יש לנהל הליך משמעתי נגד שגריר ישראל בוושינגטון, דני איילון, כך קובע פרקליט המדינה ערן שנדר. ההחלטה התקבלה בתום חקירה שנערכה בעקבות שורה של תלונות שהוגשו נגד השגריר ואישתו. עם זאת קובע פרקליט המדינה, כי בעניין תלונתו של השגריר איילון בסוגיית פיטורי מזכיר השגריר, לא נמצאו ראיות בדבר מעורבות שר החוץ לשעבר, סילבן שלום, או רעייתו.
שרת החוץ, ציפי לבני, החליטה כי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, שי ניצן ינהל הליך שימוע בעניין לשגריר והמלצות השימוע יוצגו לשרה.
פרקליט המדינה, ערן שנדר, שיגר (ד', 8.3.06) מכתב לשרת החוץ והמשפטים, ציפי לבני, ובמסגרתו העביר לידיעתה את שעלה מממצאי החקירה, אשר התנהלה על-ידי אגף החקירות שבנציבות שירות המדינה, אודות התנהלות שגרירות ישראל בוושינגטון.
החקירה נפתחה בעקבות פרסומים בדבר התנהגות לא נאותה מצד אשת השגריר כלפי עובדי השגרירות. נציב שירות המדינה הורה בעקבות התלונות על בדיקה במגמה להסדיר את הבעייתיות הקיימת באשר לבני זוג של שגרירים שאינם עובדי מדינה ואינם כפופים לדין המשמעתי, אך ממונים בפועל על עובדים המועסקים על-ידי המדינה, בבית השגריר.
במקביל לפתיחת הבדיקה, שלח השגריר איילון תלונה ליועץ המשפטי לממשלה בדבר פיטורי מזכיר השגריר, לירן פטרזיל. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הטיל על הנציבות לבדוק גם תלונה זו.
במשרד המשפטים מציינים, כי בחקירה נבדקו נושאים רבים ולגבי רובם הוחלט שאין ראיות לביצוע עבירות משמעתיות למעט שני עניינים. הם מוסיפים, כי לגבי שני עניינים אלו הוחלט שאין מקום להגשת תובענה בבית הדין למשמעת, אלא לקיים הליך משמעתי בפני שרת החוץ שתוצאתו יכולה להיות אחת משתיים: התראה או נזיפה, וזאת אם יידחו טענות השגריר בשימוע שייערך.
במכתב מפרט פרקליט המדינה, כי מן החקירה עלה ששגריר ישראל בוושינגטון, דני איילון, התנהג בשני עניינים, מתוך כלל הנושאים שנבדקו, באופן שיש בו כדי להוות, לכאורה, עבירות משמעת:
1) במהלך חקירת תנאי העסקת עובדי מעונו של השגריר ולקראת הגעת חוקר מטעם נציבות שירות המדינה במטרה לגבות עדויות מעובדי המעון, במגמה לבדוק את היחס לו זוכים העובדים במעון, ניהל השגריר שיחות עם שניים מעובדי מעונו. בשיחות, השגריר שוחח עם עובדיו בדבר החקירה הצפויה וכן שוחח עמם גם על אפשרות העלאת שכרם.
2) במהלך חקירת נסיבות ביטול התקן שבו הועסק מזכירו האישי של השגריר, התברר כי השגריר הקליט את מנכ"ל משרד החוץ ומשנהו עת שוחח עם כל אחד מהם בטלפון אודות ההחלטה לפטר את מזכירו. לטעמנו, ועל-פי פסיקת בית המשפט העליון, העובדה שעובד מדינה בכיר מקליט שיחות אותן הוא מנהל עם עובדי מדינה בכירים אחרים, עלולה לשבש היחסים ביניהם ולזרוע חוסר אמון בין העובדים לבין עצמם.
בסיכום המכתב כותבים במשרד המשפטים, כי במסגרת דיונים שהתקיימו בין פרקליט המדינה, נציב שירות המדינה, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, שי ניצן, והגורמים העוסקים בחקירה ובתיק, הוחלט על דעת הפרקליטות ונציבות שירות המדינה כי בהתנהגויות אשר פורטו לעיל יש כדי להוות, לכאורה, עבירות משמעת, המצדיקות ניהול שימוע.
על-פי החוק, לפני קבלת החלטה אם להתרות או לנזוף בעובד בשל עבירת משמעת, יש לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו. הסעיף קובע עוד, כי השר יוכל להסמיך אדם מטעמו לנהל את ההליך. שרת החוץ והמשפטים, ציפי לבני, החליטה להסמיך את המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים לנהל את השימוע בעניין ולשמוע את טענות בא-כוחו של השגריר, ככל שישנן כאלה. בתום השימוע יעביר המשנה לפרקליט המדינה לשרת החוץ והמשפטים את תמצית השימוע ואת המלצותיו לעיונה.
פרקליט המדינה ונציב שירות המדינה ציינו, כי במהלך חקירת הפרשה נחשפו עניינים שונים המצדיקים הפקת לקחים וגיבוש נהלי עבודה , בין השאר, בכל הנוגע לבני זוגם של אנשי הסגל הדיפלומטי, עובדים המועסקים במעון השגריר וכו'. סוכם כי בנפרד מההליך המשמעתי יבוצע הליך הפקת לקחים וגיבוש נהלים כאמור, שייעשה על-ידי נציבות שירות המדינה בשיתוף משרד החוץ.
וכאמור, בעניין תלונתו של השגריר איילון בסוגיית פיטורי מזכיר השגריר, לא נמצאו ראיות בדבר מעורבות שר החוץ לשעבר או רעייתו.