
א. "ביג-בול" – טוב, נו, אני יודע שאין באמת מילה כזו "ביג-בול" (ההפך מ"סמול-בול"). אבל הבנתם את הכוונה. השילוב של מארק גאסול וזאק רנדולף בצבע ממשיך להיות קטלני. שניהם קולעים מעל 18 נקודות למשחק בפלייאוף ופשוט שוחטים את היריבות שלהם בצבע. ליונל הולינס יהיה חייב להמשיך להשאיר אותם על המגרש ביחד באותו זמן.
ב. תפוקה מהספסל – לממפיס היה את אחד הספסלים הכי גרועים בליגה העונה. כדי לעבור את OKC ואולי גם ללכת רחוק יותר, הגריזליס יצטרכו תפוקה גדולה יותר מהמחליפים. ואם הם יקבלו אותה, שחקנים כמו ג'אריד ביילס וקווינסי פונדקסטר יכולים להתברר כאקס פקטורים של הדובים.
1. סן אנטוניו
מפתחות להצלחה:
א. תנו לילדים לשמור – "הייתי לא רע", סיפר דני גרין כשנשאל על ההגנה שלו מול סטפן קרי. לא רע? קרי קלע רק ב-1 מ-15 מול גרין בשני המשחקים האחרונים. זה קצת יותר טוב מ"לא רע". אם הספרס יצליחו לעבור את הווריירס, משימות ההגנה המיוחדות יעברו לקאוויי לנארד וטיאגו ספליטר. לנארד יצטרך להקשות את החיים על KD ואולי אחר כך גם לברון. אם הספרס יפגשו את ממפיס, ספליטר יצטרך להראות שהוא יותר מסתם "הגבוה ליד טים דאנקן".
ב. טרייסי מגריידי. סתם! אני צוחק. מאנו ג'ינובילי – טוני פארקר הגיע לפלייאוף. טים דאנקן הגיע לפלייאוף. הצוות המסייע הגיע לפלייאוף. עכשיו הגיע תורו של מאנו ג'ינובילי. הלייקרס לא היוו תחרות לחבורה של פופ (למרות ההימור שלי על ל.א מנצחת בשבעה) בסיבוב הראשון, אבל הווריירס וכל קבוצה אחרת שהספרס תפגוש כן יתנו מלחמה. ובשביל זה, הספרס תצטרך את השחקן השישי הכי טוב שיש (לא, לא שכחתי את ג'יי.אר סמית').