X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מכתבים/הערות
אילו השקיעה החברה הישראלית משאבים מספיקים בחינוך וברווחה, היה נחסך ומתייתר הצורך להרחיב את בתי הכלא האולי אף לבנות חדשים; ריבוי הפושעים הוא, בין השאר, תוצאה של מדיניות ההפרטה הקיצונית והקודסנית, שבה החלשים והנזקקים נפלטים אל שולי החברה ונזרקים אל חצרותיה האחוריות מוכות העוני, הסמים והזנות
▪  ▪  ▪

בית הכלא שאטה, בעמק בית שאן, קטן וצר מלהכיל את כמות הפושעים האמורים להיכלא בו. בחודשים האחרונים נבנים שם תאי כליאה נוספים. החומה המקיפה את הכלא אף היא מתארכת.
הכסף הזה היה עשוי להיחסך, אילו החברה הישראלית היתה מגבה את הצהרותיהם הנבובות של מנהיגיה על אודות סדרי העדיפויות הראויים והמתוקנים.
אילו הושקעו משאבים מספיקים בחינוכם של הכלואים - ובמי שעתידים להיכלא - וברווחתם, מן הסתם הם לא היו מתדרדרים לפשע וממילא גם לא היו מגיעים אל בית הכלא (ומן הסתם גם לא הייתי מייחד את תחילתו של בוקר החג האביבי לכתיבת הרשימה העצובה הזאת, אלא מתענג על רפרוף בעתונים ועל לגימה איטית של קפה - מלאכת הקודש של שבתות וחגים).
אני רואה את האנשים, רבים מהם נערים, מתנדנדים על התפר שבין המותר לבין האסור, בין החוק לבין העבירה עליו, מבזבזים את הזמן (ששורף ומכלה אותם, משל היו פיסת-נייר סתמית שאינה עושה דבר כדי להימלט מאש האבדון והחידלון) חסרי אונים מכדי להתעשת ולעשות בעצמם ועם עצמם משהו משמעותי בחייהם.
רבים מהם באים מבית הרוס - מחוללי ההרס או קורבנותיו - ואין להם אופק בחיים, לא תקווה, לא בת, לא כלום. נכון להחיל עליהם, מדוייקות ונוקבות עד כאב, את מלות אחד משירי הנכאים של המשורר דדו אבידן, שאף הוא, חרף פרסומו, מת כמו כלב עזוב "אדם זקן, מה יש לו בחייו? הוא קם בבוקר ובוקר בו לא קם".
חברה המפריטה עצמה לאי-דעת, מתנערת מאחריותה לחלשים ולנזקקים שבה ומפקירה אותם למר-גורלם אינה ראויה להיחשב ולהיקרא חברה אנושית.
רעות חולות רבות מאיימות לפורר את החברה הישראלית. החולי הממאיר של הקפטיליזם הדורסני, המשליך אל שולי החברה ואל חצרותיה האחוריות, מוכות העוני, הסמים והזנות, מספר רב והולך של בני אדם, הוא האוייב מספר אחת שלנו.
אם לא נשכיל להתמודד עם אתגר שיקום החברה הישראלית מהגורמים העושים בה כבר כיום שמות וקורעים אותה לגזרים, לא די יהיה בהוספת כמה עשרות תאי-כליאה נוספים בשאטה. ייווצר (למעשה כבר נוצר) הכרח לבנות בתי סוהר נוספים. ואנחנו - חסרי אונים -אנה אנו באים?

תאריך:  23/04/2003   |   עודכן:  23/04/2003
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוסף סגל
טוב תעשה התקשורת אם תיישם את לקח אחריותה לאוסלו אל מפת הדרכים
אתי סיריוס
אברהם שרון
סגל יוסף
שלמה רוזנברג
אשראי ספקים - טוב או רע? המגזר הממשלתי וחלקו בבעיות התזרים של המגזר העסקי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il