האיש שפגע בכלכלה הישראלית, לטווח הקצר, בשנה וחצי האחרונות, הוא יאסר ערפאת. אין שום ספק שהאינתיפאדה אוכלת לנו בשומני הרווחה שנצברו כתוצאה מהצמיחה המרשימה של סוף
שנות ה-90. צמיחה שאיפשרה לקיים מדיניות רווחה אדירה, של מענקים לא נגמרים להתנחלויות, לחרדים ולמפלגות.
האיש שהורס את עתיד כלכלת ישראל באופן שיהיה קשה לתקן אותו בטווח הארוך הוא סילבן שלום. שוב פעם הליכוד לא יודע מימינו או משמאלו כשזה בא לכלכלה. אחרי המהפך הראשון ב-1977 לקח לליכוד ארבע שנים, עד שהביא לנו את ההיפר-אינפלציה. והיום אנו נכנסים להיפר-מיתון. כלומר בריחת רוב ההון מהמשק והדרדרות כללית ביצור ובכלכלה. אם חושבים על זה, הרי האירוניה היא שהליכוד בשלטון אז הביא את הסכם השלום עם מצרים, ולא השכיל לגייס איתו פריחה כלכלית כמו שהיינו מצפים מהסכם כזה היום.
אפס בניהול כלכלת המדינה? לא בהכרח.
בשנות ה-90, גם תחת שלטון הליכוד, הלך ונבנה מעמד עצמאי לבנק ישראל. מעמד של כבוד עם עוצמה ושיניים. המדיניות המוניטרית שלו היתה לעילא ולעילא וגם היה שם סופרסטאר אמיתי בתור נגיד.
נוצץ, תקשורתי, עם שיניים של ממש. שמו הפרופסור יעקב פרנקל. אבל אין כאן משבר מנהיגות בחילופי גבריי האחרונים והמעבר לנגיד הד"ר דוד קליין. המשבר הוא בממשלה כולה והוא אצל סילבן שלום.
איך יכול בן אדם שפוי לחזות צמיחה של 4% למדינה במלחמה כל כך קשה בחודש אוגוסט 2001, כשהמלחמה נמשכת כבר שנה. עם ההנחה הזאת הוא עיצב תקציב שערורייתי, סחיט, גמיש, ובלתי אפשרי.
בנוסף לכך יש למר אוצר שלנו אמביציות. סטיב רוצה להיות ראש ממשלה, ומי שרוצה להיות ראש ממשלה צריך לחייך לכולם ולתת.
וכך קיבלנו מר האמפטי דאמפטי שדופק חיוך מאוזן על הגדר, אבל כל שוונג ישבור את נחישותו על שפת המדרכה, את התקציב שבקושי עבר, וגם זאת בזכות פעלתנות יתר מנוסה של ראש הממשלה עצמו. ואיך שעבר התקציב הוא כבר בגרעון עתק שפקידיו של סטיבי-בוי מסתירים בו פרקים שלמים וחושבים שהם מרמים את כל העולם, כשהם קובעים יעד גרעון נמוך מאוד מאוד.
למציאות המרה הזאת נפלה פצצת אטום. או יותר נכון: פצצת שלום. סטיבי רוצה שליטה מלאה בהחלטת הריבית. המפלט האחרון שלא תלוי בפוליטיקה המופקרת והלא אחראית שגילם עד עכשיו. סטיבי רוצה מקסימום התערבות ואפס אחריות. בעיקר אפס. אפס צמיחה, אפס יציבות, אפס הכנסות. אפס.
אם יצליח שוב פעם ניסיונו להפוך את בנק ישראל לאגף נוסף באוצר, שיהיה כפוף לבריוני הטיפשות הפוליטיים שלנו, זה יהיה רע מאוד. הדולר יסתחרר כמו הפזוס. ובקרוב תראו פה ארגנטינה אמיתית. בסגנון "מזרח תיכוני" כמובן.
סילבן, הצל את כלכלת עמך ואל תתערב לנו ברבית, או.קיי?