"בשביל החיילים אני תמיד אהיה שם" - אומר רס"ן דודו פרץ, סגן מפקד גדוד "שחר" אשר הורכב מאנשי קבע של צה"ל ונטל חלק בפינוי יישובים ברצועת עזה וצפון השומרון בראיון מיוחד ל-Nfc.
"הפינוי המשמעותי והקשה ביותר רגשית היה בנווה דקלים. היינו אחראים על פינוי כ-100 בתים וכן על פינוי בית הכנסת. פינוי בית הכנסת היה בעל עוצמה רגשית גדולה מאוד", אומר פרץ. "פינינו למעלה מ-700 בני אדם שהיו בבית הכנסת. בסוף הפינוי היה מחזה מעט סוריאליסטי - במקום נשארו רק הרבנים, בעלי תפקידים ומספר תושבים. הרבנים הוציאו את ספרי התורה וערכו טקס קצר ובסופו הרב בירך את חיילי צה"ל - זה ריגש אותי מאוד שלמרות המאבק והתפקיד של צה"ל בפינוי, הרב התחיל את הטקס בברכה לשלום צה"ל והחיילים. בסוף כולנו שרנו את ה'תקווה'. האירוע כולו היה מאוד מרגש".
מי שהרגשנו שהיה לו מאוד קשה - חיזקנו אותו
רס"ן פרץ מספר על אופן תפקוד הקצינים והנגדים אשר היו תחת פיקודו בגדוד: "שוחחתי עם חיילים רבים, חלק לקחו את האירועים קשה מאוד. הרבה מהחיילים באים מבתים מסורתיים ודתיים וזה היה להם קשה. מי שהרגשנו שהיה לו מאוד קשה - חיזקנו אותו, שוחחנו איתו, ביצענו דינמיקה קבוצתית ושמנו דגש על שיחות צוותיות ומחלקתיות".
"המשימה עדיין לא הסתיימה. יש לנו עוד יומיים משותפים עם החיילים בתחילת השבוע הקרוב, לאחר שיחזרו מחופשת השבת. ביום א' נמשיך את השיחות האישיות והקבוצתיות וביום ב' אני אישית חשבתי שראוי לסיים את המהלך בירושלים ואני מתכנן סיור בעיר העתיקה ובכותל. בשעות הערב נסגור את הגדוד בטקס גדודי וחטיבתי", הוא מספר ומציין, כי הוא והמג"ד התחייבו להמשיך ולשמור על קשר עם החיילים ששירתו בגדוד, וכי לאור החודשים הקרובים צפויות פגישות נוספות עם חיילי הגדוד כדי לנסות ולאבחן חיילים אשר לא מצליחים להתמודד עם קושי המשימה.
גדוד שחר היה אחראי על פינוי היישובים נווה דקלים, קטיף וחומש. הוא מנה כ-500 קצינים ונגדים שמרביתם משרתים בתפקידים שונים בפיקוד הצפון. מיעוטם משרתים בתחומי פיקוד מרכז. רס"ן פרץ משרת כראש מדור תכנון וארגון של פיקוד צפון. "ביום ג' אני חוזר לתפקיד שלי, אבל נמשיך לשמור על קשר עם החיילים. בשביל החיילים אני תמיד אהיה שם".
בגדוד לא היה מקרה אחד של סרבנות
"אספנו 500 איש מכל מני יחידות ובנינו יחידה אחת. זה היה תהליך קצר מאוד. המשימה הראשונה של הגדוד היה בהקפצה הגדולה לאירועי כפר מימון. לפני כן היו מספר מפגשי הכנה והקמה וכן דיונים ברמת המפקדים, בנינו סגל, קיימו אימון דו-יומי, עברנו הכנה מנטלית אך הגדוד כולו נפגש בהקפצה לכפר מימון. מאז אנחנו יחידה באופן מלא", הוא מספר על תהליכי הקמת הגדוד.
רס"ן פרץ התייחס בדבריו גם לתופעת הסרבנות, ממנה חששו בצה"ל. הוא סיפר כי בגדוד שלו לא היו כל גילויי סרבנות. "אצלנו בגדוד היה 100 אחוז של פעולה. לא היה מקרה אחד של סרבנות. בהתחלה, רק כשהקמנו את הגדוד היו אנשים ששאלו שאלות, שרצו לדעת 'למה?'. הם שאלו שאלות ואנחנו ענינו להם. הם לא רובוטים וחשוב שישאלו, אך בשעת המעשה לא היה מקרה אחד של סרבנות", הוא מוסיף: "כשזיהינו חיילים חלשים יותר - חיזקנו אותם".
לחלק מהחיילים היו קשיים גדולים בבית
הוא מספר על אנשי קבע המשרתים בגדוד, שבעיות התגלו אצלם בבית בעקבות תפקידם בכוחות המפנים. "לחלק מהאנשים היו בעיות בבית, עם האישה, עם המשפחה, עם הילדים. בעיות אמיתיות", הוא מספר וממשיך, "לחלק היו ילדים שהתנגדו למהלך, אך אנחנו התמודדנו עם זה. זה קשה כשאין תמיכה בבית ואנחנו תמכנו בהם".
"לי אישית לא הייתה בעיה אפילו למשך שנייה של התמודדות עם המשימה", הוא מעיד על עצמו. "היו לי רגשות קשים מאוד, נכנסו לבתים, כל בית זה עולם משל עצמו. היה קשה לשמוע את הסיפורים האישיים של האנשים". הוא מספר כי הפינוי של בית הכנסת נחרט בזיכרונו וילווה אותו למשך כל ימי חייו.
"החיילים הם באמת גיבורים. הם עברו דברים בעלי עוצמה רגשית גבוהה מאוד, בעוצמות אדירות ועמדו בזה בצורה טובה, המיטבית שיכולה להיות ואני חושב שהתוצאה מדברת בעד עצמה. הכל תוצאה של הכנה וזה שאת הפעולה ביצעו אנשי קבע וקצינים - זו ההחלטה הנכונה. אנחנו, הסגל, היינו איתם לאורך כל הדרך ועמדנו יחד איתם", הוא מספר.