בקרב התלמידים בישראל, התפיסה הכללית של בית הספר היא שלילית יחסית. כרבע מהתלמידים בישראל אוהבים מאוד את בית ספרם, אך כ-18% מהם אינם אוהבים את בית ספרם כלל. כך עולה מסקר שערך ד"ר הראל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן. הסקר נערך כחלק ממחקר מקיף שערך ארגון הבריאות העולמי בנושא: "בריאות, רווחה נפשית וחברתית, ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער". הסקר נערך בקרב 35 מדינות בעולם, ובהן ישראל.
אחוז התלמידים המביעים תפיסה מאוד חיובית כלפי בית הספר (כלומר אוהבים אותו מאוד) גבוה הרבה יותר בקרב התלמידים הערבים בישראל (38%) מאשר בקרב היהודים (19%).
בשנים 1994-2002 נשמרה יציבות בשיעור התלמידים היהודים שמאוד אוהבים את בית הספר, ואילו בקרב התלמידים הערבים חלה ירידה בשיעור זה ועלייה בשיעור התלמידים שכלל לא אוהבים את בית-ספרם.
שני שלישים מהתלמידים הישראליים הביעו תחושת שייכות לבית ספרם. במדד זה אף חלה עלייה של למעלה מ-14 נקודות האחוז לעומת השיעור בשנת 1994. כמחצית מבני הנוער מדווחים כי החוקים בבית הספר הוגנים, אולם כמחצית מהתלמידים היהודים וכשליש מהתלמידים הערבים דיווחו כי היחס אליהם בבית הספר נוקשה מדי.
כמחצית מהיהודים וכ-74% מהערבים מדווחים כי מוריהם מתייחסים אליהם בהוגנות; כ-69% מבני הנוער דיווחו כי הם יכולים לקבל עזרה נוספת ממוריהם, וכ-58% דיווחו כי מוריהם מתעניינים בהם כבני אדם (כ-54% מהתלמידים היהודים וכ-79% מהתלמידים הערבים). בשלושת המדדים הללו, הבוחנים את היחסים בין המורים לתלמידים, מצבם של התלמידים הערבים טוב יותר מזה של היהודים.
בתחום התפיסה הסובייקטיבית של ההישגים בלימודים, עולה כי כ-35% מהתלמידים הישראליים: כ-29% מהיהודים ושיעור גבוה הרבה יותר בקרב הערבים (כ-59%) - חשים כי הם תלמידים טובים מאוד. מדד זה מלמד על עלייה של כחמש נקודות האחוז לעומת 1998.
בתחום החברתי בבית הספר מצטיירת תמונה חיובית. כ-78% מהתלמידים דיווחו כי התלמידים בכיתתם נהנים להיות יחד וכשני שלישים מהתלמידים חשים כי רוב התלמידים בכיתתם אדיבים ומוכנים לעזור זה לזה (59% מהיהודים ו-84% מהערבים).
כרבע מהתלמידים דיווחו כי הסתלקו משיעורים או מלימודים בשלושה ימים לפחות במהלך שנת הלימודים האחרונה, 28% מהתלמידים היהודים וכ-13% מהתלמידים הערבים. מדד זה מהווה אינדיקציה לנשירה סמויה והוא קשור קשר חזק עם מעורבות בהתנהגויות סיכון ואלימות.