כמעט שנה חלפה מאז ההינתקות מעזה וצפון השומרון, ואולם פצעיה טרם הגלידו. משפחתה של מזל ערמה, שהיתה קבורה בבית העלמין בגוש-קטיף ושבשל ההינתקות הועברו עצמותיה לקבורה מחדש בנתניה, תובעת את המדינה בסכום של 2.5 מיליון שקלים.
בתביעת הנזיקין, שהוגשה היום (ד' 26.4.06) לבית המשפט השלום בירושלים, מגוללים בני המשפחה את סיפורם הקשה ואת הנזק הנפשי החמור שנגרם להם כתוצאה מפתיחת קברה של יקירתם והעתקתו למקום קבורה אחר.
לדברי העתירה, המדינה לא עשתה דבר בכדי להקטין את הנזק. לבני המשפחה לא נשלח בטרם ביצוע המעשה רב, פסיכולוג, איש רווחה או כל איש מקצוע אחר, כדי להכין אותם נפשית לקראת הטראומה שעברו.
בנוסף, מתייחסת העתירה לצילום תמונות מפתיחת הקבר ופרסומם ע"י אנשי הרבנות הצבאית. כזכור, נציגי המשפחות ביקשו ערב הוצאת הגופות להיות נוכחות, אישית או באמצעות נציג מטעמם, בבית העלמין בפתיחת קברי יקיריהם. אולם הרב הצבאי הראשי, הרב וייס, הודיע להם חד-משמעית כי הדבר לא יתאפשר להם, הואיל וקיים ענין של "צנעת הפרט" ו"חרדת הדין". אבל, הוסיף הרב וייס הבטחה, השטח יהיה סטרילי ולא יהיה בשטח אדם אחד שאיננו נצרך להיות במקום.
ואולם, "צנעת הפרט" לא נשמרה כלל ועיקר. באינטרנט פורסמו תמונות שונות מהליך העתקת הקברים, בין היתר נראים בתמונות אנשי חברה קדישא העומדים מחייכים ליד קבר פתוח, שבתוכו מונחות נעליים. בתמונה אחרת נראו חיילים, בהם נציגת קצין נפגעים, עומדים מחוייכים למעין תמונת מחזור. ב"תמונת מחזור" אחרת נראתה אישיות מפורסמת מאד: הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב ישראל וייס, עומד נינוח עם חבריו לרבנות הצבאית, על-רקע ארונות מתים. תמונה אחרת הראתה את תא"ל אורנה ברביבאי, קצינת שלישות ראשית, מחייכת אל מול המצלמה ליד קצינים נוספים.
בני המשפחה טוענים, כי צילום התמונות של פתיחת הקבר ופרסומם הוסיפו לעוגמת הנפש שלהם ולפגיעה בהם. טרם הוגש כתב הגנה.