סכנת מעצר: ארגון ערבי-קנדי וארגוני שלום בטורונטו, ביניהם "ארגון השחרור היהודי", פנו אל ממשלת קנדה וביקשו לאסור על כניסתו של הרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון.
הארגונים הקנדיים נתמכים בחוק האוסר כניסת אנשים החשודים בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. "אם בכל זאת יכנס יעלון לתחומי קנדה", טוענים הארגונים, "נדרוש לעצור אותו עד תום ההליכים ולהגיש נגדו כתב אישום על פשעי מלחמה, כפי שמאפשר החוק הקנדי".
עורכי הדין מטעם הארגונים השונים הגישו לשרי ממשלת קנדה מסמך משפטי בן 11 עמודים, המציין כי נגד יעלון כבר הוגשה תביעת נזיקין אזרחית המתבררת כעת בבית משפט בארה"ב, מצד קרוביהם של יותר ממאה אזרחים לבנונים אשר נהרגו במסגרת ב"מבצע ענבי זעם" בדרום לבנון בשנת 1996. באותה עת היה יעלון בתפקיד ראש אמ"ן וחבר צוות מטכ"ל. הוא היה שותף בכיר להחלטה להפציץ את האוכלוסיה בדרום לבנון במטרה "לגרום לחץ על ממשלת לבנון".
תביעת נזיקין נוספת מתייחסת לאחריותו של יעלון, כרמטכ"ל בשנת 2002, לקבלת ההחלטה לנסות "לחסל" את מנהיג החמאס, סלאח שחאדה, על-ידי הטלת פצצה במשקל טונה על שכונה אזרחית ברצועת עזה.
כזכור, פעולה זאת הסתיימה בהריגת חמישה עשר אזרחים פלשתינים, ביניהם תשעה ילדים. עורכי הדין מציינים בפנייתם לממשלת קנדה כי "בנוסף לתביעות האזרחיות התלויות ועומדות בפני בתי המשפט בארה"ב, במדינת ישראל עצמה הגישה תנועת "יש גבול" עתירה לבג"צ ודרשה להעמיד את יעלון לדין בעקבות ההפצצה בעזה".
רא"ל (מיל.) משה יעלון אמור להרצות (רביעי, 22.03.06)) בבית הכנסת "בית אמת" בעיר טורונטו שבקנדה. לקראת האירוע זורמים לטורונטו פעילים ממקומות אחרים בקנדה, רבים מהם יהודים, אשר מתכוונים להשתתף בהפגנה הגדולה המתוכננת מול בית הכנסת. המפגינים מתכוונים לקבל את פניו של יעלון בשריקות בוז ושלטי ענק בנוסח "פושע מלחמה, אינך רצוי בקנדה".
ל-Nfc נודע כי חרף האיומים, משה יעלון מתכוון להגיע כמתוכנן לביקורו בבית הכנסת הקנדי.
לא הפעם הראשונה אין זו הפעם הראשונה שהקהילה המוסלמית בקנדה מסמנת לה למטרה בכירים ואנשי צבא ישראלים. בחודש ספטמבר השנה דרשה אגודת "קנדה פלשתין" את לעצור עם הגעתו לקנדה את אל"מ (מיל.) זאב רז, שזומן לשאת דברים בבית כנסת בוואנקובר.
העילה למעצר - ביצוע פשעי מלחמה בגין השתתפותו בתקיפת הכור העירקי אוסיראק ב-1981, תקיפה שכונתה על-ידי הארגון המוסלמי "פעולת טרור" ו"פגיעה בריבונות של מדינה אחרת החברה באו"ם".
במהלך חודש נובמבר, איים אותו ארגון ערבי-קנדי לעצור את ראש הממשלה, אריאל שרון, בעת ביקורו הרשמי בקנדה. שרון הוזמן כנואם המרכזי בכנס איחוד הקהילות היהודיות של קנדה.
במכתב ששיגרו אנשי "הקואליציה נגד פשעי מלחמה של ישראל" לשר המשפטים, שר החוץ והשר לענייני אזרחות והגירה, נטען כי "שרון ביצע בתקופת כהונתו הנוכחית פשעי מלחמה נגד האנושות, ובהם רצח, עינויים, רדיפה, אפרטהייד, גרימת פציעה וסבל, גרוש, והפקעת רכוש".
הסכנה: תביעות כנגד קציני צה"ל לפני כארבעה חודשים, הבהיר נשיא בית הדין הפלילי הבינלאומי, כי "חוקי בית הדין אינם מאפשרים העמדתם לדין של החשודים בפשעים שבוצעו לפני ה-1 ביולי 2002". בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות AP, התייחס אז השופט הקנדי, פיליפ קירשק, למשפטו של הרודן העירקי המודח, ואמר כי בית הדין בראשו הוא עומד "אינו יכול לדון במשפטו של סדאם חוסיין", משום שלא ניתן להעמיד לדין חשודים בפשעים שבוצעו טרם הקמתו. המשמעות: גם שר הביטחון, שאול מופז, חסין בפני העמדה לדין, שכן העברות שיוחסו לו בעבר בוצעו בטרם הוקם גוף השיפוט.
אחד הסעיפים המאיימים על בכירי צה"ל לשעבר, מגדיר העברת אוכלוסיות או יחידים מחוץ למקום מגוריהם, הריסת בתים, עינויים וגרימת נזק חמור בגוף או בנפש - כ"פשעים בין לאומיים". מה שנתפס בעיני ראשי מערכת הביטחון כצעדי ביטחוניים הכרחיים, יכול להביא קצינים רבים לעמוד תחת איום של כתבי אישום פליליים.
ברמה החוקית, דן בית הדין הפלילי בתביעות המובאות בידי מדינות שאשררו את "אמנת רומא" משנת 1998. ישראל, שהייתה בין המדינות שחתמו על האמנה, חזרה בה לאחר שנודע כי בין סמכויותיו של בית הדין נכללים גם סעיפים המאיימים על אזרחיה. חרף היעדר האשרור, אין לישראל חסינות מיוחדת שכן ניתן להגיש תלונות כנגד אזרחי מדינות אשר אינן חברות בבית הדין, כל עוד ביצעו פשעים בשטח המדינות החברות באמנה.
כיום הרשות הפלשתינית איננה עומדת בסטטוס של מדינה עצמאית-ריבונית, ועל כן אינה יכולה להצטרף לבית הדין הפלילי. עם זאת, באם ישתנה המעמד המדיני של הרשות, והיא תצטרף כחברה מן המניין - פעולות ישראל בשטחים עלולות להביא להגשת תלונות בבית הדין. אגב כך, באם סוריה תאשרר את האמנה ותצטרף למעגל חבריה, תושבי רמת הגולן עלולים להפוך ל"פושעי מלחמה" על-פי הגדרות בית הדין הבין לאומי.
בלגיה עדיין יכולה לתבוע למרות שאין בסמכותו של בין הדין הפלילי הבינלאומי היכולת לדון בתביעות כנגד ראש הממשלה ושר הביטחון, אשר ניהלו את כוחות הביטחון בטרם שנת 2002, נראה כי עדיין עולה ומרחפת סכנת התביעה מצד גופים אחרים.
בלגיה, לדוגמה, חוקקה בשנים האחרונות חוק המאפשר למערכת המשפט המדינתית לשפוט 'פושעים' שביצעו "פשעים נגד האנושות" ו"פשעי מלחמה"- הגם שלא בוצעו בשטחה של בלגיה או כנגד אנשיה.
באחרונה הוזכר כי ישנם גורמים אשר מעוניינים להגיש כתב אישום נגד שמעון פרס על אחריותו לאירועים בכפר קנא במבצע 'דין וחשבון' בלבנון. לצד זאת, יש הסוברים כי בעתיד גם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, עשוי להיות מואשם ב"פשעים נגד האנושות" על אחריותו למלחמה באפגניסטן ובעירק.