אנחנו שומעים בלחש וחריקת שיניים טענות על ידידנו המצרים שלא ידעו להגיב בזמן אמת ולשתף פעולה בחילוץ ובפינוי הנפגעים.
צודקת הטענה - כן או לא?
התשובה היא לא חשובה כלל, אלא הם שכננו וידידנו לעת הטובה ולעת הרעה.
מוטב היה לשאול מה יכולנו לעשות מבעוד מועד, להתרעות על פיגוע בסיני. כאן, פרסום ההתרעה אינו דומה לפירסום התרעה באיסטנבול או דרום תאילנד.
כאן יש לנו שכן קרוב דל בזמינות מיידית של אמצעים באזור אילת לתגובה של אירוע מסוג זה.
אם ידענו להתריע, למה לא יזמנו תרגול משותף של חילוץ בכל סדר גודל לפחות שהצד השני יכיר ויכין את רוחב המעבר לכלי חילוץ. יכיר ויזהה את גופי החילוץ מגן דוד וזק"א.
אילו בוצעו תרגולים כאלה, יתכן ורק מתכנון התרגול עוד לפני הפקת הלקחים מהתרגול היינו מרויחים.
תקשורת נורמלית בין איזורי הפיגוע למוקד מד"א באילת.
התייחסות יותר רצינית של הציבור להתראות על פיגועים.
זמן תגובה מצרי סביר.
אולי נוהל לפתיחת מרחב האוירי לתנועת מסוקי החילוץ.
עוד דבר קטן וחשוב היה תורם תרגול משותף כזה, והוא: יציקת מעט חום לפשרת השלום הקפוא עם שכננו ומודעות למי שיושב משני עברי גדר השלום.