על משקל: "זאת הכלכלה, טמבל!", שהיה המשפט הקולע למסע הבחירות של קלינטון ב-92', ושנוסח על-ידי ה"קייג'ן הזועם", ג'יימס קארוויל, ביקשתי לנסח את כותרת המסמך הזה.
השיח בציבור הישראלי שסוע ומלא פחדים וחששות בשנה וחצי האחרונה. החברה השסועה שהפכה לליבראלית עד אין סוף כמעט, היא בבואה לא בריאה של החברה האמריקנית, לטעמי. לאמריקנים יש לפחות גאווה ומכנה משותף רחב ונמוך בכדי "לתפוס" את האזרחים. לנו אין כזה. עדיין.
השמאל הישראלי המרכזי והמרכז הישראלי השמאלי, מנסים לשכנע את כל המחנות בדבר נחיצותה של "גדר". לא צריך להיות גאון בכדי להבין שהאסטרטגיה היא לשים גבול שאליו אפשר יהיה לסגת. גם המזרחנים שהפכו לפתע למעמד חדש של אסטרטגים, כי הם הרי מבינים ערבית, מייעצים לנו, לפחות בחלקם, "לשים גדר".
הקסם שברעיון הגדר פשוט. נשים גדר של מאות ואולי אלף ומשהו קילומטרים, גדר שתחסוך לנו מאות פעילים טרור שירצו לעבור אותה ולבצע בנו את זממם. מה פשוט יותר? מה קל יותר מגדר? אלקטרונית, עם שיבושים, תעלות. כלבים נובחים. הם שם אנחנו כאן וכו'.
מה יעשה החייל שאחראי נניח, על שלושה קילומטר גדר, מול עשרים פלשתינאים בדרכם לעבודה? הם חותכים את הגדר, ורוצים לעבור. יירה בהם? ישסה בהם כלבו? אולי פשוט ניתן להם לעבור? אולי יעברו מ"המעבר הבטוח". מה יהיה אם טרוריסטים, נניח חמישה. לוקחים כלי נשק, חותכים את הגדר, ורצים לישוב ועושים בו טבח. כמה חיילים צריך להזעיק בכדי למנוע אותם? כשיש מאות קילומטרים של גדר, החלום הזה לא ריאלי.
אני יכול להמשיך לפרט באוזניכם עד כמה אינפנטילי הרעיון שהגדר תמנע "גניבות רכב". ראו מה קורה בגדר עם מצרים, שלוש מאות קילומטר, ובשטח של פחות ממאה קילומטר עוברים פושעים, זונות, סמים, סחורות, וישראל לא מצליחה לטפל בזה. אז בשמונה מאות קילומטר של גדר, היא תצליח לעצור שנים וחצי מליון פלשתינאים??
ועזה היא לא דוגמא! ראו גדר באורח עשרות בודדות של קילומטרים, ומנסים לעבור אותה מאות בשנה, היא מחזיקה גדודים שלמים. ולמעשה, אלמלא היתה עזה מערכת כלכלית חצי אוטונומית, עם חקלאות ומפעלים, היינו בצרה גדולה מאוד. הגדר בעזה היא אשליה ולא פתרון. וגם היא בקושי תמנע אם לא תתוגבר מעל ומעבר בציוד אלקטרוני, מעבר של חוליות גדולות.
ביילין המפורסם אמר, "נצא מלבנון, נתבצר מאחורי הגדר, הם שם אנחנו פה, ואם רק יעזו לירות עלינו נגיב כמו שמדינה... לה לה לה..." הם מגיבים, להזכירכם הם חטפו לנו חיילים והרגו אותם, הם יורי נ"ט על מוצבינו, הם עושים מה שמתחשק להם ומאיימים עכשיו על כל צפון הארץ עם אלפי קטיושות. ואנחנו עוד לא בחרנו להגיב. וגם לא נבחר. כי עכשיו מאזן האימה השתנה לרעתנו. עם כל "חיסול מחבלים" המפורסם שלנו, תגידו לי ברצינות, אתם חושבים שנעז לחסל את נאסראללה. האיש שאולי אחראי ליותר מכל, לטרור הפסיכולוגי על אזרחינו?
גדר היא לא הפתרון.
מה כן?
לצערי התשובה הכואבת היא זאת: צו 8!
להיכנס לכל ערי הגדה ולנקות אותם ממרבית כלי הנשק והמעבדות. חיילים צריכים לההרג למען המולדת, ואני לא אהסס למות למענכם אם אדע שאני הולך לנקות את השטחים מכלי נשק. כן. להכנס עיר עיר. לקחת את כל הקלצ'ים מ"המשטרה הפלשתינית". להרוג מחבלים. להרוס מעבדות. להרוס למשפחות המתאבדים את הבתים. זה יהיה זול יותר, יעיל יותר, מרתיע יותר, מגדר ומנסיגות שיובלו למאזן אימה לרעתנו.
זה לצערי הפתרון. אני לא מוצא הגיון בגדרות. זה גם יביא אותנו למו"מ מעמדת כח אחרי מאבק צודק ואמיתי. שלילת כל הנשק מרוב הפלשתינאים. מצידי שיציידו את המשטרה שלהם באקדחים, כמו שמציידים משטרות ברחבי העולם, ושיחתמו על הכדורים אצלנו באפסנאות.