חוקרים מהטכניון גילו את הסוד של הקורמורון. במשך תקופה ארוכה, עזקו החוקרים בשאלה - כיצד מצליח הקורמורן הגדול להצטיין גם בתעופה, גם בשחייה וגם בצלילה?
הקורמורן הוא ציפור בעלת כושר תעופה מעולה, שצוללת לעומק של עד כ-30 מטרים בחיפוש מזון ומצליחה לשהות מתחת למים מעל שתי דקות תמימות. "ניסינו להבין איך ציפור הבנויה לתעופה מצליחה לתפקד כל כך טוב מתחת למים ולהפוך לטורף ימי הניזון מדגים", הסביר אחד החוקרים, ד"ר ריבק.
לצורך הבדיקה חברו חוקרים מהפקולטה לביולוגיה ומהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. החוקרים בנו מערכת מחקר בעמק החולה, והשתמשו בקורמורנים מאולפים, אותם החלו לאלף ממש מזמן הבקיעה מהביצה.
הם אומנו לשחות מנקודה לנקודה בתעלה תת-מימית, ובסוף הדרך קיבלו דג כפרס. השחייה כולה מתבצעת מתחת לפני המים, ומצולמת בווידאו. בצילומים השתמשו חוקרי הטכניון לניתוח ממוחשב של התנועה.
הם גילו כי בסגנון שחיה ייחודי, מייצרים הקורמורנים כוחות עילוי שליליים, הפועלים כנגד הציפה. "כשם שמטוס מפעיל כוח עילוי שמחזיק אותו באוויר, כך הקורמורן מפעיל כוח עילוי שלילי, המאפשר לו לצלול", הם מסבירים.
"למעשה, הקורמורן מצא את שביל הזהב שבין הפינגווין לבין הברווז. הפינגווין הוא ציפור שוויתרה על התעופה לטובת הצלילה. הברווז מעופף היטב, אבל צולל גרוע. והקורמורן גם עף היטב וגם צולל היטב".
עוד גילו החוקרים כי במחזור החתירה של הקורמורן מתחת למים, משולבים שלבי גלישה. הוא אינו שוחה שחיה רצופה, אלא מכה ברגליו במים וגולש לאחר המכה. בצורת שחיה זו הוא חוסך אנרגיה בשיעור של לפחות 30%.
"נהוג לחשוב שאחת ההתאמות של קורמורנים לצלילה הוא מעטה נוצות שנרטב במגע עם המים, וחדירת המים לנוצות מקטינה את ציפת הציפור ומאפשרת לה לשקוע.
בניגוד לסברה זו, מצאנו כי הרטיבות של נוצות הקורמורן אינה משמעותית במיוחד לצלילה", מוסיף ד"ר ריבק. "יתירה מכך - כשקורמורן חש רטוב יתר על המידה, הוא אפילו יוצא ליבשה כדי להתייבש. זאת, משום שהנוצות משמשות לו חליפת צלילה. שמירה על נוצות יבשות חיונית לבידוד מהמים הקרים".
עתה בונה הטכניון מתקן מחקר חדש בשמורת החולה, בתמיכת משרד המדע ורשות הטבע והגנים, כדי להמשיך במחקר. לאחר שהבינו לראשונה כיצד הקורמורן שוחה בצלילה מאוזנת וישרה, ינסו חוקרי הטכניון להבין כיצד הוא מתמרן מתחת למים. המתקן החדש ישמש גם מתקן לימודי ותיירותי.