לרגל סיום חודש הרמדאן העתיד להסתיים בימים הקרובים נערכים בצה"ל לסיום הצום ולקיום ארוחה חגיגית לכבוד החיילים המוסלמים. בצה"ל משרתת גם אוכלוסיה שאינה יהודית - בני העדה הצ'רקסית וכן מוסלמים מקרב הבדואים.
עוד בטרם החל חודש הרמדאן, הונחו המפקדים באמצעות חוזר מטעם הפיקוד עליון לאפשר לחיילים הצמים להשתתף בתעסוקה אשר לא תפריע להם לצום על-פי דתם. כמו כן, הונחו המפקדים להעניק לחיילים ארוחות דשנות השכם בבוקר לפני תחילת הצום וכן בלילה עם סיומו.
חודש צום הרמדאן, שהחל ב-3 באוקטובר, נמשך כ-30 ימים. בצה"ל נערך החג בקרב החיילים המוסלמים והצ'רקסים, בעיקר בגדוד הסיור הבדואי של פיקוד הדרום (הגדס"ר). כשבועיים לאחר סיום הצום יצויין בצה"ל חג "עיד אל פיטר" - חג הקורבן - בסעודה גדולה.
חודש הרמדאן הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. הצום חל מדי שנה על-פי מולד הלבנה ואורכו בין 29 יום ל-30 יום.
בחודש זה צמים המוסלמים מדי יום מעלות השחר ועד השקיעה. על-פי האיסלאם, בחודש זה הוכתב הקוראן למוחמד על-ידי המלאך גבריאל (בערבית: ג'יבריל), ומוחמד, אשר היה עסוק בכתיבתו, לא אכל ולא שתה מעלות השחר ועד שקיעת החמה. מכאן משך הצום.
ממנהגי חודש הרמדאן - לאכול תמרים ומאכלים מתוקים באופן כללי, זכר לתמרים שאכל מוחמד כשהקוראן הוכתב לו. הלילה החשוב ביותר בחודש הוא "לילת אל-קדר" - ליל הדין, שבו, כך מאמינים המוסלמים, נתגלה אללה למוחמד לראשונה. על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים", ועל-פי האמונה המוסלמית, בלילה זה אללה גוזר וחותם את דינם של כל האנשים לשנה הקרובה. בסיום חודש הרמדאן חל חג ששמו "עיד אל-פיטר", אשר נחגג במשך שלושה ימים.
בצום הרמדאן חייבים כל המוסלמים הבוגרים (שהגיעו לגיל 13), גברים ונשים. מהצום פטורים חולים ומי שהולכים בדרך (בהלכה המוסלמית המודרנית - דרך של למעלה מ-80 ק"מ, אם מדובר בנסיעה). הפטורים מהצום חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר. דיני צום הרמדאן מפורטים ב"פרשת הפרה" - סורת אל-בקרה, הסורה השנייה של הקוראן.