ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה בשנת 2003 ב-48.3 מיליארד ש"ח, המהווים 9.9% מההכנסה הלאומית הגולמית. סך כל ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה בשנת 2003 במחירים קבועים ב-2% בדומה לשנת 2000, ולעומת עלייה של 3% בשנים 1999, 2001-2002. כך נמסר מהלשכה המרכזית לססטיסטיקה.
בשנת 2003, 72% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי החינוך היו הוצאות עבודה, 21% הוצאות על קניות של סחורות ושירותים ו-7% היו הוצאות תחשיביות על בלאי.
2000-2001: 78% מההוצאות היו במימון הממשלה והרשויות בשנים 2001-2002 מומנו 78% מההוצאה לחינוך על-ידי הממשלה והרשויות המקומיות וזאת בדומה לממוצע בשנים קודמות. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על-ידי משקי הבית באמצעות תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד וכו', וכן מתרומות ומענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל.
בשנת 2003 88% משירותי החינוך סופקו לאוכלוסיה במוסדות חינוך של הממשלה, הרשויות המקומיות ובמוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שרוב מימונם מהממשלה (האוניברסיטאות, רשת "אורט", רשת עמל וכו').
2001: עלות לימודי סטודנט גבוהה פי 1.7 משל תלמיד תיכון בשנת 2001 היתה עלות לימודיו של סטודנט במוסדות להשכלה גבוהה פי 1.7 יותר מעלות לימודיו של סטודנט בחינוך על תיכון.
עלות לימודיו של תלמיד בתיכון (כולל חט"ב) גבוהה ב-22% מעלות לימודיו של תלמיד בחינוך היסודי, בעוד שעלות לימודיו של תלמיד בחינוך היסודי גבוהה ב-36% מעלות לימודיו של ילד בחינוך הקדם-יסודי.
ההוצאה למוסדות חינוך קדם-יסודי, לבתי ספר יסודיים (כולל שיעורי השלמה) ותיכונים (כולל שיעורים פרטיים) הגיעה ל-66% מההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך. מכלל זה 10% הופנו למוסדות חינוך קדם-יסודי (מגיל שלוש), 29% למוסדות חינוך יסודי ו-27% למוסדות חינוך תיכוניים, כולל חטיבות ביניים.
ההוצאה למוסדות חינוך על-תיכוניים ולמוסדות להשכלה גבוהה הגיעה ל-22% מההוצאה השוטפת לחינוך.