רק כ-25% מחברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בארץ הן נשים, בעוד שאחוז הדוקטורנטיות וחברי הסגל האקדמי הזוטר עומד על כ-60%. נתונים אלה הוצגו על-ידי פרופ' זמירה מברך, סגנית רקטור אוניברסיטת בר-אילן, במפגש מיוחד, לרגל יום האשה הבינלאומי, בנושא "נשים באקדמיה".
לדבי פרופ' מברך, גם באוניברסיטאות רבות בעולם המצב דומה, ואחוז הנשים הולך ופוחת ככל שהדרגה האקדמית גבוהה יותר. נראה שאחת הסיבות לכך היא הזמן הקצוב לקידום מקצועי המקובל כיום במערכת האקדמית. האוניברסיטאות מקפידות על הצטיינות מדעית הנמדדת באיכות המחקרים ופרסומם.
השנים בהן מצופה מחוקר או חוקרת להשקיע מאמצים במחקר אינטנסיבי, הן בדרך כלל השנים בהן בונים החוקרים משפחה ומגדלים ילדים. מצב זה מקשה בעיקר על אמהות או אבות חד-הורים לילדים קטנים.
"ההשתתפות, המועטה יחסית, של נשים באקדמיה פוגעת לא רק בעיקרון השוויון, אלא גם במחקר עצמו, ברמת ההכנסה של הנשים ובכלכלת המדינה", הסבירה מברך. "אוניברסיטת בר-אילן ערה לבעיה, על כן הצעד שנקטה האוניברסיטה יאפשר לנשים להישאר ולהתקדם במערכת, מבלי לפגוע ברמה המדעית, שהיא מאושיותיה של מערכת ההשכלה הגבוהה".
רקטור האוניברסיטה, פרופ' יוסף ישורון, הדגיש את החשיבות הרבה בשילובן של נשים במחקר המדעי. "אנו מעודדים נשים לקחת חלק פעיל במדע ומשתדלים להתאים את המערכת לצורכיהן המיוחדים, בכדי למנוע אבדן של אנשי מחקר מצוינים, מסיבות שאינן מקצועיות. סנאט אוניברסיטת בר-אילן קיבל בשנה האחרונה החלטה לאפשר לאנשי הסגל שהם אמהות או אבות חד-הוריים לילדים קטנים, להאריך את פרק הזמן בשנה אחת במעבר מדרגת מרצה למרצה בכיר".
את הכנס יזמו פרופ' מרים פאוסט, יועצת הרקטור לקידום האישה ויו"ר הועדה לשוויון הזדמנויות באוניברסיטת בר-אילן, וליאורה מינקה, יו"ר תנועת "אמונה".