בחפירות שעורכת רשות העתיקות בכביש דרך רמאללה בשועפט, נחשפים שרידי ישוב יהודי גדול אשר התקיים בתקופה שבין חורבן הבית השני וירושלים (שנת 70 לספירה) לבין מרד בר כוכבא.
דבי סקלר-פרנס, מנהלת החפירות מטעם רשות העתיקות, מסרה כי על-פי עדויות ארכיאולוגיות אשר נחשפו באתר, ניכר כי אוכלוסיית המקום הייתה אוכלוסיה יהודית אמידה, וכי מדובר בישוב היהודי הגדול ביותר מתקופה זו אשר נחשף עד כה בקרבת ירושלים.
"הישוב משתרע לאורך מאות מטרים ובו מכלול של מבני מגורים, מבנה ציבורי הבנוי מאבני גזית מסותתות - בו נתגלה חלק מכרכוב מעוטר בסגנון הרודיאני - ומספר חדרים קטנים - האופייניים לסדנאות עבודה - בהם נחשפו טבונים, בורות מים ופסולת תעשייתית" אמרה סקלר-פרנס.
בחפירות נתגלו כלי אבן רבים אשר על-פי המסורת היהודית בימי הבית השני נחשבו לכלים אשר אינם מקבלים טומאה. בין כלי האבן, שחלקם ברמת גימור מעולה ומעוצבים בדגמים גיאומטריים אומנותיים, נתגלו קללים (קדרות אבן) בקוטר של עד חצי מטר, שעפ"י המקורות שימשו בין היתר לשמירת אפר בבית המקדש. בנוסף נתגלו שברי שולחן מעוטר, כלי מידה, אמפורות ששימשו לשימור נוזלים - ביניהם יין - אשר יובאו מיוון ואיטליה, כלי מתכת המעידים על פעילות חקלאית- ביניהם מקוש וטוריה - כלי ברונזה, כלי איפור וכלי זכוכית האופייניים לתקופות שבין המרידות.
ממצא ייחודי וראשון מסוגו אשר נחשף באתר הינו טבעות עשויות זכוכית רומית.
מנהלת החפירה וחוקרים נוספים מרשות העתיקות תוהים האם הגילוי הארכיאולוגי פותח כיוונים חדשים לשאלת גורלם של יהודי ירושלים לאחר החורבן. מתברר שבמקום קרוב לעיר (ממנו כמעט וניתן לצפות עליה) המשיך להתקיים יישוב יהודי גדול למדי תחת השלטון הצבאי הרומי, כאשר היהודים שהתגוררו שם המשיכו ככל הנראה את הפולחן והמנהגים שהיו אופייניים לאותה תקופה.