כחודש לאחר שיגור הלווין שהאירנים טענו שיהיה "למטרות מחקר ומדע בלבד", ושבועות ספורים לאחר שנשיא אירן קרא להשמדת ישראל ומחיקתה מהמפה, מודיעים האירנים כי הלווין "סינה 1" מסוגל לרגל אחר ישראל.
הלווין "סינה 1" מתוצרת רוסית אשר שוגר לחלל באמצעות חללית רוסית, פתח למעשה עידן חדש בעימות המזרח תיכוני והיווה את פתיחת תוכנית החלל של אירן. לאחר שיגור הלווין הודיעו ראשי תוכנית החלל האירנית, כי לווין שני, הפעם מתוצרת אירנית, יושגר תוך חודשים ספורים.
הממשל האירני הצהיר במועד שיגור הלווין, כי מטרתו לצלם את שטח אירן ולחפש אחר מחצבים טבעיים ובעיות גאולוגיות במדינה מוכת רעידות האדמה. בנוסף, הם טוענים, כי אורך החיים של הלווין הוא 3 שנים ובעל רזולוציית צילום של כ- 50 מטר.
הלווין מקיף את כדור הארץ 14 פעמים ביום והוא נע במסלול הקפה המרוחק כ- 1,000 קילומטרים מכדור הארץ. ללווין יכולת לשנות את כיוון המצלמה באופן הנשלט על-ידי חדר הבקרה על הקרקע. באמצעות אפשרויות אלו השיגו האירנים, למעשה, אפשרות למעקב אחר מדינות בכל איזור המזרח התיכון, כאשר ישראל בתוך הטווח.
ביכולתו של הלווין לרגל אחר ישראל "סינה 1 הוא לווין מחקרי. בלתי אפשרי לעשות בו שימוש למטרות צבאיות", אמר המשנה לשר התקשורת האירני, אחמד טלאבזדי, האיש שגם עומד בראש פרויקט החלל האירני. עם זאת הוא ציין, כי ביכולתו של הלווין לרגל אחר ישראל.
"מבחינה טכנולוגית זה אפשרי. כן. הוא יכול לעקוב אחר ישראל", אמר טלאבזדי לסוכנות הידיעות AP. "אבל אנחנו לא צריכים לעשות כן. אפשר לרכוש תמונת לווין של רחובות ישראל בשוק החופשי", הוא הוסיף.
חברת פוליוט הרוסית בנתה את הלווין השוקל 170 קילוגרמים בהזמנת משלת אירן, במקביל לפיתוח לווין מתוצרת אירנית.
אירן מצהירה מעל כל במה אפשרית כי פרויקט הגרעין שלה הוא למטרות שלום בלבד ולהפקת אנרגיה ולא למטרות צבאיות.
"אנחנו יודעים שהם מרגלים אחרינו, מה שהם מנסים לעשות זה לבחון מקומות לבצע בהם פיגועי טרור גדולים", אמר סגן שר הביטחון לשעבר, אפרים סנה, וכיום חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בתגובה לפרסום המידע.
תוך חודש-חודשיים נשגר לווין נוסף טלאבזדי הוסיף: "הצטרפנו למדינות הנהנות מטכנולוגיות החלל וזהו הישג מרשים... למרות שסינה 1 נבנה ברוסיה טכנאים אירנים למדו הרבה על בניית לווינים וחלל". לדבריו, אירן תשגר לווין מתוצרת מקומית תוך חודש או חודשיים. הלווין ישוגר באמצעות טיל רוסי. "הלווין - מסבאח, מוכן לשיגור כבר עתה. אירן עשתה שימוש בטכנולוגיה איטלקית בבניתו".
ב-19 בספטמבר 1988, שיגרה ישראל את הלווין הראשון מתוצרתה, 'אופק 1'. עד כה יוצרו מספר לווינים נוספים כאשר האחרון שבהם 'אופק 6' ששוגר בספטמבר בשנה שעברה, כשל בעת השיגור והתרסק לים. הלווינים מסדרת אופק משמשים בעיקר לאיסוף מידע מודיעיני על יעדים רחוקים ממדינת ישראל כגון תוכניות הגרעין של אירן והמתקנים הצבאיים במדבר הסורי.