מוריניו. כולם מדברים על מוריניו. אבל איפה מוריניו? מאמנה של ריאל מדריד נעלם. אתמול הגיעו עשרות עיתונאים מכל העולם כדי לשמוע את מאמנה של ריאל מדריד במסיבת העיתונאים לקראת גמר גביע המלך שייערך הערב (22:30). אבל מוריניו לא הגיע. גם לא עוזרו איטטור קראנקה, שמרבה לדבר במקומו. במקום זאת מי שהופיע היה סרחיו ראמוס, המנהיג האמיתי של ריאל מדריד הנוכחית. "לא באתי לדבר על מוריניו. המועדון נמצא לפני כל אחד", אמר הקפטן הנוכחי של הבלאנקוס.
שלשום, אחרי האימון, התכנסו כל שחקני ריאל מדריד לארוחת גיבוש במסעדה מפוארת הנמצאת לא רחוק ממתקן האימונים של הקבוצה. האווירה הייתה מצויינת, כולם היו מחוייכים. בתמונה ששוחררה מהמפגש נראה קסיאס הכי קרוב למצלמה, מחוייך כמובן. לצידו ישב פפה, רגוע לגמרי. מוריניו לא היה שם. גם לא אף אחד מאנשי הצוות שלו, נאמניו. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שנכון לעכשיו מוריניו איבד לחלוטין את חדר ההלבשה. לא נשאר שם אף שחקן שנמצא בצד שלו. מדובר במלחמה. קרה – אבל מלחמה.
קסיאס הוא כמובן ה"אויב" הכי גדול של מוריניו. המאמן הפורטוגלי היה בטוח שאם יוריד את קסיאס לספסל יצליח גם לפגוע במנהיגותו בחדר ההלבשה. אבל התכנית נכשלה. החברים הטובים של קסיאס, בעיקר חבריו לנבחרת ספרד, נשארו איתו. כאשר כולם הבינו שמוריניו עוזב בסוף העונה, החלו גם ה"מתנדנדים" לתפוס צד. את הצד של קסיאס כמובן. וזה כולל את הפורטוגלים. פפה דיבר בגלוי כנגד מוריניו כשאמר למיקרופונים של הטלוויזיה שהיחס שקסיאס מקבל אינו ראוי. ברגע הזה הוא נמחק אצל מוריניו. הוא לא ישחק יותר העונה. וגם הפציעה של רפאל ואראן לא תכניס אותו להרכב.
לאחר מכן זה היה כריסטיאנו רונאלדו, שאחרי שהבקיע שער באחד המשחקים האחרונים רץ לעבר הספסל בזעם וקילל בפורטוגזית (שלא יהיו אי הבנות למי הוא מתכוון): "לך תזדיין".
מוריניו יודע שהוא הפסיד את הקרב על חדר ההלבשה. והוא לא רגיל לכך. בכל קבוצותיו הקודמות הוא נלחם נגד כל העולם, ולפעמים גם הפסיד (למשל מול התקשורת האיטלקית בתקופה שלו באינטר) – אבל תמיד יצר קשר חזק ועמוק עם שחקניו. כמעט כל מי ששיחק אצלו בצ'לסי ובאינטר ממשיך להעריץ אותו גם כיום. אבל בריאל מדריד הוא נוצח. וכרגע הוא מתקשה לקבל זאת. אני מניח שהוא חושב שזה בגלל היחס המתנשא לעיתים שיש לספרדים על הפורטוגלים. אבל זו טעות. השחקנים היו מחוברים למוריניו בשתי העונות הראשונות שלו בריאל, כולל הספרדים.
העניינים יצאו משליטה העונה. כשריאל פתחה את העונה בצליעה וברצלונה פתחה פער גדול בראש הטבלה, מוריניו האשים את השחקנים. הוא לא לקח את האחריות על עצמו. האליפות בעונה שעברה והנצחונות על ברצלונה נתנו לו תחושה כוזבת כאילו ריאל הפכה להיות קבוצה טובה יותר מבארסה וכי האליפות השנייה ברציפות תגיע בקלות יתרה. גם העובדה שמאמן טירון כמו טיטו וילאנובה עשה לו בית ספר, הטריפה את דעתו.
אבל הטעות הקשה ביותר שלו הייתה כשהחליט להיכנס ראש בראש בקפטן ובסמל הגדול ביותר של ריאל, איקר קסיאס. צריך לזכור, קסיאס הוא לא רק סמל בריאל, הוא קפטן נבחרת ספרד, הוא האיש שהניף במו ידיו את גביע העולם ופעמיים את גביע אירופה לאומות. הוא אייקון לאומי. מילא אם הוא היה מוריד אותו לספסל מסיבות מקצועיות בלבד. לגיטימי. אבל מוריניו לא הסתפק בכך והחליט להשפיל את איקר. הוא אמר ש"אנטוניו אדאן הוא כרגע השוער הטוב בקבוצה". הוא אמר שהטעות היחידה שעשה הייתה שלא רכש את דייגו לופס שנה קודם לכן. זה היה כבר יותר מדי. זה היה כבר לגמרי אישי. אלו היו דברים שאף אחד בספרד לא היה מוכן לקבל.
צ'אבי ואינייסטה, לא בדיוק אוהדי ריאל מדריד, יצאו להגנתו של קסיאס. הם יריבים שלו במשחקי הליגה, אבל חברים טובים כבר שנים ארוכות בנבחרת. והם יצאו להגן על כבודו. בכל רחבי ספרד, אוהדי הקבוצות השונות, לא מצליחים להבין מדוע היה מוריניו צריך להיכנס חזיתית בסמל הלאומי ולנסות להפוך אותו לסמרטוט.
קסיאס, ברוב אצילותו (וחוכמתו) החליט שלא להגיב. לפחות לא פומבית. הוא יודע שכל אוהדי ריאל נמצאים בצד שלו, שכל השחקנים בצד שלו, שבלי לומר כמעט מילה, בלי "לתקוע" למוריניו, הוא יוצא המנצח הגדול.
הערב ריאל מדריד תתייצב לגמר גביע המלך בעצם בלי מאמן. נכון, מוריניו יהיה שם, על הספסל בברנבאו. הוא יקבע את ההרכב והוא יבצע את החילופים. אבל למעשה הקבוצה תעלה למגרש לבד, במטרה לנצח את אתלטיקו ולזכות בגביע. אם ריאל אכן תנצח, השחקנים ירוצו עם הגביע לעבר האוהדים שלהם. אבל שאף אחד לא יצפה שם יניפו את מוריניו באוויר. ז'וזה מוריניו אולי יזכה בגביע, אבל הוא לא יהיה חלק מהחגיגה. מבחינת ריאל מדריד, ז'וזה מוריניו כבר לא באמת קיים.