בישראל מתרחשת תקיפה על רקע אנטישמי אחת ליומיים, כך עולה מבדיקה שערך עיתון "מקור ראשון". בכתבתו של איתמר מור, שתתפרסם בסוף השבוע, עולה כי בישראל קיימת תעשיה ניאו-נאצית שלמה הכוללת התארגנויות מקומיות, מועדונים, ספרים, סרטים וקלטות עם חומר אנטישמי ונאצי.
בכתבה מראיין מור את זלמן גיליצ'נסקי, יו"ר ארגון "דמיר" - מרכז מידע וסיוע לנפגעי אנטישמיות בישראל', שאוסף ומתעד דיווחים על מקרי אנטישמיות בישראל. לדבריו בשנה האחרונה התרחשו בישראל מאות גילויי אנטישמיות.
על-פי ממצאי הארגון, בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בגילויי אנטישמיות ובהתארגנויות ניאו-נאציות בקרב ציבור העולים ממדינות חבר העמים. ציבור העולים הוא הציבור העיקרי שנופל קורבן לאלימות הזאת.
בישראל התנהל עד לא מזמן אתר אינטרנט ניאו-נאצי העונה לשם "האיחוד הישראלי הלבן". האתר, שנסגר בינתיים הספיק בינתיים להוליד אתר ניאו-נאצי נוסף,
www.rusnatcentre.nm.ru/index2.htm , שעולה ויורד מהרשת חליפות. הפעולה נגד אתר זה קשה הרבה יותר, משום שהוא נתמך ברשת זרה ו"יושב" על שרת הממוקם ברוסיה.
התרבות הנאצית בישראל אינה נעצרת באינטרנט. יש לה שלוחות גם בעולם המוסיקה והספרות. סדרת הכוללת 8 קלטות העונה לשם 'גלוחי הראש באים' היא דוגמה מייצגת למה שמסתובב בחלק מחנויות המוסיקה והספרים של המגזר הרוסי.
אז מה כן ניתן לעשות? - גיליצ'נסקי מדגיש כי למרות הניסיון הממסדי להתכחש לתופעות הללו, אין חלופה טובה יותר מלהגיש תלונות במשטרה.
גיליצ'נסקי: "העניין הוא שבמקביל חייבים להגביר גם את האכיפה וגם את הענישה. כל עוד לא תוחמר הענישה לא יקרה שום דבר משמעותי לאותו חייל ניאו-נאצי. אין בחוק כיום סעיף שמתייחס ישירות לנושא האנטישמיות. אני פניתי ביוזמתי לפני זמן מה ליועץ המשפטי לממשלה בשאילתה לגבי מספר הפעמים שבהם הופעל הסעיף הזה בחוק.
התשובה שקיבלתי אומרת הכל: מאז שהחוק קיים (19 שנה) הוא הופעל עד היום בסך הכל ארבע פעמים, ובכולן לא היתה הרשעה. כתב האישום שהוגש נגד מפעילי האתר הנאצי הוא הפעם החמישית שבו מופעל הסעיף הזה בחוק, ובהתחשב במקרים הקודמים אני מאוד סקפטי לגבי התוצאות של הדבר הזה".