תופעת האלימות בחברה הישראלית היא התופעה המדאיגה ביותר את הציבור (23%), בהשוואה לתופעות מדאיגות אחרות, כגון המצב הביטחוני (17%), המצב הכלכלי (19%) ותאונות הדרכים (18%). כך עולה מסקר דעת הקהל בנושא האלימות בחברה הישראלית נערך על-ידי מכון המחקר מאגר מוחות עבור ביה"ס לממשל בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, במסגרת פרויקט האלימות של ביה"ס.
יצויין, כי מדד האלימות מורכב משלושה מדדי משנה: מדד הדאגה מתופעת האלימות, מדד הפגיעה האישית מתופעת האלימות ומדד יעילות הטיפול בתופעת האלימות.
לצורך עריכת הסקר הוקמה ועדת היגוי בראשות מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב ניצב בדימוס שלמה אהרונישקי. ועדת ההיגוי שמה לה למטרה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. הוועדה תפעל בתחומי המחקר על-מנת להבין את התופעה והשפעתה ולצד זה בכוונתה להוביל מהלכים לשינוי עמוק ויסודי תוך מחוייבות של כלל הגורמים בחברה הישראלית.
מהסקר עולה עוד, כי מרבית הישראלים סבורים כי תופעת האלימות הקיימת במערכת החינוך נובעת בראש ובראשונה בחינוך לקוי מהבית (28%) ורק אח"כ ממערכת חינוך ומורים גרועים (13%).
12% מצהירים כי במהלך שלושת החודשים האחרונים, הם או מישהו מבני משפחתם או קרוביהם, נפגע או היה קורבן לתופעות של אלימות. תופעות האלימות הבולטות מהן נפגעו המשיבים: קללות (26%), איומים (13%), השחתת רכוש (11%), מכות (10%), יריקות (7%).
מהסקר עולה, כי הגורמים הנתפסים כהכי פחות יעילים בטיפול במניעה ובצמצום תופעת האלימות בהם: כנסת ישראל (8%), הממשלה (12%) ובמקום השלישי - הרשויות המקומיות (13%). לעומת זאת, תנועות הנוער במדינה נתפסות גרום היעיל ביותר למניעת האלימות בחברה (48%), במקום השני - ארגונים וולנטריים (46%) והתא המשפחתי (46%) ורק במקום השלישי - צה"ל (42%).
על-מנת למגר את תופעת האלימות בבתי הספר, יש לחנך לאי אלימות בבתי הספר (75%), להחמיר באמצעי הענישה בפועל של מערכת החינוך (67%), לדאוג למעורבות גדולה יותר וסיוע של ההורים לביה"ס (63%), פרסום והסברה בבתי-ספר מטעם מערכת החינוך (60%) וגיבוש תקנות והוראות מחמירות של מערכת החינוך (60%).