בסוף שנת 2003 חיו בישראל 2,253,800 ילדים (גילאי 0-17). מתוכם, מעל למיליון וחצי ילדים יהודים, כמעט 609 אלף ילדים ערבים, ועוד כ-68 אלף ילדים עד גיל 17 ללא סיווג דת במרשם התושבים. הנתונים נאספו על-ידי השלכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום הילד הבינלאומי 2004.
ילדים עד גיל 17 מהווים שליש (33.4%) מכלל תושבי המדינה. אחוז זה מציב את ישראל במקום אמצעי בין מדינות העולם המערבי בהן אחוז הילדים קטן יותר (18%-26%), לבין מדינות ערב השכנות עם ישראל בהן כמחצית האוכלוסייה הם ילדים.
בירושלים מספר הילדים הגדול ביותר במדינה (280 אלף) והם מהווים 40% מכלל התושבים בבירה. תל אביב-יפו היא העיר השנייה מבחינת גודל אוכלוסיית הילדים המתגוררים בה (כ-74 אלף), אך חלקם מכלל התושבים הוא הנמוך מכלל היישובים העירוניים בישראל, 20% בלבד.
העיר השלישית בגודל אוכלוסיית הילדים בישראל היא בני ברק, בה מתגוררים מעל ל-65 אלף ילדים, והם מהווים כמעט מחצית מתושביה (47%).
בדומה לשנים קודמות, אחוז הילדים הגבוה ביותר בישראל בשנת 2003 נרשם ביישובים הבדויים בדרום: תל שבע (62.4%) ורהט (61.5%). ביישוב ביתר עילית נרשם אחוז ילדים הגבוה מבין היישובים היהודים (61.9%).
51% מהתינוקות שנולדו ב-2003 - בנים
בשנת 2003 נולדו בישראל כמעט 145 אלף תינוקות, מהם 99 אלף לנשים יהודיות ו-36 אלף לנשים מוסלמיות. 51.2% מהתינוקות הם בנים. המשקל הממוצע בעת לידה של התינוקות ממין זכר שנולדו שנת 2003 היה 3.3 ק"ג, ואילו משקלן הממוצע של התינוקות ממין נקבה 3.1 ק"ג.
בשנת 2003 נולדו כ-6,500 תינוקות בלידות מרובות עוברים (כ-6,300 בשנת 2001). כ-43% מהתינוקות שנולדו בשנת 2003 הם הילד השלישי ויותר לאותה אם.
80% מהנערות ערביות נישאו מתחת לגיל 18
במהלך שנת 2002 נישאו בישראל מעל ל-1,800 נערות מתחת לגיל 18, 80% מהן נערות ערביות. בנהלך שנת 2003 נולדו כ-16 תינוקות לאלף נערות מוסלמיות בנות 15-17, לעומת לידה אחת לכל 1,000 נערות יהודיות בנות אותו גיל.
מספר הילדים הממוצע למשפחה: 2.3
ילדים גדלים בכ-900 אלף משקי בית בישראל, כ-48% מסך כל משקי הבית בישראל. מספר הילדים הממוצע במשפחה עם ילדים בישראל הוא 2.3: במשפחות יהודיות ממוצע של 2.2 ילדים, ובמשפחות ערביות 3.0.
92% מהילדים גרים במשפחה ובה שני הורים. 8% גרים במשפחה ובה הורה אחד, בדרך כלל עם האם. במשפחה חד-הורית מספר הילדים הממוצע קטן יותר מהממוצע הארצי (1.7). 21% מהילדים הגרים במשפחה חד-הורית הם ילדים יחידים, בשיעור הגבוה פי 2.5 משיעור הילדים היחידים במשפחה עם זוג הורים (8%).
20% מילדים עולים או בנים לעולי בריה"מ לשעבר גרים במשפחה חד-הורית, בשיעור כמעט פי שלושה גבוה יותר ביחס לכלל האוכלוסייה בישראל. 28% מהם הם ילדים יחידים, בשיעור הגבוה פי יותר משלושה בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל. 23% מילדי העולים מבריה"מ לשעבר גרים במשק בית ובו אנשים נוספים מלבד המשפחה הגרעינית שלהם (הורים ואחים), לעומת 6% מהילדים בכלל האוכלוסייה.
ב-2003 עלו 6,400 ילדים
במהלך שנת 2003 עלו לישראל כ-6,400 ילדים. כ-2,000 מהם מתחת לגיל 5. ילדים עולים מהווים מעל לרבע (28%) מכלל העולים החדשים.
42% מהילדים העולים הגיעו לישראל ממדינות בריה"מ לשעבר (כ-2,700 ילדים), כ-1,700 מאתיופיה. עוד כ-500 ילדים הגיעו מצרפת, ומספר דומה מארצות הברית.
ל-62.9% ממשקי הבית עם ילדים יש
שניים או יותר טלפונים סלולרים
ההוצאה הממוצעת החודשית לילד על גן ילדים פרטי ומעון גבוהה פי 4.2 בחמישון העליון (1,543 ש"ח לחודש) מחמישון התחתון הנמוכים (368 ש"ח לחודש). משק בית עם ילדים בחמישון העליון מוציא מעל לפי 10 על שיעורי עזר, מאשר בחמישון התחתון.
ההוצאה החודשית הממוצעת על מעדני חלב וגבינה במשקי בית עם ילדים היא 41 ש"ח לחודש. במשקי בית עם ילדים בחמישון התחתון מוצאים יותר על פיתות (53 ש"ח לחודש) מאשר בחמישון העליון (16 ש"ח לחודש). לעומת זאת, בחמישון העליון מוצאים יותר על לחמניות (30 ש"ח) לעומת החמישון התחתון (18 ש"ח לחודש).
ל-90.3% ממשקי הבית עם ילדים יש טלפון סלולרי אחד לפחות ול- 62.9% יש שניים או יותר. בחמישון התחתון רק 7.2% ממשקי הבית עם ילדים מחוברים לאינטרנט לעומת 75.8% בחמישון העליון
השמות הנפוצים ב-2003: נועה - לבת, דניאל - לבן
השם הנפוץ ביותר לבנות בקרב האוכלוסייה היהודית בשנת 2003 הוא נועה. למעלה מ-3% מהבנות נקראו בשם זה. שמות נוספים הנפוצים בקרב הבנות הם שירה, מאיה, עדי ושרה.
בקרב הבנים השם הנפוץ ביותר הוא דניאל, 1.9% מהבנים נקראים בשם זה. השם אורי עלה למקום 4 ממקום 7 ב-2002. הורים ילידי הארץ מעדיפים את השמות אורי, איתי, עידו, נועם, רועי לבנים ונועה שירה מאיה יובל ועדי לבנות.
השם הנפוץ ביותר בקרב המוסלמים הוא מוחמד, 13.8% מהבנים המוסלמים נקראו מוחמד. בקרב הבנות המוסלמיות השם הנפוץ ביותר הוא שהד (בעברית: דבש) שעלה מהמקום החמישי.
בקרב הבנות הדרוזיות השמות הנפוצים ביותר הם: אסיל, איה, דיאנה, יארה, מאיה ונורעדן ובקרב הבנים הדרוזים אמיר, שאדי, אייל, אדהם, אדם ודניאל.
השמות הנפוצים שנתנו לתאומים באוכלוסייה היהודית הם: עמית-נועם, שיר-אור, הוד-הדר, שירה-הודיה. מוחמד-אחמד, מוחמד-מחמוד מחמוד-אחמד בקרב הבנים המוסלמים.
2002: רק מחצית מתלמידי כיתה י"ב זכאים לתעודת בגרות
רק 55% מתלמידי כיתות י"ב היו זכאים לתעודת בגרות בשנת 2002. בחינוך העברי היה שיעור הזכאות (56.3%) הגבוה מזה שבחינוך הערבי (51.1%). שיעור הזכאות בקרב בנות גבוה מזה שבקרב בנים, הן בחינוך העברי (63% לעומת 51.1%, בהתאמה) והן בחינוך הערבי (56.3% לעומת 44.7%).
אחוז הנושרים ממערכת החינוך שבפיקוח משרד החינוך הגיע ל-6.2% בבמהלך השנים 2004-2003 (כיתות ט-יא). שיעור זה מהווה ירידה בשיעורי הנשירה לעומת תשס"ב-תשס"ג (6.6%). שיעור הנשירה בחינוך הערבי היה (10.1%) כמעט כפול משיעור זה בחינוך העברי (5.3%), אם כי גם הוא נמצא בירידה הוא בהשוואה לשיעור זה בשנה הקודמת (11.1%).
בשנת 2003 שיעור הלמידה בגני ילדים עמד על 75.7% בקרב בני 2-5, כאשר במגזר העברי שיעור זה (81.4%) היה גבוה משמעותית מאשר במגזר הערבי (58.9%).
בחינוך היסודי למדו 773,709 תלמידים, מהם 566,980 בחינוך העברי (73.3%) ו-206,729 בחינוך הערבי (26.7%). 59% מתלמידי החינוך העברי למדו בפיקוח הממלכתי, 21.9% בפיקוח חרדי, ו-19.1% בפיקוח הממלכתי-דתי.
בחטיבות הביניים למדו 246,723 תלמידים, מהם 191,208 בחינוך העברי (77.5%) ו-55,515 בחינוך הערבי (22.5%).
בחטיבה העליונה שבפיקוח משרד החינוך התרבות והספורט, למדו 343,428 תלמידים, מהם 286,473 בחינוך העברי (83.4%), ו-56,955 בחינוך הערבי (16.6%). 59% מתלמידי החטיבות העליונות לומדים בנתיב העיוני. בנוסף, לומדים 15,049 תלמידים בבתי ספר לחניכים שבפיקוח משרד העבודה.
41,706 מתלמידי החינוך היסודי והעל-יסודי לומדים במסגרת החינוך המיוחד. רובם (63.7%) לומדים בבתי ספר רגילים, ורק 36% מהם בבתי ספר מיוחדים.
שיעור הלמידה בקרב בני 14-17 הגיע ל-95.2%. בקרב יהודים ואחרים שיעור הלמידה הוא 98.1%, ואילו בקרב תלמידים ערבים שיעור הלמידה הגיע ל-88.7%. שיעור הלמידה בקרב בנות (97.4%) גבוה מאשר בקרב בנים (95.2%).
לימודים ועבודה
ב-2003 היו כ-340 אלף בני 15-17, שהם כ-90.7% אשר למדו, ואילו 7.8% מהם לא למדו ולא עבדו. מתוך 174 אלף נערים, 89.8% למדו ואילו 7.8% לא למדו ולא עבדו. מתוך 166 אלף נערות 91.6% למדו ואילו 7.8% לא למדו ולא עבדו.
באוכלוסייה היהודית, 6.3% מהנוער בגיל זה (259 אלף), לא למד ולא עבד. באוכלוסייה הערבית 13.8% מתוך 75 אלף בני נוער בגיל 15-17 לא למדו ולא עבדו.
86.5% מהילדים היהודים גרים במשק בית עם מועסקים
% 15.6 מכלל הילדים עד גיל 17 (339 אלף ילדים) חיו במשקי בית ללא מועסקים.
באוכלוסייה היהודית, 86.5% מהילדים גרו במשקי בית עם מועסקים ומתוכם כ- 54.3% גרו במשקי בית עם + 2 מועסקים, ואילו 13.5% שהם 203 אלף ילדים גרו במשקי בית ללא מועסקים.
באוכלוסייה הערבית, 77% מהילדים גרו במשקי בית עם מועסקים ומהם רק 24% גרו במשקי בית עם יותר מ-2 מועסקים. כ-22% מהילדים הערבים גרו במשקי בית ללא מועסקים (115 אלף).
166.7 אלף ילדים חיו במשפחות חד הוריות מהם חיו 38% -(כ-63 אלף) במשפחות ללא מועסקים.