אסד תחת אש: סגן נשיא סוריה לשעבר, עבדל חלים ח'דאם, מאשים את הנשיא אסד בכך שלא מנע את רציחתו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל חרירי. בראיון לרשת "אל-ערבייה" (יום ו') סיפר ח'דאם כי הזהיר את אסד מפני הכוונה לרצוח את חרירי, והדגיש כי דרש לפטר את מפקד הכוחות הסוריים בלבנון, "לאחר שאיים על חרירי יותר מפעם". ח'דאם מספר כי רפיק אל-חרירי פנה לבשאר אסד בהצעה להחליף את נשיא לבנון. "אתה רוצה להביא נשיא חדש על הלבנונים...אני לא ארשה זאת...אני אמחץ כל מי שלא יציית לנו", השיב אסד לחרירי.
"אמרתי לנשיא בשאר: למה אתה מעורב בלבנון, זה מזיק לך ולמדינה", ציין ח'דאם בראיון שהעניק מפריז. "הוא התנהג באופן לא הגיוני עם ההנהגה הלבנונית. הוא קילל את ראש הממשלה, וקילל את כולם", הוא הוסיף. סגן הנשיא לשעבר יצא בביקורת קשה לא רק נגד אסד עצמו, אלא נגד התנהלות הממשל הסורי כולו. "המשטר עשה טעויות רבות בהתנהלותו בלבנון והביא לאסון", אמר עבדל חלים.
ח'דאם, השוהה בפריז, התפטר מתפקידו לפני פחות מחצי שנה, דבר שהוביל לביקורת נוקבת על החלטתו, בעיקר לאור הערכותיהם של בכירים בסוריה כי הוא היווה גורם מרכזי בהעברת "מידע פנימי" על התנהלותו של אסד.
לביקורת שתי משמעויות מרכזיות: (1). בטווח המיידי לנשיא סוריה, בשאר אסד, יש סיבה טובה לחשוש ליציבות משטרו ולמעמדו האישי.
(2). בטווח הארוך, מסמן עצמו עבדל חלים ח'דאם כאלטרנטיבה ריאלית בעיני המערב כמחליפו של אסד.
ח'דאם, משפטן במקצועו, נולד בשנת 1932 בעיר החוף בנייס במחוז טרטוס. הוא שימש מושל העיר חמת, לאחר מכן מושל קוניטרה וב-67' מושל דמשק. בשנת 1969 כיהן כשר האוצר וסחר החוץ ועם עליית חאפז אל-אסד לשלטון בדמשק, מונה לשר החוץ וסגן ראש ממשלת סוריה. ב-1984 הפך לסגן הנשיא.
תקופת אסד - שלטון מתרופף רצח רפיק חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר, אשר סירב ללכת בתלם הסורי, העלה מחדש על-סדר היום של העולם הערבי והקהילה הבינלאומית - את סוגיית המעורבות הסורית בלבנון אשר נמשכת כבר שלושים שנה.
השליטה הסורית בתקופת בשאר - הובילה לשורת אירועים דרמטיים, וביניהם הפגנות המונים של תומכי "הסדר הסורי" ומתנגדיו, וכן הוצאת הכוחות הסורים מאזור בירות ומצפון לבנון. פרשנים מעריכים כי כל אלו מבשרים את סיומו של "משטר טאא'ף" (שנמשך מאז 1989) ומצביעים על "תחילתו של עידן חדש בלבנון ובתולדות המעורבות הסורית במשבר הלבנוני".
ד"ר ראובן ארליך העריך לאחרונה: "בעידן החדש תהיה דמשק פחות דומיננטית ותשמור על נראות נמוכה מבעבר. לעומת זאת, מוקדי הכוח הלבנונים - תומכי סוריה ומתנגדיה - ייהנו מחופש פעולה רב יותר".
לשיטתו, "לבנון עלולה אפוא להפוך פעם נוספת לזירת התגוששות בין מוקדי כוח יריבים, לבנוניים, מזרח תיכוניים ובינלאומיים, ולמוקד של אי יציבות אזורי העלול להקרין גם לעבר סוריה גופא".
רצח חרירי - ממשיך לרדוף את אסד רצח ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי ב– 14 בפברואר 2005 ממשיך לגרום גלי זעזוע בלבנון ובסוריה וממשיך לרדוף את יוזמיו ומבצעיו, אשר כפי שמסתבר והוערך מלכתחילה, היו קשורים בטבורם לצמרת המשטר הסורי.
המציאות טפחה על פניהם של מתכנני הרצח שסברו שחיסולו של חרירי, אשר אימץ קו עצמאי שלא עולה בהכרח בקנה אחד עם המדיניות הסורית, יסייע לחיזוק השליטה המסורתית של דמשק בשכנתה החלשה והרב עדתית. הם שגו שגיאה גסה בניתוח תמונת המצב ובהערכת ההשלכות האפשריות של פעולת החיסול שבוצעה במקצועיות רבה ע"י צוות מאומן ומנוסה.
פעולת החיסול השיגה אומנם את יעדה המיידי, ואולם לא עבר זמן רב עד התבררו השלכותיה החמורות על מעמדה של סוריה בלבנון ועל יציבות המשטר העלאווי. הפגנות ספונטאניות של האופוזיציה הלבנונית שהזכירו לרבים את המחאה הכתומה באוקראינה בהנהגת ויקטור יוצ'נקו, נתנו את האות לשינוי האסטרטגי ההיסטורי במשוואת היחסים בין סוריה ללבנון.
"אסד - מנהיג חלש ולא מנוסה" כשבועיים בלבד לאחר רצח חרירי נאלצה ממשלת לבנון להתפטר בלחץ המחאה הפנימית, והייתה לממשלה הערבית הראשונה שנפלה בעקבות הפגנות בלתי אלימות. לא נקפו שבועות רבים וסוריה נאלצה תחת הלחץ הבינ"ל להסיג את כוחותיה מלבנון.
סוריה מצאה את עצמה בבידוד הולך וגובר בזירה הבינ"ל. בשאר אסד, אשר ראשי קהילת המודיעין בישראל תארו אותו לא אחת כ"מנהיג חלש ובלתי מנוסה", לא הפנים את משמעות השינויים במערכת הבינ"ל בעקבות פיגועי הטרור של אל-קאעידה בארה"ב ובאירופה. הוא כשל בקריאת מפת האינטרסים של ארה"ב במזרח התיכון החותרת לייצא את תפיסת הדמוקרטיה לחברה הערבית כמענה אידיאולוגי לתפיסת האיסלאם הרדיקלי מבית מדרשה של אל-קאעידה, ולייצב את השלטון בעירק כדגם מוצלח לסילוק משטר עריץ והנחלת משטר דמוקרטי.
ההתנגדות הסורית למערכה האמריקנית בעירק, ויתר על כן הסיוע שהיא העניקה לארגוני הטרור העירקיים במישרין ובעקיפין, הציבו איום ישיר על אינטרסים אמריקניים חיוניים והעמידו את המשטר בהתנגשות חזיתית עם הממשל.