הוספת מועד ב' לבחינות הבגרות באנגלית ובמתמטיקה ב-2001, הביאה לעליה בשיעור הזכאים מ-51% מבין תלמידי כיתות י"ב ב-2000 ל-55%-56% ב-2001-2003.
כתוצאה מכך הצטמצם הפער באחוז הזכאים לתעודת בגרות בין קבוצות אוכלוסייה שונות, אולם עדיין נשמר הפער באחוז הזכאים שתעודת הבגרות שלהם עומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות. כך עולה מנתוני הסקרים השנתיים על תלמידי כיתות י"ב, נבחנים בבחינות הבגרות וזכאים לתעודה, שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי הזמנת משרד החינוך.
צמצום בפער בזכאים לבגרות במגזר הערבי הוספת מועד ב' השפיעה יותר על החינוך הערבי - אחוז הזכאים במגזר זה עלה מ-42% מבין תלמידי כיתות י"ב ב-2000, ל-51%-52% ב-2001-2003, בעוד שבחינוך העברי העליה הייתה מתונה יותר מ-52% ל-56%-57%, בהתאמה.
כתוצאה מכך צומצם הפער בין שני המגזרים בשיעורי הזכאים מבין תלמידי כיתות י"ב, מ-52% בחינוך העברי לעומת 42% בחינוך הערבי ב-2000, ל-56% לעומת 51% ב-2002, בהתאמה.
81%-82% מבין הזכאים ב-2001-2003 קבלו תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, בהשוואה ל-82% בשנים קודמות. דרישות הסף כוללות 3 יחידות לימוד במתימטיקה, 4 יחידות לימוד באנגלית, ומקצוע אחד ברמה מוגברת (4 יחידות לימוד לפחות) בנוסף לאנגלית.
מן הנתונים עולה כי 55% מכלל תלמידי כיתות י"ב בחינוך העברי והערבי ב-2002, ו-56% מכלל תלמידי כיתות י"ב ב-2003, זכו בתעודת בגרות עם סיום לימודיהם.
שני שליש מהניגשים לבגרות - עברו את הבחינות הצלחה: הן ב-2002 והן ב-2003 ניגשו לבחינות הבגרות 81% מבין תלמידי כיתות י"ב. שני שלישים מבין הנבחנים בכל אחד ממחזורי הלימודים עמדו בבחינות וזכו בתעודת בגרות. רובם הגדול של הזכאים - 81% (הן ב-2002 והן ב-2003) עברו את הבחינות ברמה העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות והם מועמדים פוטנציאליים ללימודים גבוהים.
מנתוני הלשכה עולה עוד כי 56% מבין תלמידי החינוך העברי זכו בתעודת בגרות, בהשוואה ל-51% מבין תלמידי החינוך הערבי.
בנות זכאיות לתעודת בגרות יותר מבנים: 62% מבין הבנות זכו בתעודת בגרות, בהשוואה ל-49% מבין הבנים. 66% מתלמידי הנתיב העיוני זכו בתעודת בגרות, בהשוואה ל-45% מבין התלמידים בנתיב החקלאי ו-46% מבין התלמידים בנתיב הטכנולוגי.
ככל שההורים משכילים יותר כך עולה הצלחת הילד בבגרות תלמידים שאביהם או אמם סיימו לפחות 13 שנות לימוד - ככל שעולה מספר שנות הלימוד של האב או האם, כך עולים סיכוייו של תלמיד בכיתה י"ב לגשת לבחינות הבגרות ולזכות בתעודה.
פחות ממחצית מתלמידי כיתות י"ב בחינוך העברי והערבי (44%) שאביהם סיים עד 8 שנות לימוד זכו בתעודת בגרות, בהשוואה ל-54% מבין התלמידים שאביהם סיים בין 9 ל-12 שנות לימוד, ו-67% מבין התלמידים שאביהם סיים לפחות 13 שנות לימוד. מגמה דומה נמצאה לגבי הקשר בין השכלת האם לסיכוי לזכות בתעודת בגרות.
ארץ המוצא משפיעה על הסיכוי לקבלת תעודת בגרות - מנתוני הלשכה עולה כי 57% מבין התלמידים ממוצא ישראל, ו-59% מבין התלמידים ממוצא אירופה-אמריקה זכו בתעודת בגרות, בהשוואה ל 51% מבין התלמידים ממוצא אסיה-אפריקה.
- בתי הספר בפיקוח החרדי נוטים שלא להגיש את תלמידיהם לבחינות הבגרות. ב-2002 רק 16% מבין התלמידים הוגשו לבחינות הבגרות, ו-7% מתלמידי כיתות י"ב - 43% (מבין הנבחנים) זכו בתעודה.
- מבדיקה לאורך שנים עולה כי התלמידים הנוצרים הם קבוצת האוכלוסייה המובילה בחינוך הערבי בשיעורי הזכאות בארץ. 67% מבין תלמידי כיתות י"ב הנוצרים זכו בתעודת בגרות, בהשוואה ל-48% מהתלמידים הדרוזים, 49% מהתלמידים המוסלמים ו-56% מכלל תלמידי החינוך העברי.
מעמד ישוב המגורים משפיע על סיכויי קבלת תעודת בגרות ככל שעלה מעמדו החברתי-כלכלי של יישוב המגורים, כך עלו סיכוייו של תלמיד בכיתה י"ב לגשת לבחינות הבגרות ולזכות בתעודה. הן לגבי החינוך העברי והן לגבי החינוך הערבי, נמצא כי אחוז הזכאים שקבלו תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות עולה ככל שעולה רמתו החברתית-כלכלית של יישוב המגורים.