התאחדות התעשיינים ובראשה הנשיא עודד טירה, המליצה לנציגי ועדת רבינוביץ לרפורמה במס להציג במסקנותיה הטלת מס רווחי הון על הבורסה, הפיקדונות השקליים ותוכניות החיסכון בשיעור של 15%.
לדעת טירה, יש להקטין את המס על עבודה באופן משמעותי וליצור תקרת מס שולי של 50% לכל היותר, כולל מס בריאות וביטול לאומי. זאת במקום מס שולי של 60% כיום.
טירה ממליץ עוד, כי בשל המשבר הכלכלי והצרכים התקציביים יידחה תהליך הורדת המס על עבודה בשנה, על-מנת לאפשר מקורות תקציביים בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח, למימון הגירעון התקציבי.
הפחתת שיעורי המס תעודד פריון וצמיחה ותהווה זרז להשעות זרות בישראל, אמר טירה. בנוסף, הפחתת המס תמנע, הגירת כוח אדם טכנולוגי, עתיר הון אנושי למדינות בהן יוכלו ליהנות מנטל מס נמוך יותר.
נשיא ההתאחדות סבור כי על הרפורמה במס לבטל מחד את הפטור הגורף הקיים על הכנסה מהון, תוך שמירה מאידך על פטורים המיועדים לחסכון לטווח ארוך.
במקביל למיסוי שוק ההון, קורא טירה לרשויות לבצע רפורמה מקיפה בשוק ההון. לפעול להפחתת מס החברות ולהשוות את השיעור הכולל של מס החברות בתוספת המס החל על חלוקת דיבידנד, למס שולי על עבודה.
טירה קורא לחברי ועדת רבינוביץ להכניס בחוקי המס, מספר תיקונים מרכזיים לרבות הכרה בהוצאות שנועדו ליצור הכנסה, גם אם בסופו של דבר לא נוצרה בגינן הכנסה. כמו כן, איחוד מסלולי קיזוז הפסדים, כך שניתן יהיה לקזז הפסדים מול הכנסה מכל סוג שהוא, לרבות קיזוז אחורנית ובכך לבטל את מגבלת 7 השנים שחלה על קיזוז הפסדי הון.
התאחדות התעשיינים מציעה להכיר במסגרת הרפורמה בהוצאה לצרכני מס בעת צבירת ההתחייבות ולא בעת ההוצאה בפועל. מדבור בהוצאות כגון הפרשה לחופשה, פיצויים וכיו"ב. לדעת ההתאחדות אם הוכרה הכנסה רעיונית בגינה יש לשלם מס, יש לדרוש שבצד השני תוכר הוצאה רעיונית שניתן יהיה לנכות מההכנסות.
עוד סבורה התאחדות התעשיינים, כי במסגרת הרפורמה במס יש להכיר בהוצאות פרוק והרכבה של מפעל והעברתו לאתר אחר ואף להשתתף במצב בו המפעל מועבר לאזור מועדף.
כמו כן, יש להכיר בהוצאות הנפקה לגיוס משקיעים פרטיים, הן בארץ והן בחו"ל, לצורכי מס. יש להכיר במסגרת הרפורמה בניכוי הוצאות לחכירת מקרקעין המשמשים במסגרת עסק, גם כאשר מדובר בחכירה ארוכת טווח.
לדברי נשיא התאחדות, על מערכת המס לכלול גם מערך תמריצי מס לנושאים מרכזיים בהשפעתם על הכלכלה בישראל ובהם: השקעות הון, פעילות מחקר ופיתוח ושידרוג טכנולוגי של חברות תעשייתיות.
באשר לחוק עידוד השקעות הון, קוראת התאחדות התעשיינים לועדת רבינוביץ שלא להרע את התנאים של המסלול החלופי, וכן להותיר את המסלול למשקיעים זרים. בנוסף מציעה ההתאחדות להתיר חלוקת דיבידנד במסלול פטור ממס, בתום תקופת ההטבות, ולעגן בחקיקה את הנושא של שחיקת מחזור בסיס לחברות היי-טק.
התאחדות התעשיינים מתנגדת גם להצעה שהועלתה בוועדת בן-בסט להעלאת שיעור מס חברות לגבי חברות בבעלות משקיעים זרים והשוואתם להעלאת שיעור מס החברות המוטל בבעלות משקיעים מקומיים.
בנוסף מציעה התאחדות התעשיינים, לאפשר לכל משקיע ישראלי בחברה פרטית אשר השקיעו בה קרנות הון סיכון, לקבל באופן אוטומטי הקלות, כשם שהמשקיע הזר מקבל הקלות במסגרת הסדרי פטור לקרנות הון סיכון.
נשיא ההתאחדות קורא לועדה להסיר המגבלה הקובעת, כי על-מנת לקבל אישור מקדמי צריכה הקרן לעמוד בין היתר בקריטריון של מינימום הון מינימלי של 20 מיליון דולר.
כמו כן, טוענת התאחדות התעשיינים כי יש לשקול הרחבת ההטבות להשקעות בחברות טכנולוגיות למשקיעים נוספים, גם מעבר לקרנות הון סיכון.