זה הפסיק להופיע ככותרות ועבר לסתם כרוניקה שגרתית בעיתונות: בכירי המדינה וראשי הצמרת המינהלית המשפטית והביטחונית, שממילא תופרים לעצמם תפקידים מיותרים ע"ח קופת הציבור ומסדירים לעצמם 2 ו-3 משכורות ופנסיות במקביל (מקופת הציבור), פונים גם לועדות "חריגים" למיניהן בכדי להסדיר לעצמם הטבות כ"נכים" או "נפגעים".
כך עשה הרמטכ"ל לשעבר, משה לוי, בעל פנסיה צבאית מכובדת, שקיבל גם מינוי להקים את כביש חוצה ישראל (תפקיד ששכר נדיב בצידו). בנוסף הוא פנה לוועדת למ"ד ("לפנים משורת הדין") של משרד הביטחון וביקש לקבל הטבות מסעיף הסיוע לנכי צה"ל ומשפחות שכולות, כיוון שפעם נפל באמבטיה. והוא קיבל....
כך עשתה גם אלמנתו של מוטה גור (יורשת פנסיית בעלה כרמטכ"ל + פנסיית ח"כ ושר). שגם היא קבלה מהוועדה הזו הטבות "לפנים משורת הדין", כאילו היתה אלמנת צה"ל ומקרה סוציאלי. כך אירע גם עם יעל דיין ש"חברים" אלמונים פנו לוועדה להסדיר עבורה את העניינים....
יוזכר שההטבות הללו - כולן לפנים משורת הדין - ניתנו להם ע"י אותו צה"ל שהסתיר (בכוונה ובזדון) מאלמנות טייסי המילואים את הטופס עליו חתמו בעליהן טרם נפילתם, טופס שהיה מזכה אותן (כדין!) בקיצבתן כאלמנות אנשי קבע. יוזכר שההטבות החריגות ניתנו למקורבים ולבכירים הללו ע"י אותו משרד הביטחון שסירב (ועדין מסרב!) לבטח את אנשי המילואים שלו כדי שנשותיהם וילדיהם לפחות לא יסבלו ממחסור כלכלי אם הם יפגעו ויהרגו בעת שירות המילואים שלהם.
אבל בכירי מערכת הביטחון ויקיריה אינם לבד בשוד הקופה הציבורית. גם אנשי מערכת "שמירת החוק" שלנו מסדירים לעצמם מינויים, תפקידים, הטבות וכפל משרות: מפרקליטת המדינה שקיבלה פיצויים שלא הגיעו לה ועד שופטים העוברים בגיל 70 לכהן בתפקיד בשכר בשירות המדינה בעת שהם כבר זכאים לקבל פנסיה ענקית (זו שנועדה מלכתחילה למנוע מהם כל תלות כלכלית עתידית שעלולה להביאם להטות פנים לטובת המדינה בעת כהונתם על כס השיפוט). וכך, אם אתה שייך לחבורה המצומצמת של "בכירים", אפשר לקבל בישראל כפל משכורת ופנסיות מקופת הציבור: פנסיה של 30-20 אלף ש"ח לחודש כפורש צה"ל + 30,000 ש"ח נוספים כמשכורת בכירים בשירות הציבור, או הצבר זכויות של 2 פנסיות ציבוריות, מה שנותן %100 פנסיה (ולא %70 בלבד) מקופת המדינה.
ואז, במקביל, אתה פונה לוועדת חריגים כלשהי, ומקבל זכויות נוספות מתחת לשולחן. זה חוקי. עובדה: אליקים רובינטשיין היה בעצמו חבר בוועדה שאישרה הטבות לחריגים. ואח"כ הוא יכתוב לנו "דוחות ציבוריים" על התנהגותם של אנשי עסקים פרטיים...
הדברים הללו לא מוכרים לציבור, אך הצטברות זכויות לסכום של 35,000 ש"ח כפנסיה חודשית מקופת המדינה (כמו למבקרת המדינה לשעבר) אינה מקרה חריג. למדינה שלנו יש כסף לשלם פנסיות כאלה למקורביה - וגם ועדה של "לפנים משורת הדין".
וזה מתרחש במדינה שטוענת שאין לה כסף לתת לנכה על כיסא גלגלים יותר מ-1,750 ש"ח לחודש כקיצבה לקיומו, זה מתרחש במדינה שאלמנות צה"ל נאלצות להפגין מול שערי הקריה, כי הגיעו לפת-לחם, וזה קורה במדינה ששריה מצהירים (ראה הכרזות שר האוצר ושר הרווחה) שאדם צריך לשמוח ולהסכים כאשר מציעים לו עבודה בשכר ברוטו של 4,200 ש"ח...
אז למימון הפנסיות הללו המדינה גוזלת מכל אדם פרטי העובד למחייתו למעלה מ-%50 מתוצרתו ועמל יומו בצורת מס ישיר (מס הכנסה וביטוח לאומי) ומהנותר בידיו היא נוטלת לעצמה עוד 40% נוספים בצורת מע"מ והיטלים שונים בעת שהוא בא לקנות לעצמו בגד, מעון או מזון. כי ככה המדינה מממנת את את יקירי המנגנון הבירוקרטי הצבאי והמשפטי שלנו.
נכון, זה עוד לא ארגנטינה, אבל זה כבר די דומה.
זה לא עיוות בשיטה. זו השיטה עצמה: לכן הם ממציאים, חדשות לבקרים, תפקידי "פיקוח" חדשים ומשרות "רגולציה" משונות. לכן הם מקימים בכל חצי שנה "ועדות ציבוריות", "נציבויות" ואגפי "מחקר" מיותרים. כי כל "רה-ארגון" ממשלתי הופך פקיד רגיל לרגולטור בכיר, וכל "רפורמה" מהווה תירוץ להפוך תת-יחידה ממשלתית מיותרת ל"יחידת על" חדשה, כשלראשה אפשר למנות ולהצניח עכשו בכיר חדש-ישן.
וכך יוזמים את "נציב הדורות הבאים", כשעוה"ד של הכנסת (בעצמו שופט לשעבר הזכאי לפנסיה), שהיה שותף להכנת החוק בכנסת והגדיר מי יתאים למלא את התפקיד, ניגש אח"כ בעצמו ל"מכרז" על התפקיד - וזכה בו (כמובן).
לא יזיק להזכיר, בהזדמנות זו, שהיועצים המשפטיים שלנו במינהל הציבורי (בפרקליטות, ברשויות המקומיות, בכנסת ובמשרדי הממשלה), ממילא כבר הסדירו לעצמם הצמדה לשכר ותנאי שופטים מחוזיים. הם הרי משפטנים, לא??
וכך מוסיפים סגנים ומישנים בבנק ישראל (משכורות ממוצעות 45,000 ש"ח + רכב), ממציאים "תקנות בנקאיות" מוזרות - אבל מזניחים את הפיקוח (והמפקח על הבנקים עובר אח"כ לעבוד בהנהלת אחד הבנקים שהוא פיקח עליהם). כך גם מאשרים לרשויות המקומיות להעסיק 7-8 סגני ראש עיר בשכר (ומאשרים העלאת ארנונה שתוטל על התושבים).
והקופה הציבורית הזו נושאת (על חשבוננו, כמובן), בנטל משכורות העתק, בפנסיות ה"בכירים", בתוספת הרכבים החדשים ובתוספת הלשכות המיותרות, כשלידן מקימים גם מערכות תחזוקה עבורן: מנגנוני רכש/ מינהל/ בינוי/ אמרכלות/ פיקוח/ ביקורת/ תיכנון/ מעקב/ מיחשוב.... ומה לא. הרי צריך לתת תנאי עבודה לאנשים כה חיוניים....
ואז בסוף מתחוור שלא נותר, בתקציב המדינה, הכסף הנדרש לתשלום עבור הצרכים האמיתיים של המדינה והחברה. אין יותר מזומנים למימון אותם צרכים שבשמם ולמענם הם נטלו ונוטלים מאיתנו את רב שכרנו וממוננו כמס ישיר, כמס עקיף, כארנונה וכהיטל.
כי אחרי מימון הביורוקרטיה ובכיריה מתברר פתאם שאין למדינה כסף בכדי להעסיק מורים בעלי רמה ואיכות (ולכן אנו במקום ה-28 ברמת החינוך הכללי בעולם המערבי ובמקום ה-39 ברמת החינוך המדעי בבתי הספר).
כי אחרי מימון משכורות ופנסיות המנגנון הזה חסר תקציב, ולכן הכבישים הישראלים בנויים ומתחוזקים ברמה של ימי הביניים - וכך אנו קוברים 500 הרוגים לשנה ומובילים 20,000 פצועים לבתי החולים (אבל כן, נקים עוד ועדה ל"בטיחות בדרכים" ונמנה לה עוד שני פורשי צה"ל ושופט שיעמוד בראשה).
ולכן מערכת הבריאות קורסת מחוסר תקציב אפילו לתחזוקה ונקיון (ורב הסיכויים שהאזרח ימות בבית חולים מזיהום מקרי ולא מהמחלה שבגללה נכנס לאישפוז). אבל העיקר הוסדר: יש בתקציב המדינה סעיף לכיסוי מלא של שר"פ לבכירי ונבחרי הציבור (כולל טיפול שיניים וניתוחים בחו"ל).
ולכן אין למדינה כסף לשלם לחיילי החובה (400 ש"ח לחודש), כי האלופים דרשו (וקנו לעצמם) מכוניות שרד. למה לא ? כאשר כל פקידה בינונית בקריה היא רב-סרן עם מכונית, אז לסגן אלוף בקריה לא מגיע גם נהג?.
אז הם טסים לחו"ל "לקונגרסים מקצועיים", מעסיקים דוברים להאדיר את שמם, ממציאים תקנות חסרות כל קשר עם המציאות, ובעיקר - הם מעסיקים את עצמם - וזה את זה - בנפלאות הביורוקרטיה וסיבוכיה. זה אולי לא יצרני, אבל זה בהחלט מספק להם תעסוקה חשובה לעצמם. ועבור תפקידים חשובים כל כך - ראוי שישולם להם בהתאם. והם דאגו שישולם להם כך. עובדה: אנחנו משלמים.
לא. זה עוד לא ארגנטינה.
כי בארגנטינה הם יודעים שהמדינה שלהם כבר קרסה בגלל הדברים הללו. אצלנו פשוט עוד לא יודעים.
פריד אברהם-פריצי
ירושלים
_____________
[הכותב שימש כמנהל היחידה ללימודי המשך של מוסד הטכניון למו"פ וכיו"ר המרכז ללימודי חברה ותרבות "במות"]