ישראל מדורגת במקום לפני האחרון במידת הנדיבות והנגישות שלה כלפי מובטלים. כך עולה ממחקר שנערך בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית. המחקר בחן את משמעות השינויים בתכנית ביטוח האבטלה והשווה אותם למדינות רווחה אחרות בשתי נקודות זמן שונות, ב-1983 וב-2003.
החוקרים מצאו כי בשנת 2003 דנמרק, צרפת, ספרד, גרמניה ושבדיה גילו נדיבות כלפי מובטלים יותר מארה"ב ומיוון. ואילו ישראל ובריטניה נמצאו בתחתית הרשימה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהתכנית הישראלית הייתה בין התוכניות הנדיבות פחות והנגישות פחות בראשית שנות השמונים (מקום שישי מתוך תשע מדינות) ואילו בראשית שנות האלפיים הִדרדרה למקום השמיני.
בישראל, כ-25% בלבד מקרב המובטלים זכאים לקבל דמי אבטלה בתקופה שהם שוהים מחוץ לשוק העבודה, וזאת רק לפרק זמן של 50 עד 175 יום. דמי האבטלה משולמים רק אם קדמה לאבטלה עבודה של שנה לפחות. בטווח של ארבע שנים קיימת מגבלה לגבי מספר הפעמים שמובטל זכאי לקבל דמי אבטלה ולגבי חלק מהמובטלים עומד סכום הגמלה רק על 40%-30% מהכנסתם בטרם פוטרו מעבודתם.
"התוכנית לביטוח אבטלה אומצה ב-1972 ומאז נערכו בה שינויים רבים יותר מכל תוכנית לביטחון סוציאלי בישראל", אומר ד"ר ג'וני גל העומד בראש קבוצת המחקר למדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים.
ד"ר גל הוסיף, כי "במצב שנוצר הממשלה חייבת לשמור על האיזון העדין בין מציאת תעסוקה לקיום בכבוד. ניכר כי השינויים שנערכו בתכנית בשנים האחרונות אינם מאפשרים למובטלים רבים קיום בכבוד בזמן שהם מחפשים עבודה חדשה".