בעקבות חשיפת Nfc: בנק 'דיסקונט ניו-יורק' הסכים לשלם 25 מיליון דולר במסגרת הסכם פשרה עם הרשויות האמריקניות, בעקבות חקירה שנפתחה נגד הבנק ובכיריו. על-פי החשד, "העביר הבנק כ-2.2 מיליארד דולר לא חוקיים דרך ברזיל".
רשויות האכיפה בברזיל קיבלו לידם את חומרי החקירה שנאספו בארה"ב והספיקו לפתוח בסדרת מעצרים נגד בכירים "בחשד כי הלבינו כספים". כבר היום דורשים גורמי התביעה בניו-יורק כי שלושת החשודים שנעצרו בבירת ברזיל - יועמדו לדין בארה"ב.
רשויות ארה"ב דורשות עתה כי הבנק ישלם, כשלב ראשון, שמונה מיליון דולר למדינת ניו-יורק, כחלק מכיסוי עלויות המשפט, ועוד קנס של 17 מיליון דולרים, בתמורה להפסקת ההליכים המשפטיים נגד הבכירים.
לפני כחצי שנה
חשפנו כאן לראשונה, בנוסף, מעשים בלתי כשרים שנעשו לכאורה בסניף בנק דיסקונט ניו-יורק, ואת הבדיקה שנפתחה עקב זאת, הגורמת גם עתה לעיכוב בהענקת ההיתר לקבוצת ברונפמן-שרוהן לאחזקת אמצעי בשליטה בבנק דיסקונט.
ב-30 בנובמבר 2005 דיווח בנק דיסקונט, רשמית, במסגרת פרסום הדוח לרבעון השלישי כי "משרד התובע הכללי של מדינת ניו-יורק מנהל חקירה נגד בנק דיסקונט בניו-יורק".
המידע בדבר התנהלותו הבלתי תקינה של הבנק, הביאה את Nfc לפנות בשאלה אל המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יואב להמן: מדוע לא ייפעל לחקור את הנושא. בעקבות הפנייה החל בנק ישראל, בסיוע גורמי חוץ, בבדיקת החשד.
בבנק ישראל מציינים, כי מדובר בשתי חקירות נפרדות: זו הנוגעת להלבנת הון; וזו שעניינה חשד למעשים בלתי כשרים לכאורה, מצד גורם המקורב לקבוצה הרוכשת את בנק דיסקונט.
ליקויים נוספים במהלך עריכת הדוחות הכספיים, התברר כי בתקופה אוקטובר 2002 - יולי 2003 הנפיקה אי די בי ניו-יורק פיקדונות אשר אין לה זכויות ביטול במועדי העלאת הריבית.
על-פי הדוח הטרי, החברה צברה ריבית על הפיקדונות האמורים בשיעור הריבית החוזית השוטפת, בעוד שבהתאם לכללי החשבונאות המקובלים בארה"ב, והוראות המפקח על הבנקים בארץ, נדרש לצבור ריבית על פיקדונות כאמור בהתאם לריבית האפקטיבית בכל תקופת הפיקדון, אשר מביאה בחשבון את העלאת הריבית עד תום תקופת הפיקדון.
דוח הרבעון השלישי הדגיש כי "משרד התובע הכללי של מדינת ניו-יורק מנהל חקירה נגד מספר בנקים ומוסדות כספיים ובכללם, אי די בי ניו-יורק בנושאים הקשורים להעברת כספים ממדינה שלישית והתנהלות הבנק בעניינים הקשורים לחובות הנובעים מדיני איסור הלבנת הון".