רשימת פסקי דין מרכזיים בבית המשפט העליון לשנת המשפט 2006-2007

1) עע"ם 2647/05 – פז חברת נפט בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז (20/3/07)

האם מוסמך יו"ר מוסד תכנון שהחליט על הפקדת תוכנית בכפוף למילוי תנאים, להאריך את המועד למילוי התנאים לאחר חלוף המועד שנקצב לכך בס' 86 לחוק התכנון והבניה? ככל שהתשובה חיובית, האם יש לבטל את החלטות ההארכה בהיותן בלתי סבירות?

2) עע"מ 319/05 - יחזקאל בונשטיין נ' המועצה המקומית זכרון יעקוב (1/2/07)

ערעור שהגישו שני אחים, שבבעלותם שטח מקרקעין בזכרון יעקוב, על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, במסגרתו הוחלט לדחות את עתירתם לביטול הפקעתו של המגרש שבבעלותם ולביטול ייעודו הנוכחי ל "אתר לבנין ציבורי מוצע" והחזרתו לייעודו המקורי, למגורים, וזאת חרף העובדה כי הפקעת הקרקע נעשתה במסגרת תוכנית משנת 1973 ולא מומשה במשך כ-30 שנה. הלכה ידועה היא, כי על בעל זכות במקרקעין שהופקעו, המבקש להשיג על חוקיות הפעולה, לפעול בזריזות ולא להשתהות יתר על המידה בפניה לבית המשפט. שיהוי בלתי סביר במימוש מטרת ההפקעה עשוי להצביע על זניחת מטרת ההפקעה ועשוי להצדיק את ביטולה. על הרשות המפקיעה קרקע לפעול בשקידה ראויה ולדאוג כי מימוש המטרה שעמדה ביסוד ההפקעה תעשה תוך פרק זמן סביר (כל מקרה על-פי נסיבותיו). ביסודה של חובה כללית זו עומדות שתי מטרות עיקריות: האחת; כי הצורך הציבורי שלמענו ביצעה הרשות, בביצועה את ההפקעה כנאמן הציבור יבוא על סיפוקו. השנייה; שמירה על אמון הציבור ואמון בעל הקרקע במוסדות השלטון. החלטת בית המשפט אם לבטל את ההפקעה של קרקע מסוימת ואם לאו, מושתתת על איזון בין השיקולים הבאים: אורך השיהוי בביצוע ההפקעה; הנזק הכלכלי הנגרם לבעל החלקה כתוצאה מן השיהוי; והנזק שעשוי להיגרם לציבור כתוצאה מביטול ההפקעה בשל השיהוי. ככל שגדל אינטרס הציבור בביצוע ההפקעה, כן תגבר הנטייה שלא לבטל את ההפקעה. חרף השיהוי של כ-30 שנה במימוש מטרת ההפקעה, אין מקום לביטולה. זאת, משום שבהפקעות רחבות היקף, מורכבות הליכי התכנון ומימוש יעדי ההפקעה עשויים להביא לעיכוב , לעיתים משמעותי ביותר, בפיתוח השטחים המופקעים. כמו כן, הצורך הציבורי במגרש לא התייתר עם חלוף השנים. בגדרי האיזון שבין האינטרס הציבורי הנוגע לנזק העשוי להיגרם לכלל הציבור מביטול ההפקעה לבין האינטרס של הפרט, ידו של השיקול הראשון על העליונה וזאת חרף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע ההפקעה.

3) עע"ם 7024/03 - גבע נ' ראש עירית הרצליה (6/9/06)

האם יש להתיר לאזרח לקבל מידע מדיונים המתנהלים ברשות הציבורית? השופטת ארבל קבעה בפסק הדין, אליו הצטרפו חברי ההרכב, כי האינטרס הציבורי הוא שהרשות תגלה את מדיניותה בפני הציבור, אך יש לשקול קיומם של החריגים בחוק על-מנת לאפשר לרשות לא לחשוף המדיניות כל עוד זו אינה מגובשת ותוך שקילה האם אין חשיפת המידע פוגעת בתהליך קבלת ההחלטות ברשות.

4) עע"מ 2408/05 - הושעיה נ' משרד הביטחון (7/2/07)

פרשנות הוראות חוק התכנון והבניה מאפשרות חריגת בניה לצרכים ביטחוניים.

5) עע"מ 3493/06 - אלראי נ' קרן הגימלאות של חברת אגד (16.5.07, בהסכמת הנשיאה והשופטת נאור) נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. המערערים, גמלאים של אגד, ביקשו לקבל לידם מסמכים שונים לפי חוק חופש המידע. נקבע בערעור כי קרן הגמלאות של חברת אגד אינה רשות ציבורית לפי החוק. נבחנו מספר חלופות רלוונטיות לפי הגדרת "רשות ציבורית" שבחוק חופש המידע. נקבע כי חלופה (10) להגדרה אינה חלה, שכן " לצורך בחינת תחולתה של חלופה זו, יש לבחון האם קיימת קביעה כאמור של שר המשפטים. בענייננו, אין מחלוקת כי קביעה כזו לא נעשתה, ומשכך, אין חוק חופש המידע חל על המשיבות". עוד נקבע כי חלופות (1) ו-(8) להגדרה אינן חלות, שכן קרן הגמלאות היא תאגיד פרטי, ולמרות שיש עליה פיקוח הדוק של הממשלה, אין בכך לשנות את אישיותה המשפטית".

6) עע"מ 2273, 2314/03 - אי התכלת ואח' נ' החברה להגנת הטבע (7.12.06)

תכנון הבניה ושמירה איכות הסביבה. איסור על הקמת "דירות נופש" במתחם המרינה בהרצליה, וקביעה כי הן אינן "יחידות מלונאיות" שאותן תוכנית המתאר התירה להקים. דיון בחשיבות השמירה על חופי הים פתוחים לכלל ציבור. הענקת הגנה לרוכשי דירות מסויימים שקם להם אינטרס הסתמכות ראוי להגנה, עקב שיהוי בהגשת העתירה, ושלילת הגנה זו מחברות הבניה.

1) ע"פ 7193/04 - יקירביץ' נ' מדינת ישראל (30/4/07)

פס"ד משותף של השופטים גרוניס, נאור, חיות ערעור על הרשעתו של המערער, שהיה מנהל המחלקה לניתוחי לב בבית החולים איכילוב, בהריגה, מעשה פזיזות ורשלנות, לקיחת שוחד, סחיטה באיומים וגניבה בידי מורשה. לחלופין הופנה הערעור נגד גזר הדין.

2) ע"פ 10110/03 - גמליאל נ' מדינת ישראל (11.12.06)

דחיית ערעוריהם של חברי מחתרת בת-עין שהורשעו בעבירות של ניסיון רצח ובעבירות נשק בגין ניסיון לבצע פיגוע באמצעות עגלת תופת ליד בית-ספר לבנות במזרח ירושלים.

3) רע"פ 847/07 - אברהם גרשון נ' עיריית חיפה (18/3/07)

המבקש הוא בעל זכות לעשות שימוש בדוכן עשוי פח, המצוי באחת מרחובותיה של העיר חיפה. נגד המבקש הוצאה דרישה לסילוק דוכן הרוכלות מטעם העיריה בשל אי החזקת רישיון הפעלה. היכן ראוי העניין להתברר, האם בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית המשפט לעניינים מנהליים? התוספת הראשונה לחוק בית המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס 2000, קובעת את מסגרת סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. האמור בפרט 8 (א) לתוספת תוחם את סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים על-פי זהותו של הגורם המחליט. רוצה לומר, כי החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, לרבות החלטה שלא לאשר הינה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. אין הוא כולל התייחסות כלשהי לסוג העניין שלגביו התקבלה ההחלטה. כמו-כן, הוצאות סילוק הינם בבחינת דרישת תשלום הבאה בגדרו של פרט 8 (א) לתוספת. תכלית החוק הינה להעמיד לבחינה ולביקורת את שיקול דעתה המנהלי של הרשות ואת דרך פעולתה. תכלית זו תתגשם תחת שבטו של בית המשפט לעניינים מנהליים. ענייני הרוכלות מהווים מעין רישוי עסק, דבר המוגדר בחוק כתחת סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

4) רע"פ 1498/07 - יוחאי הרשברג נ' מדינת ישראל (18/3/07)

בחינת היקפה של הגנה מן הצדק והגנת הצורך. בית המשפט חייב לתמרן בזהירות בין הגורמים והשיקולים השונים תוך שהוא בוחן ובודק את עומקה, כמו גם את עוצמתה של התנהגות הרשות כפי שנמצאה לו ובהמשך לכך, להוסיף, לבחון ולבדוק את המכלול שהונח בפניו ואת המידתיות היחסית בין אותה "התנהגות שערורייתית" של הרשות לבין יתר מכלול הנסיבות, ובו גם סוג העבירה שבה מדובר. תחת זאת, נערכת בחינה תכליתית-מהותית של כלל הנסיבות. לפיכך, אם מתקבלת הטענה, התוצאה היא שכתב-האישום נגד הנאשם יבוטל. לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי "הגנה מן הצדק", בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט ובין מפני שבידי בית המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהליכה של הרשות. גם במידה ופעולת הרשות אינה תקינה, הרי שאין לתקן עוול בעוול. הגנת "הצורך" מבטאת, בין היתר, הסכמה חברתית באשר להעדפה ערכית בדבר הרע במיעוטו ואינה כלי לפתור מחלוקות פרטיות בדרך של עשיית דין עצמי.

5) ע"פ 7951/05, 8281/05 - מדינת ישראל נ' פלוני (15/4/07)

החמרה בהרשעתו של נאשם אשר במהלך אקט מיני עם ידידתו, נתבקש להפסיק אך לא שעה להפצרותיה והמשיך את האקט בניגוד לרצונה. נקבע, שהנאשם יורשע בעבירת אינוס, תחת הרשעתו בבית המשפט-המחוזי במעשים מגונים. יסוד החדירה הוא בעל פרשנות מרחיבה. כך גם לגבי יסוד אי-ההסכמה. כיום, קיום יחסי מין מותנה ברצונה החופשי של האישה ביחסים אלו. אי ההסכמה יכול וילבש צורות התנהגות שונות, אך המשותף להן הוא המסר הברור שהאישה לא מעוניינת בכך, עם העברת מסר זה, יהיה בהמשך קיום יחסי המין משום עבירה פלילית חמורה. לאישה נתונה הזכות בכל שלב לפני קיום יחסי המין לסגת מהסכמתה ולסרב להם, כל עוד חזרה זו מהסכמה מובאת לידיעתו של בן הזוג באופן ברור. אין כל משמעות להתנהגות הקודמת של האישה, בין אם זו הייתה משתפת פעולה או אפילו יוזמת המפגש באופן פעיל. אונס שתחילתו ברצון, דינו כאונס. ככל ששלב החזרה מהסכמה מאוחר יותר, נדרשת החרטה להיות ברורה יותר, על-מנת לוודא שמבצע העבירה היה מודע ללא ספק "לשינוי הלבבות" שהתרחש, כך גם משנקבע כי יש מקום להכליל בעבירת האינוס גם מקרה של אונס שתחילתו ברצון.

6) ע"פ 8530/05 - מדינת ישראל נ' שלום (15/12/05)

המדינה ערערה על הרשעתו בעבירה של גרם מוות ברשלנות ועל עונשו של נהג שהסיע אוטובוס ובו תלמידי בית ספר, חצה את צומת כפר יונה כשברמזור אור אדום וגרם לתאונה בה מצאו את מותם שלושה מהתלמידים שנסעו באוטובוס ונפצעו 55 תלמידים נוספים. השופטת ארבל, אליה הצטרפו שופטי ההרכב, קיבלה את הערעור והרשיעה את נהג האוטובוס בהריגה, לאחר שקבעה כי הוא הבחין באור האדום ברמזור ואף על-פי כן האיץ המהירות כשהתקרב לצומת. התיק הוחזר לביהמ"ש המחוזי לצורך גזירת העונש.

7) ע"פ 4191/05 - דאלטגאיז נ' מדינת ישראל (28/6/07)

המערער הורשע בהריגה בכך שבמהלך תפקידו כמאבטח בבית ספר ירה למוות בטכנאי מזגנים שהגיע אל בית הספר, סירב להזדהות ונכנס לשטח בית הספר בכוח. השופטת ארבל, אליה הצטרפו חברי ההרכב, דחתה את הערעור על ההרשעה בקבעה לא ניתן לקבוע בהסתמך על עובדות המקרה ודרישות הדין כי המערער סבר לעצמו כי הוא נמצא במצב של הגנה עצמית. הערעור על העונש התקבל נוכח מכלול הנסיבות והעונש הופחת לשמונה שנות מאסר, חמש מהן לריצוי בפועל.

8) ע"פ 1977/05 - גולה נ' מדינת ישראל (2/11/06)

המערער הורשע בכך שפגע עם רכבו בהולכת רגל, בדק את הנזק לרכבו ונס מהמקום מבלי להושיט לנפגעת עזרה. ערעורו על ההרשעה והעונש שהושת עליו – שש שנות מאסר, ארבע וחצי מה לריצוי בפועל - נדחה על-ידי השופטת ארבל בהסכמת ההרכב. את פסק הדין סיכמה השופטת ארבל בציינה: "עצם המעורבות בתאונה קשה היא עד מאוד גם לנהג הפוגע, וזאת בין אם התאונה אירעה באשמתו ובין אם לאו. מדובר בסיטואציה פתאומית ומזעזעת, שכל אחד מקווה שלא ייאלץ לחוות. יחד עם זאת, גם בסיטואציה קשה זו, נדרש הנהג הפוגע לעמוד בחובה המינימאלית המצופה מכל בן-אנוש: כיבוד הערך של חיי-אדם והפגנת יחס אנושי וחמלה בסיסית כלפי האחר, ובפרט, כשמדובר בקרבן תמים של מעשיו שלו".

9) ע"פ 5266/05 - זלנצקי נ' המדינה (22/2/07)

השופטת ארבל, בהסכמת חברי ההרכב, דחתה את הערעור על העונש וההרשעה שהגיש מורשע בעבירה של רצח בכוונת תחילה שנידון למאסר עולם. נקבע כי לא מתקיימת במקרה זה סייגים לאחריות הפלילית כהגנה עצמית, שכרות חלקית, אוטומטיזם ואי שפיות. השופטת ארבל ציינה בפסק הדין לעניין הסייג של אי שפיות הדעת כי המשפט אינו נותן ביטוי כיום לדרגות חומרה שונות המקובלות בפסיכיאטריה של פגיעה בכושר ההבנה והרצון ולפיכך "השאלה המרכזית שיש לבחון היא...עד כמה שללו תסמיני הליקוי הנפשי שממנו סובל הנאשם את יכולתו לגבש מחשבה פלילית, עד כמה נושא הליקוי אופי פסיכוטי, וזאת תחת בחינת סיווגו של ליקוי במגדירים פסיכיאטריים כמחלת נפש".

10) ע"פ 3827/06 - פלוני נ' מדינת ישראל (27/3/07)

המערער נידון לחמש שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירה של ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מוכרת בכך שפעל להעברת כספים מפעילי חמאס בחו"ל אל פעיל חמאס בעזה. השופטת ארבל, אליה הצטרפו חברי ההרכב, דחתה את הערעור וקבעה כי פעילות שיטתית שמטרתה לאפשר את פעילות ארגוני הטרור, לשפרה ולבססה בדרכים שונות על-ידי יצירת גב כלכלי, כמוה ככרסום שיטתי, מתמיד, בביטחונה של מדינת ישראל.

11) ע"פ 7068/06 - מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ (31/5/07)

בעניין זה קיבלה השופטת ארבל, בהסכמת חברי ההרכב, את ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על מורשעים בעשיית הסכם כובל בתחום תפעול והחזקת מערכות רמזורים. הערעור התקבל במובן זה שהועלו סכומי הקנס שהושתו על המעורבים, תוך שנקבע כי ראוי שככלל רף הענישה בעבירות מעין אלה יהיה של מאסר בפועל, הגם שבנסיבות המקרה, בעיקר נוכח התמשכות ההליכים משך כעשור, לא נמצא כי יש לעשות כן.

12) ע"פ 1242/06 - צור נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 13.6.07 (בהסכמת השופטים לוי וג'ובראן)

דחיית ערעור על הרשעת בעליה של חברת הזנק בתחום ההיי-טק בקבלת דבר במרמה בגין הצגת מצג שווא בפני משקיעים, לפיו החברה עוסקת בפיתוח חומרה, בעוד שבפועל עסקה רק בפיתוח תוכנה. בית המשפט עמד על ההבחנה שבין חומרה, תוכנה וקושחה, וקבע כי צריבת תוכנה בתוך שבב אין משמעה "תכנון חומרה".

13) ע"פ 9828/06 - פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 10.6.07 (בהסכמת השופטים פרוקצ'יה וג'ובראן)

ערעור של קטינים שבהיותם בני 13-12 כפו מעשים מיניים על חברם לבית הספר והתעללו בו, הורשעו בגין כך ונידונו למאסר בפועל. נקבע כי לאור תכליות הענישה והשיקום, משמדובר בביצוע עבירות חמורות בידי קטינים, המחייבות ענישה בדרך של כליאה, דרך המלך תהיה הטלת צו מעון נעול.

14) ע"פ 8005/04 - אברוטין נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 29.3.07(בהסכמת הנשיאה ביניש והשופט רובינשטיין)

דחיית ערעור על הרשעתם של שניים בביצוע רצח. בין היתר נקבע, כי אין הכרח שהיסוד הנפשי יתקיים בנפרד אצל כל מבצע בצוותא בכל רגע ורגע משלבי ההתנהגות של כל אחד מהמבצעים בעת שהם פועלים לביצוע תוכניתם המשותפת. די שהתנהגותו של המבצע בצוותא, זו המבססת את מעמדו כמבצע עיקרי, תתבצע מתוך זיקה סיבתית ליסוד הנפשי הנדרש בעבירה, כדי שיהיה אחראי לביצוע המשותף של העבירה.

15) ע"פ 11125/04 פלוני נ' מדינת ישראל (10.5.07)

בית המשפט קיבל את הערעור לעניין סעיפי ההרשעה – האם הדבר ישפיע גם על גזירת העונש.

16) ע"פ 3595/06 דבאש נ' מדינת ישראל (28/9/06)

זיכוי מחמת הספק

17) ע"פ 10574/05 מדינת ישראל נ' פלוני (11/4/07)

אונס – החמרה בענישה

18) ע"פ 388/07 חביבי נ' מדינת ישראל (6/6/07)

פלילי - הקלה בענישה

19) ע"פ 752/06 - אופיר לאלזר נ' מדינת ישראל (4/10/06)

המערער הורשע בעבירת אינוס בנסיבות מחמירות. בערעור בפני בית המשפט העליון נדונה שאלת יכולת הזיהוי של המתלוננת את המערער כמי ביצע בה את המעשים מול אמינות הזיהוי.

20) ע"פ 8325/05 - בלס נ' מדינת ישראל (10/1/07)

עניינו של ערעור זה הוא בפרשת הבנק למסחר. לדרישתה של אתי אלון, הונפקו שיקים בנקאיים של הבנק למסחר, כאשר שמות המוטבים היו לקוחות הבנק או שמות בדויים. השיקים הבנקאיים הועברו לגיל גילקרוב. 19 מהשיקים הבנקאיים הללו הועברו ע"י גילקרוב למערערים, אשר קבלו בתמורה לפדיון השיקים במזומן עמלה. בכתב האישום נטען כי המערערים זייפו את חתימת המוטבים אשר שמם הופיע על השיקים הבנקאיים, ללא הרשאתם לחתום בשמם, על-מנת שיוכלו להפקידם. המערערים הורשעו בביהמ"ש המחוזי בתל אביב בעבירות של זיוף וקבלת דבר במרמה, עבירות לפי חוק העונשין, ובעבירות של פעילות ברכוש אסור, לפי חוק איסור הלבנת הון. נדונה הפרשנות המתחייבת לסעיף 3 לחוק הלבנת הון- האם יש צורך בעבירת מקור נפרדת כדי שרכוש יחשב רכוש אסור? נקבע כי אין צורך בעבירת מקור נפרדת ולא נדרש כי הפעולה ההופכת את הרכוש לרכוש אסור תושלם לפני שתתבצע הפעולה המהווה את פעולת ההלבנה. כמו כן, דן במעמדם של חלפני כספים כעבריני הלבנת הון- ולעניין זה ראה גם ע"פ 3395/06 מאיר כהן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12.3.07)

21) Nבש"פ 6237/06 - קלושנדלר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 17.12.06 (דן יחיד)

קבלה חלקית של בקשה בעניין חומר חקירה שאינו בידי התביעה. נקבע כי חומר שאינו נמצא במדינת ישראל, עשוי בנסיבותיו של מקרה נתון להיחשב כ"חומר חקירה". במקרה כזה, על התביעה לפעול להשגתו לפי חוק העזרה המשפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998, כדי לאפשר לבית המשפט לעיין בו ולהחליט אם מהווה הוא חומר חקירה, ויש לכן לאפשר לנאשם לעיין בו, אם לאו.

22) בש"פ 5881/06 - בניזרי נ' מדינת ישראל (7/2/07)

האם זכאי נאשם לעיין בגיליונות הרישום הפלילי של כל עד המעיד מטעם התביעה בעניינו ללא מגבלה כלשהי? ההלכה אשר השיבה בחיוב על השאלה דלעיל היתה הילכת יחזקאלי (בש"פ 4481/00 דוד יחזקאלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(5) 245). בהליך הנוכחי- נהפכה ההלכה ונקבע כי גיליונות המרשם הפלילי מהווים חומר חקירה בעל מאפיינים מיוחדים שחלות עליו שתי מערכות החוקים: חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, וסעיף 74 לחסד"פ, בחירה בכל אחד משני מסלולים אלו מובילה לאותה תוצאה. המסלול האחד, עניינו בחינת ההסדר בחוק המרשם כעומד בפני עצמו. במסלול זה ביהמ"ש קבע כי בשל הערך המוגן בחוק המרשם, קרי הרצון לאפשר למי שהיה נאשם לשקם את חייו לאחר שריצה את עונשו, יש חשיבות ומשמעות לכך שהמידע בדבר הרשעתו לא יוצף מעל פני השטח, מקום שאין בכך נחיצות. המסלול השני הינו כי גיליונות הרישום הינם חלק מחומר חקירה וכיוון שכך הם כפופים לעקרונות שנקבעו באשר לעיון בכל חומר חקירה. לפי כל אחד משני המסלולים בית המשפט אינו מתפרק מחובתו ומסמכותו לבדוק את גיליונות המרשם שמדובר בהם ולהעמידם במבחן של רלוונטיות ותועלת פוטנציאלית להגנתו של המערער. במקרה דנן, הוחלט להעמיד לעיון שניים מתוך שלושת הגיליונות שבמחלוקת כאשר ההנמקה התבססה למעשה על שיקולים פרגמאטיים.

23) ע"פ 3770/05 עאצי מוחסין נ' מדינת ישראל (26/4/07)

המערער זוכה מחמת הספק מעבירות של תכנון וביצוע פיגוע. הערעור עסק בזכותו לפיצויים והוצאות הגנה. נקבע כי סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 מאזן בין שני עקרונות יסוד: הראשון, עניינו ההכרה בכך שהעמדה לדין היא הליך קשה שהשלכותיו עלולות להיות הרסניות. העמדה לדין גוררת עמה פגיעה חמורה באדם, בכבודו, בשמו ובפרטיותו, בעיסוקו, קניינו, ממונו וחירותו. השני, מדגיש את חשיבות שלטון החוק והצורך במלחמה יעילה ואפקטיבית בעבריינים ומפירי חוק. מכוח עיקרון זה יש להשאיר בידי התביעה שק"ד ואת מלוא מרחב ההחלטה על-מנת שלא ליצור הרתעת יתר מפני הגשת כתבי אישום. כל עוד ההחלטה להגיש כתבי אישום נעשתה בתום לב, משיקולים ענייניים, תוך בדיקה קפדנית וזהירה של חומר הראיות, יש להשאיר לתביעה מרחב תמרון שבו תוכל לבצע את תפקידיה על הצד הטוב ביותר. סעיף 80 מציין שתי עילות למתן פיצוי: במסגרת עילת "לא היה יסוד להאשמה", ביהמ"ש בודק אם לפני הגשת כתב האישום היו לפני התביעה ראיות שדי בהן כדי ליצור אצל תובע סביר צפי להרשעה. לא רק ראיות שהיו בידי התביעה נבדקות, אלא גם מה שהיה צריך להיות באופן סביר ולא היה. במקרה הנדון אף הסניגוריה סברה כי יש די ראיות להרשעה. עילת "נסיבות אחרות המצדיקות זאת" רחבה יותר, ובמסגרתה יתחשב ביהמ"ש בשיקולים מגוונים, שיקולי צדק. בעיקרון נסיבות אלו נחלקות לשלושה סוגים: נסיבות שעניינן הליכי-המשפט בכללם; אופי זיכויו של הנאשם; ונסיבותיו האישיות של הנאשם (נסיבות חיצוניות למשפט). במקרה הנדון לא הייתה טענה נגד הליכי המשפט, זיכויו של המערער היה מחמת הספק, התנהלותו של המערער במהלך חקירתו ואי-דיווח על מעשיו של פעיל חמאס מבטלים פיצויו משיקולים של צדק. הערעור נדחה.

24) ע"פ 2132/04; 2404/04 סלים קייס נ' מדינת ישראל (28.5.07)

דעת מיעוט, שהציעה לזכות מחמת הספק אדם שהורשע במעורבות ברצח קרוביו על-רקע כבוד המשפחה.

25) בש"פ 3974/07 - אלכסנדר פרצוב נ' מדינת ישראל (20.5.07)

החלטה עקרונית, הקובעת כללים למעצרו עד תום ההליכים של אדם, שמתבקשת הסגרתו למדינה זרה.

26) רע"פ 8731/06 - עאטף זאהר נ' התובע הצבאי הראשי (30.4.07)

דחיית בקשות לערעור נוסף בענינו של אל"מ עאטף זאהר, שהורשע באינוס ובעבירות מין נוספות, שביצע בחיילת ששירתה תחת פיקודו.

27) רע"פ 8316/05 - מדינת ישראל נ' אילן סגל (12.3.07)

הכרה בסמכותו של בית משפט השלום להרשיע אדם במספר עבירות שסך העונש המוטל בגינן עולה על שבע שנות מאסר.

28) רע"פ 8716/06 - עופר גלזר נ' מדינת ישראל (4.2.07)

דחיית בקשתו של עופר גלזר להרשות לו לערער בשנית על הרשעתו בעבירות מין על יסודן של ראיות חדשות שהציג.

29) בש"פ 22/07 מאיר ז'אנו נ' מדינת ישראל (24.1.07)

החלטה להורות על שחרורם לחלופת מעצר של המעורבים, בין היתר, ברצח הנערה שקד שלחוב ז"ל, בשל התמשכותו הבלתי סבירה של מעצרם עד תום ההליכים.

30) רע"פ 4142/04 איתי מילשטיין נ' התובע הצבאי הראשי (14.12.06)

דעת מיעוט, ולפיה שתיקתו של נאשם בבית המשפט אינה יכולה לשמש כעדות תומכת ("דבר מה נוסף") להודאתו במשטרה, אלא במקרים חריגים.

31) ע"פ 7075/03 אתי אלון נ' מדינת ישראל (2.8.06)

דחיית ערעורה של אתי אלון על הרשעתה והעונש שנגזר לה בפרשת המעילה בבנק למסחר; וקבלתו של ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר לאחיה עופר, באופן שיוחמר בשנתיים.

32) ע"פ 6720/06 - דהרי נ' מדינת ישראל (22/8/06)

ההתמודדות עם עבריינות בניה.

33) ע"פ 5197/05 - עיסא נ' מדינת ישראל (5/2/07)

רצח על כבוד המשפחה.

34) ע"פ 1280/06 - כרמלי נ' מדינת ישראל (26/4/07)

הגדרת חובת ההשגחה הפלילית כלפי חסרי ישע.

35) בש"פ 3610/07 - בן דוד נ' מדינת ישראל (3.5.07)

התקבל ערר של אסף בן דוד, אשר נעצר לצורך הבטחת התייצבותו לעדות בבית המשפט בתיק בו מואשמים פרנסואה ואבי אבוטבול ברציחתו של הנער רענן לוי. ההחלטה עסקה בפרשנות סעיף 73(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]. נקבע כי "ככלל, סמכותו של בית המשפט להורות על מעצרו של עד קמה רק לאחר שהורה בית המשפט על מתן ערובה, ולאחר שהעד לא עמד בכך".

36) ע"פ 739/07 - יונתן (פרנק קנת) אפרת נ' היועץ המשפטי לממשלה (7.6.07, בהסכמת השופט א' א' לוי והשופטת חיות)

נדחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה לארצות הברית. המערער, יהודי, הורשע בארצות הברית שנת 1989 בשתי מעשי אינוס. לאחר הרשעתו, וטרם נגזר דינו, נמלט המערער לישראל, השתקע בה, וקיבל אזרחות ישראלית. בית המשפט בארצות-הברית הוציא נגדו צו מעצר שעמד בתקפו כל השנים. לאחר מאמצים, אותר המערער בישראל בשנת 2004 והתבקשה הסגרתו. בית המשפט המחוזי הכריז עליו כבר-הסגרה. בפסק הדין נדחתה טענת המערער כי העבירות בהן הורשע התיישנו על-פי דין הישראלי. נקבע כי "משמצאנו כי אילו היה המערער מורשע בישראל בשתי עבירות אינוס ונמלט מאימת הדין היו מותלים ההליכים המשפטיים נגדו, ועם לכידתו היו מחודשים, המסקנה הינה כי נוכח הוראת סעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי, העבירות שביצע המערער לא התיישנו לפי הדין הישראלי, כפי שקבע – בצדק – בית המשפט המחוזי". נדחתה הטענה כי ממשלת ארצות הברית מחלה או חננה את המערער. עוד נדחו הטענות כי למערער עומדת הגנה מן הצדק או כי תקנת הציבור מונעת את הסגרתו. בין היתר נקבע, כי נוכח "התחמקותו של המערער מן הדין במשך שנים ארוכות ... לא יכולה להישמע מפיו הטענה לפגיעה בתקנת הציבור. אף אם ציפייתו של המערער כי יוסיף להימלט מאימת הדין נכזבה, אין זו ציפייה לגיטימית שהדין מעניק לה הגנה".

37) ע"פ 8721/04 - יחיעם אוחנה נ' מדינת ישראל (5.07)

פרשת זיוף המסמכים הידועה של יחיעם אוחנה (ורחל לב), אשר הטילו האשמות חמורות בבכירים במערכת המשפט (בדבר מעשי שחיתות שונים). הפרשה זעזעה את מערכת המשפט בשנות התשעים, ובפסק הדין הנוכחי אושרה הרשעתו של יחיעם אוחנה (ברוב דעות, נגד דעתו החולקת של כב' השופט לוי). פסק הדין קובע כי חלקו של אוחנה בפרשה משמעותי בהרבה מזה שיוחס לו בפסק הדין המחוזי.

1) ע"א 4071/02 - קיבוץ מפלסים נ' מנהל משרד מיסוי מקרקעין, באר שבע (12/9/06)

האם עיסקה שביצע קיבוץ מפלסים עם חברה קבלנית להקמת שכונת מגורים קהילתית לצד הקיבוץ, מכוח החלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל, מהווה "מכירת זכות במקרקעין" בגינה חייב הקיבוץ במס שבח והקבלן במס רכישה על-פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963?

2) רע"א 4217/04 - פמיני נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים (22/10/06)

כיצד תחושב השבחה מקום שבו אושרו מספר תוכניות בזו אחר זו מבלי ששולם היטל השבחה בעקבות איזו מהן?

3) ע"א 7394/03 ואח' - נכסי ר.א.ר.ד. חברה לבניין בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין, רחובות (6/12/06)

האם זכויות בנייה הינן "זכות במקרקעין" כהגדרת מונח זה בחוק מיסוי מקרקעין? מתי ניתן לומר כי התקיימה "מכירה" של אותן זכויות?

4) רע"א 9813/03 - מדינת ישראל-משרד הבריאות נ' עיריית ראשון לציון (4/2/07)

האם חבה המדינה ארנונה כללית בגין נכסים שהינם בבעלות עיריית ראשון לציון ובתחום שיפוטה, המשמשים את המדינה לצורך מתן שירותי רפואה מונעת ("טיפות חלב")?

5) ע"א 4493/05 - ירושלמי נ' פולאריס ייבוא כלים בע"מ (7/3/07)

שאלת האפשרות לחייב נתבע ברשלנות בגין נזק כלכלי שנגרם לתובע עקב היעדר ביטוח תאונות אישיות.

6) ע"א 10397/04 - סביוני יבנה בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (21/3/07)

האם זכאי מינהל מקרקעי ישראל לדרוש מיזם תשלום נוסף עבור קרקע שהוקצתה לו במכרז מקום שבו פעל היזם לשינוי ייעוד הקרקע במהלך תקופת הפיתוח ואושרה תוכנית חדשה המשנה באופן מהותי את אפשרויות השימוש בקרקע ואת קיבולת הבנייה המותרת בה?

7) בש"א 6479/06 - בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ (15.1.07)

סילוק על הסף של שני ערעורים שהגיש משה שנפ נגד בנק דיסקונט בגין מקרה קיצוני של חוסר תום-לב דיוני ושימוש לרעה בהליכי משפט.

8) בש"א 4936/06 - אלי ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ (25.9.06)

אי מתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור בעניין אי ביטול הסכם הבוררות בין הצדדים. נקבע כי עיקר טענותיהן של המערערות בנוגע להפרת הסכם הבוררות תוכלנה להתברר במסגרת תובענתן לביטול פסק הבורר.

9) ע"א 345/03 - רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל (7.6.07)

ערעורים בעניין תביעה ייצוגית של מחזיקים בניירות ערך לפיצויים בגין נזקים שסבלו בשל מעשי מרמה שבוצעו בחברה ועקב פרטים מטעים שנכללו בתשקיף ההנפקה ובדוחות הכספיים שלה. הנשיאה כתבה הערה בדעת-רוב לפיה בנסיבות מתאימות, יש מקום להגביל את שיעור הפיצויים בהם מחויב הנתבע בתובענה הייצוגית (שלא התפשר) לכדי חלקו היחסי באחריות.

10) ע"א 1319/06 משה שלק נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ (20/3/07)

האם יש לפצות מפיץ שהפר הסכם הפצה בגין ביטול ההסכם? חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שאותו אדם קרא את המסמך, הסכים לאמור בו, והיה מודע למשמעות ולתוצאות חתימתו, ועל כן אין הוא יכול לנער חוצנו ממנו. הלכה זו כוחה יפה, וביתר שאת, כאשר עניין לנו במסמכים בעלי חשיבות. שכן, ההיגיון מחייב כי החתימה עליהם לא תעשה בהיסח הדעת. לאור האמור, נקבע בפסיקה שהנטל להוכחת טענה מסוג זה בנוגע לבטלותו של חוזה הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים והמעלים טענה זו נדרשים לתמוך אותה "בראיות פוזטיביות כאפשרות קרובה". סוכן או מפיץ המפר הסכם שחתם עם היצרן אינו יכול להישמע לאחר מכן בטענה כי הוא זכאי לפיצוי בגין הפסקת ההסכם. הגישה הרווחת בפסיקה במקרים כגון דא, היא שלא לפצות מכוח דיני עשיית עושר. המערערים יכלו לצפות מבעוד מועד כי הפרת ההסכמים עקב ביצוע מעשי מרמה עלולה להביא לידי ביטולם המיידי על-ידי החברה ולכן אין הם יכולים להישמע בטענה שהתגבשה אצלם ציפייה להמשך קיום ההסכמים. מוצרי החלב אותם הפיצו המערערים נחשבים מוצרים "פשוטים", ששיווקם אינו כרוך בהשקעה כספית מיוחדת, וממילא לא הוכח כי המערערים נקטו פעולות משמעותיות להרחבת חוג הלקוחות בין אם על-ידי פרסום ובין אם בכל דרך אחרת.

11) ע"א 1978/05 - פלוני נ' פלוני (10/1/07)

בצוואה נפלו שני פגמים עיקריים. הפגם הראשון נוגע לכך, שלא מופיעה בצוואה הוראת הנחלה מפורשת, אלא רק ייפוי כוח. הפגם השני מתבטא בכך, שהצוואה לא נכתבה כולה בכתב ידו של המנוח, כמצוות המחוקק. המסמך איננו מהווה צוואה. יש להימנע מהפיכת השופט ליוצר הצוואה. דברים אלו וודאי וודאי נכונים ככל שמדובר בצוואות בכתב יד. העובדה שלא מופיעה במסמך כל הוראה אופרטיבית הנוגעת לאופן שבו יחולק הרכוש. ייפוי הכוח הינו סתום וכללי ביותר וכל אשר ניתן להבין ממנו אינו אלא רק כי כוונת המנוח להרשות למשיבה לבצע שורה של פעולות בשמו. במשך זמן רב נמנע המנוח מלנקוט בצעדים כלשהם לשם עריכת הצוואה, כדוגמת פנייה לעורך דינו. התמהמהות המנוח בעריכת הצוואה מעלה ספקות באשר לכוונתו להוריש את כל רכושו למשיבה. זאת ועוד. הצוואה לא נכתבה כולה בכתב ידו של המנוח וגם אם ניתן היה להתגבר על הפגם האמור, הרי שלמצער יש בפגם הצורני האמור כדי להשליך על השאלה האם קיימת לפנינו צוואה.

12) ע"א 78/04 - המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (5/10/06)

בערעור זה נדונה השאלה על מי מוטל הנטל להוכיח כי המבוטח לא גרם במתכוון לקרות מקרה הביטוח. השופטת ארבל, בהסכמת חברי ההרכב, קבעה כי נטל השכנוע להוכיח את מעורבות המבוטח במקרה הביטוח מוטל על המבטח מטעמים הקשורים בין היתר בחזקת החפות ובשיקולי צדק.

13) רע"א 10520/03 - בן גביר נ' דנקנר (23/4/06)

האם העובדה שהמערער כונה על-ידי המשיב בתוכנית טלוויזיה "נאצי" עובר לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מהווה לשון הרע? חברי ההרכב נחלקו בדעותיהם. השופטת ארבל הצטרפה לשופטת פרוקצ'יה בקביעה כי אכן מדובר בלשון הרע בציינה בין היתר כי "השמירה על רמת הדיון הציבורי ועל תרבות השיח בישראל היא אינטרס חברתי חשוב שכל מי שחופש הביטוי יקר ללבו צריך להיות חרד לה. הענקת הגנתו של חופש הביטוי לדברים שאין בהם אלא חרפות ונאצות סופה שתחליש את מעמדה האיתן של חירות זו". השופט ריבלין, בדעת מיעוט, סבר כי ההתבטאות אינה מקימה עילה לפי החוק, שכן מדובר בהבעת דעה המקיימת את ההגנה הקבועה בסעיף 15(4).

14) ע"א 6557/01 - פז גז נ' פקיד השומה (20/11/06)

השאלה שהוכרעה בעניין זה הינה האם ומתי יותר לחברות הגז לנכות הוצאות בגין שערוך פיקדונות שקיבלו מלקוחותיהן בהתאם לסעיף 17 לפקודת מס הכנסה? השופטת ארבל השיבה לשאלה זו בשלילה, שכן חברות הגז אינן עומדות בתנאי הדורש הסתברות גבוהה להפיכתו של החוב התלוי לחוב מוחלט. כן נבחנה השאלה האם יותר לנישום לנכות הוצאות מימון שנצמחו בגין הלוואה שניטלה לצורך חלוקת דיבידנד. השופטת ארבל קבעה כי כלל אין להתיר ניכוי כאמור, אך הותירה פתח למקרים חריגים.

15) רע"א 6649/04 - ארגון הקניות של מושבי הדרום והמרכז בע"מ נ' עו"ד אליאב (11.2.07) (בהסכמת השופטות פרוקצ'יה וארבל)

נקבע כי זכות העיכבון של עורך דין על כספים שהוא גובה עבור לקוחו (תאגיד), אינה חלה על כספים שגבה מטעם המפרק לאחר מתן צו לפירוק לקוחו, אף אם היווצרות החוב לעורך הדין בגין שירותו ללקוח קדמה לצו הפירוק. בית המשפט קבע כי עיכוב מעין זה הינו בגדר העדפת נושים, וכי עבור פעולות הגבייה שביצע לאחר הפירוק, זכאי עורך הדין במקרה זה אך לשכר טירחה, שיוכר כהוצאת פירוק.

16) ע"א 8981/04 - אבי מלכה – "מסעדת אווזי הזהב" נ' אווזי שכונת התקווה (1997) ניהול מסעדות בע"מ (27.9.06) (בהסכמת השופטים ריבלין ורובינשטיין)

קבלת ערעור וקביעה כי השם המסחרי "אווזִי" אינו מוגן מפני הטייתו כ"אווזֵי הזהב". זאת משום שהשם "אווזי" מצוי בקו התפר שבין שם "תיאורי" לבין שם "מרמז", וככזה, בשים לב גם לתכליות דיני הקניין הרוחני, יש לפרשו כשם "תיאורי" – הזכאי להגנה פחותה מזו של שם "מרמז".

17) ע"א 1427/05 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (25.6.07)

האם המילים "גלאט למהדרין" כשרות לרישום כסימן מסחר.

18) עא 754/05 - לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק (טרם פורסם) (5.6.07)

אחריות נזיקית בגין מות עובר ברחם אמו בשל התרשלות הצוות הרפואי – הרחבת הלכת אלסוחה (פיצוי לניזוק משני בגין נזק לא ממוני) כך שתתאפשר פסיקת פיצוי להורים בגין "אבדן פרי הבטן" חרף אי עמידה בתנאי הרביעי שנקבע בהלכת אלסוחה, שעניינו שיעור הפגיעה הנפשית.

19) ע"א 2773/04 עטר נ' נצב"א (14/12/06)

תאגידים – קיפוח המיעוט ופרשנות תקנון

20) ע"א 7301/04 קרדן בע"מ באולינג – המרכז הישראלי לספורט כדורת - חוזים (23/1/07)

הטעיה; שכירות; קשר סיבתי

21) ע"א 5954/04 פקיד שומה ירושלים 1 נ' סמי (22/4/07)

מסים – הגבלת זמן למתן החלטה על-ידי הרשות

22) ע"א 11152/04 - פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2006(4) 312 (16.10.06)

בפסק-הדין שכתב השופט ריבלין נקבע כי אין לפסוק לניזוק שכושר התפקוד המיני שלו נפגע, פיצוי עבור היזקקות לשירותי-ליווי. מסקנה זו נסמכה הן על ניתוח כללי הפיצוי המקובלים הן על העקרונות הכלליים של שיטת המשפט הישראלית, ובפרט העיקרון של תקנת הציבור. בית המשפט התייחס בפסק-דינו לתופעות הקשות המאפיינות את תעשיית הזנות בישראל.

23) ע"א 8441/04 - יוניליור נ' אלי שגב (23/8/06)

ערעור על החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר לרשום כסימן מסחר דמות יונה לבנה על-רקע כחול, וכפות ידיים אוחזות את היונה בשני צידיה בטענה כי יש בכך כדי להפר את סימנה של המערערת, המייצרת ומשווקת סדרת מוצרי טיפוח וסבונים תחת הסימנים Dove ודמות יונה. בית המשפט העליון, (מפי השופטת ברלינר ובהסכמת השופטות פרוקצ'יה וחיות), קיבל את הערעור ופסק כי: מוקד טעותו של הרשם מצוי בהתייחסות ל"רעיון המרכזי". המשותף להם הוא פוטנציאל ההטעיה המצוי בסימן המבוקש, בהעתקת הרעיון המרכזי בסימניה הרשומים של המערערת. מלבד במבחן הצליל, הסימן המבוקש עומד בכל המבחנים המצביעים על קיום הטעיה: מבחן השכל הישר, מבחן המראה והפרטים הנבחנים, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק, סכנת הטעיית הציבור ועידוד תחרות בלתי הוגנת וסימן מוכר היטב, וס' 8(א) לפקודת סימני המסחר.

24) ע"א 6616/04 - ברונפמן נ' מדינת ישראל (הממונה על מס בולים) (13/6/07)

בין המערערת לבין אגודה שיתופית קו-אופ הריבוע הכחול אגודה לשירותים בע"מ נקשרה עסקה ששווייה 1,300,000,000 ש"ח שבה עברו מניותיה של חברת רבוע כחול ישראל בע"מ למערערת. הממונה על מס בולים שלח דרישה לתשלום מס בולים בגין ההסכם שנחתם בין המערערת והאגודה. ערעור שהגישה המערערת לביהמ"ש המחוזי נדחה. מכאן הערעור. המערערת טענה כי היא פטורה מתשלום מס בולים מאחר שהריבוע הכחול היא חברה ציבורית ולכן חל סעיף 11(א) לתוספת ב לחוק מס הבולים על מסמכים, תשכ"א-1961 (להלן – החוק), המוציא מכלל חיוב העברת מניה של חברה שאינה פרטית. נקבע כי המקרה הנוכחי נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם יש מקום להתערב בעובדות שקבע ביהמ"ש המחוזי. שגיאות עובדתיות אלה מכרסמות ומערערות את בסיס פסה"ד. את המונח "מסמך שיש בו העברה או הסבה של מניות" שבסעיף 11(ג) לתוספת א לחוק, הקובע חיוב במס בולים בגין מסמך שיש בו העברה או הסבה של מניות בחברה כמשמעותה בפקודת החברות, יש לפרש באופן רחב המחיל אותו על כל מסמך אשר במהותו עוסק בהעברה או בהסבה של מניות. לפיכך, הוראת החיוב הרלוונטית להסכם נשוא הערעור היא הוראת סעיף 11(ג) לתוספת א של החוק, בהיותו הסכם למכירת מניות בחברת ריבוע כחול-ישראל בע"מ והעברתן למערערת. בהתאמה, יש להחיל לגביו את הוראת הפטור המקבילה הקבועה בסעיף 11(א) לתוספת ב של החוק, ולפיה פטורה ממס העברת מניה של חברה שאינה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות. הכוונה בסעיף 11(א) היא להעברה בכל דרך שהיא. במקרה דנן, ההסכם שנחתם בין הצדדים הוא מסמך אשר יש בו "העברת מניה בחברה שאינה פרטית" ואי לכך יש לפטור אותו מתשלום מס בולים. הערעור התקבל והחיוב במס בולים בוטל.

25) ע"א 119/05 - חליפה נ' מדינת ישראל (10/9/06)

הולדה בעוולה ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, בו נדחתה תביעתם של המערערים כולם, להכיר בהולדתו של המערער 1 כהולדה בעוולה, שנגרמה בשל רשלנותם של המשיבים או מי מהם. הרשלנות ע"פ הנטען, התבטאה באי איתורו של מום מולד שניתן היה לאיתור. נקודת המוצא בדיון זה היא כי ניתן היה לגלות שהמערער 1 יוולד כשהוא לוקה בספינה ביפידה, לו היו נערכות הבדיקות הרלוונטיות, קרי: בדיקת חלבון עוברי ובדיקת סקירת מערכות. על-מנת לדעת אם הייתה הפרה רשלנית של חובת הזהירות ביחסי רופא חולה יש, להבהיר מה היו המדדים המקובלים של חובה זו בעת מתן הטיפול הרפואי. חיוני אם כן, להבהיר מה היה סטנדרט הטיפול הרפואי בשנת 1990, הן בנוגע לבדיקת חלבון עוברי והן באשר לסקירת מערכות. באשר לבדיקת חלבון עוברי קובע ביהמ"ש כי בשנת 1990 ע"פ הנוהל שהיה קיים, חובתם של הגורמים המטפלים הייתה ליידע נשים בהיריון על האפשרות לעבור בדיקת חלבון עוברי. כממצא עובדתי נקבע כי כך נעשה ביחס למערערת 2, אשר לא רצתה בביצוע הבדיקה. גם מבחינת הפן הנורמטיבי נראה כי מסקנת בית המשפט קמא בדין יסודה. הנורמה, ככל שהדבר אמור בזכויות החולה (או המטופל) לעניין המידע שהוא זכאי לקבל – מצויה היום בחוק זכויות החולה. המטופל הוא שצריך להחליט, זוהי זכותו, זוהי גם חובתו. הדרך שהמערערים טוענים לה, הפניה נוספת, "נדנוד"– נועדה למעשה לפרוק חלק מהאחריות המוטלת על המטופל ולהעבירה אל שכם המטפל, פניה כזו גם עלולה להוות לחץ על המטופל. בין משום שיש בכך פריקת האחריות מעל המטופל, ובין משום שמדובר בהפעלת לחץ ובמילים אחרות החלפת שיקול דעתו של המטפל בזו של המטופל – אין מקום להציב אותה כרף נורמטיבי לקביעת רשלנות. לסיכום, לא הייתה רשלנות מצד המשיבים או מי מהם הקשורה לאי עריכתה של בדיקת החלבון העוברי. באשר לבדיקה של סקירת מערכות קובע ביהמ"ש, כי לא הייתה אינדיקאציה אשר חייבה לשלוח את המערערת לבדיקה זו.

26) ע"א 10078/03 - אורי שתיל נ' מדינת ישראל (19.3.07)

דעת יחיד בעניין אחריות המדינה בנזיקין, המציעה שינוי של מודל הניתוח המקובל, ביטולו של החריג המקנה למדינה הגנה מפני אחריות במקרים שבהם מעורב שיקול דעת רחב, ובוחנת את האחריות על-פי מבחניה של פסקת ההגבלה.

27) רע"א 10721/05 – אליהו נ' אברהים

המבחנים לסווג כתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד.

28) בש"א 6763/06 - פלוני נ' רשות שדות התעופה (28/11/06)

עתירה לגילוי ראיה במסגרת תביעה לסעד כספי שעיקרה בנזקים שנגרמו בטענה לבידוק ביטחוני משפיל בשדה התעופה.

29) רע"א 2498/07 - מקורות (27/6/07)

גילוי דוח בדיקה של חברה ציבורית והיחס בין חוק חופש המידע לגילוי מסמכים במשפט האזרחי.

30) ע"א 9300/05 - המפקח על הביטוח נ' קוסקוסי (21/2/07)

שלילת רישיון של סוכן ביטוח ומהות הביקורת השיפוטית על החלטת המפקח על הביטוח.

31) ע"א 8778/04 - יוטבתה נ' תנובה (30/4/07)

קניין רוחני - זכות השימוש במילה אשל, האם שם גנרי?

32) ע"א 5789/04 – המשביר הישן נ' לוגיסטיקר (10/6/07)

יישום זכות העכבון במסגרת פירוק חברות.

33) ע"א 3398/06 - הרשות להגבלים עסקיים נ' דור-אלון (6.12.06)

הגבלים עסקיים: מיזוג סונול – דור אלון. ביטול החלטת בית המשפט המחוזי ואישור החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים להתיר את המיזוג, בנסיבות בהן קיים חשש ששינויים עתידיים בשוק הדלק יובילו לכך שהמיזוג עלול יהיה לפגוע בתחרות. דיון בצורך של בית הדין להגבלים עסקיים לכבד את שיקול דעתו המקצועי של הממונה על ההגבלים העסקיים.

34) ע"א 11081/02 - דולב חברה לביטוח נ' סיגלית קדוש (25.6.07)

פרשנות תניה נפוצה בפוליסת ביטוח רכב ולפיה הביטוח מכסה לא רק את בעל הפוליסה אלא גם אדם שהורשה על ידו לנהוג ברכב. הפרשנות שללה ניסיון של חברת הביטוח להסיר מעצמה אחריות כאשר הנהג המורשה השתמש ברכב לצורך עבודתו.

35) רע"א 8791/00 אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ (13.12.06)

פסק הדין עקרוני ומנחה של הנשיא ברק בתחום הסדרת היחסים הממוניים בין בני זוג והשפעתם על צדדים שלישיים. הסוגיה שנדונה בו היא האם במסגרת הלכת השיתוף בין בני זוג, כאשר לבן זוג אחד חוב לצד שלישי, חב בן הזוג במחצית מן החוב כלפי הנושים. הנשיא ברק עמד באריכות על טיבו והיקפו של השיתוף בזכויות ובחובות בין בני זוג ועל הקונסטרוקציה המשפטית שבבסיס השיתוף. נפסק כי לעניין התגבשותו של השיתוף, יש להבחין בין נכסים משפחתיים מובהקים, ובראשם דירת המגורים, לבין שאר הנכסים. לגבי נכסים משפחתיים מובהקים מתגבש השיתוף בהתמלא התנאים בדבר ניהול אורח חיים תקין ומאמץ משותף. לגבי יתר הזכויות והחובות מתגבש השיתוף "במועד קריטי" בחיי הנישואין. מועד קריטי כזה הוא מות אחד מבני הזוג, גירושין, או אירוע אחר המעמיד את היחסים בין בני הזוג בסכנה משמעותית. עם התרחשותו של אירוע קריטי השיתוף בחובות מקים יריבות ישירה בין שני בני הזוג לבין הנושה.

36) ע"א 9474/03 יורם גדיש תשתית ובנייה (1992) בע"מ נ' בהג'את מוסא (21.11.06)

פסק דין של הנשיא ברק בתחום דיני הנזיקין. פסק הדין עסק בשאלה כיצד יחושב פיצוי בגין נזק, במצב בו תיקון הנזק שנגרם לנכס כרוך בהוצאות כספיות הגבוהות בהרבה משיעור הירידה בערך הנכס שניזוק. פסק הדין דן בשאלות יסוד מתחום תורת הפיצויים ומפתחם בשילוב עם עיקרון תום הלב.

1) בע"מ 366/06 - פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (26/2/07)

אימוץ "סגור" המהווה ניתוק מוחלט בין הקטין להוריו הביולוגיים, הינו לטובת הילד (בשל יצירת תחושת שייכות אצל המאומץ ובמניעת בלבול וקונפליקט נאמנויות) ואילו אימוץ "פתוח" נחשב לחריג ויש לאפשרו רק במקרים נדירים ונסיבות יוצאות דופן. אמת המידה המנחה את בית המשפט שעה שעליו להכריע בין האימוץ "הסגור" לאימוץ "הפתוח" תהיה טובת הילד וזו בלבד. במסגרת זו יש לבחון את צרכיו ורצונו של הקטין והאם צמצום תוצאות האימוץ יהיה אכן לטובתו. הסכמת ההורים המאמצים לאימוץ ה"פתוח" היא תנאי חיוני להצלחתו. אימוץ "פתוח" יכול להתקיים במידה וההורה הביולוגי השלים עם מסירתו של ילדו להורה אחר. האימוץ "הפתוח" עשוי להתקיים במקרים בהם עלול להיגרם לקטין נזק נפשי עקב ניתוקו מהאם. או אז, הנזק שבשימור קשר זה יעלה על הנזק שבניתוקו. בנסיבות בהן הקטינה בנתה לעצמה חיים אחרים וליבה נתון למשפחתה המאמצת. בנסיבות בהן המבקשת איננה מסוגלת לקבל את מסגרת האימוץ ה"פתוח" ואימוץ "פתוח" במקרה זה, עלול לסכל את עצם האימוץ. בנסיבות בהן ההורים המאמצים מתנגדים התנגדות נחרצת לקיומו של האימוץ "הפתוח" ונוכח השוני בהבדלי התרבות והדת בין המבקשת להורים המאמצים (המבקשת נוצריה וההורים המאמצים יהודים דתיים) – כל אלה, מחייבים להכריע נגד האימוץ ה"פתוח".

2) בע"מ 902/05 - פלונית נ' פלונים (26.4.07)

פרשנות חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 – מידת ההתחשבות ברצונם של ילדים קטינים שנחטפו על-ידי אחד מהוריהם שלא לשוב לארצו של ההורה ממנו נחטפו.

3) בע"מ 3646/06 - פלונית נ' היועמ"ש (15/7/07)

נדונה השאלה האם יש מקום לבחון מחדש את ההשקפה הרווחת לפיה אימוץ סגור הוא דרך המלך ואילו אימוץ פתוח הוא חריג. נבע כי חרף הנכונות העקרונית לבחון את הסוגיה מחדש, הנסיבות בתיק הנוכחי מצביעות על כך כי אין זה המקרה ההולם לאימוץ פתוח.

4) בע"מ 672/06 - אבו עראר נ' רגוזו (5.10.06)

חטיפת ילדים – אמנת האג. אישור חיובו של אב ישראלי להחזיר את שני ילדיו החטופים לאם המתגוררת באיטליה; ודיון עקרוני במשמעות החריג החשוב באמנת האג, המאפשר להימנע מהחזרת ילדים שנחטפו על-ידי הוריהם ולהותירם אצל ההורה החוטף משיקולים של טובת הילד. קביעה כי החריג הוא מצומצם, והוא אינו חל בענייננו.

1) בג"צ 956/06 - איגוד הבנקים בישראל נ' שר התקשורת (25/3/07)

האם סעיפים 1ג(א) ו-1ד(א)(1) לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 וההיתר שהוצא מכוחם (היתר כללי למתן שירותי דואר כמותי לפי חוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986) פוגעים בזכויות יסוד של התאגידים הבנקאיים?

2) בג"צ 258/07 + בג"צ 1999/07- ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון – 6.2.07 + 19.4.07

פרסום חלקי פרוטוקולים של ועדת וינוגרד.

3) בג"צ 659/07 - התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון ואח' – 29.2.07

דחיית עתירה נגד מינוי רמטכ"ל עד לבירור מסקנות ועדת וינוגרד.

4) בג"צ 8988/06 - משי זהב נ' אילן פרנקו, מפקד מחוז ירושלים – 27.12.06

דחייתן של עתירות שהוגשו נגד עריכתו של מצעד הגאווה בירושלים.

5) בג"צ 8397/06 - עו"ד אדוארדו נ' שר הביטחון – 29.5.07

חובת המדינה למגן את כל כיתות האם בבתי הספר בשדרות וביתר יישובי "עוטף עזה" מפני פגיעות רקטות הקסאם, וזאת במיגון מלא ולא בשיטת "המרחבים המוגנים".

6) בג"צ 8487/03 - ארגון נכי צה"ל נ' שר הביטחון – 13.12.06

קבלת עתירה לביטול תקנות לקביעת אחוזי נכות בגין צלקות לנכי צה"ל, בשל הפלייתם לעומת נכים אחרים.

7) בג"צ 2577/04 – חוואג'הד נ' רוה"מ (19/7/07)

טוואי הגדר באזור הכפר נעלין באיו"ש. בג"צ מפי הנשיאה קיבל את העתירה וקבע שהטוואי הנוכחי בטל ושיש מקום לבחינה מחודשת של הטוואי.

8) בג"צ 2887/04 - סלים אבו מדיגם נ' מינהל מקרקעי ישראל (15/4/07)

המדינה עושה שימוש באמצעי של ריסוס חומר הדברה מן האוויר לצורך סילוק יבולים חקלאיים שנזרעו שלא כדין במקרקעי המדינה בנגב, על-ידי אזרחי המדינה, תושבי הפזורה הבדואית. העותרים הגישו עתירה למנוע מהמשיבים להמשיך בפעולות הריסוס. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע, כי למינהל מקרקעי ישראל ולפועלים מטעמו הייתה סמכות לבצע פעולות של ריסוס מהאוויר להשמדת יבולים חקלאיים שנזרעו או נשתלו במקרקעי המדינה שלא כדין. ברם, בפעולות הריסוס שבוצעו על-ידי המדינה, באופן שבוצעו, היה כדי לפגוע בזכויותיהם החוקתיות של האזרחים הבדואים לשלמות הגוף, לבריאות ולכבוד. פעולות הריסוס אינן עומדות במבחני פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ביוצרן יחס בלתי מידתי בין התועלת הצומחת מהן לבין הנזק הכרוך בהן. אומנם לאזרחים הבדואים עצמם חלק בלתי מבוטל במציאות שנוצרה, וחלק מפעולותיהם ראויות לגינוי ברור. אולם, גם אם מדובר בפולשים, וגם אם מדובר במפרי חוק, אין פעולתה של המדינה בדרך זו יכולה לעמוד.

9) בג"צ 729/07 ארגון הלב היהודי נ' ניצב דוד צור (7/2/07)

עתירה שעניינה בבקשת ארגון "הלב היהודי" לביטול החלטת מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל ומשטרת ישראל, שלא ליתן לנציגיו רישיון לעריכת אסיפה ליד ביתו הפרטי של האלוף יאיר נווה, אלוף פיקוד המרכז. הזכות להפגין, ככל זכות יסוד אחרת, אינה מוחלטת והיקפה מוגבל על-ידי זכויות חוקיות נוספות המוקנות לפרטים אחרים, ובכללן הזכות לחופש התנועה, לקניין ולפרטיות, וכן יש לאזן בין זכויות הפרטים לבין האינטרסים הנוגעים לשמירה על שלום הציבור, על הסדר הציבורי ועל הצורך בהבטחת תנועה חופשית בצירי התנועה. כאשר דנים בזכות להפגין בסמוך לביתו של איש ציבור, ניתן ויהא ראוי להביא בחשבון את העובדה שמדובר בדירת מגורים פרטית, להבדיל ממקום עבודה ציבורי, בגדרי האיזון שיש לערוך בין הזכויות השונות המוטלות על הכף. ביתו של אדם הוא מבצרו. אכן, המבצר אינו חסין ואינו מבודד מרחשי הרחוב. הזכות לפרטיות ולקניין אין בה כדי לאיין את הזכות להשתמש במרחב הציבורי לצורך העברת מסרים, לרבות בדרך של הפגנה. עם זאת, כל אדם זכאי ככלל למצוא מנוח בביתו שלו, וזכות היא לו שאחרים לא יערערו במידה העולה על הסביר והנדרש את תחושת הביטחון והפרטיות בדלת אמותיו. עם בואה של המשטרה לדון בשאלה אם יש מקום ליתן רישיון להפגין ואם לאו, עליה לערוך איזון מידתי וסביר בין הזכויות המתנגשות והאינטרסים הנוגעים בדבר. בנסיבות העניין, בהתחשב בעובדה שעד עתה התקיימו מספר לא מבוטל של הפגנות למול ביתו של האלוף, בהתחשב באופיין הטורדני ביותר שנשאו עימן, בפגיעה המצטברת של אותן פעולות מחאה בזכותם של האלוף ובני משפחתו ושכניו, לפרטיות, לכבוד ולביטחון ובהתחשב בקיומם של מקומות חלופיים אפקטיביים לעריכת ההפגנות, אין מקום להתערב בהחלטת המשיבים וזו, אינה חורגת ממתחם הסבירות.

10) בג"צ 6685/05 חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בע"מ נ' חברת י.ג ארכיאולוגיה חוזית בע"מ (9/1/07)

עתירה לאסור על המשך פיתוח חלקה בבית דגן, בשל הימצאות עצמות אדם וקברים עתיקים בשטח החלקה אשר שימשו לקבורת מוסלמים. האם גילוי קברים עתיקים יצדיק בכל מקרה ומקרה הפסקת פעילות הבנייה והפיתוח, בשל קיומם של איסורים הלכתיים בדבר העתקת הקברים? לשם כך, יש לערוך איזון ראוי בין האינטרס הנוגע לשמירה על רגשות הדת וכבוד המתים מחד לבין אינטרסים קנייניים של בעלי הקרקע והצורך בפיתוח הארץ מאידך. ההגנה על כובד האדם כוללת בחובה את ההגנה על כובדו של החי ועל כבודו של המת גם יחד. שמירה על כבוד המת וקדושתו מצדיקה כי יינתן טיפול, ראוי, הולם ומכובד לקברים עתיקים ולעצמות אדם שהתגלו אגב ביצוע חפירות בשטח כלשהו. מן הראוי כי הצדדים יחתרו להסדרי פשרה שהם פרי איזון הולם בין כל האינטרסים השונים המונחים על הכף ובזאת, תתאפשר שמירה על כבוד המתים ועל קדושתם של בתי הקברות, אך בה בעת תיתן מענה הולם לצורכי הפיתוח של הארץ ותגן על אינטרסים קנייניים של אלו הנוגעים בדבר.

11) בג"צ 7542/05 - פורטמן נ' שר התחבורה (11/2/07)

עתירה נגד החלטת מנכ"ל משרד התחבורה להאריך כהונתו של מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה שהורשע על-ידי בית הדין למשמעת של שירות המדינה בעבירות משמעת הקשורות באופי תפקידו. השופטת ארבל קיבלה העתירה בהסכמת חברי ההרכב, בציינה כי התנהלותו של מנהל אגף הרישוי נושאת עימה "משקל סגולי" מספיק כדי לפגוע באמון הציבור ובטוהר השירות הציבורי באופן שיש להפסיק את כהונתו לאלתר.

12) בג"צ 939/05 ברבי נ' משרד התמ"ת (18.6.07)(בהסכמת השופטות נאור וארבל):

קבלת עתירה של אדריכלית כי יינתן לה רישיון אדריכל. נקבע, כי כשהחוק מורה שרשות תפעיל את סמכות החובה שהוענקה לה – כגון מתן רישיון בהתקיים תנאים שהחוק קבע – ובמקביל מאפשר החוק לרשות להתקין תקנות שיקבעו תנאים נוספים למתן הרישיון, אין הרשות יכולה, כל עוד לא נקבעו התנאים הנוספים בתקנות, שלא לפעול בהתאם לסמכות החובה שלה. במקרה כזה, הרשות אינה יכולה לקבוע תנאים נוספים על-ידי הנחיות פנימיות.

13) בג"צ 811/04 - אריאלי נ' הוועדה לנושאים תכנונים עקרונים, המועצה הארצית לתכנון ולבניה, (14.6.07) (בהסכמת המשנה לנשיא ריבלין והשופט ג'ובראן)

קבלה (חלקית) של עתירה בעניין התוכנית המופקדת של מתחם מחנה צריפין. נקבע כי שינוי ייעוד של שטח מ"חקלאי" ל"עירוני" עשוי להיות מהותי אף אם השטח היה כבר מבונה ברובו, וכי פגיעה עשויה להתרחש גם עקב תוספת שימושים ולא רק עקב גריעתם. יש לאפשר במקרה זה התנגדות לתוכנית המתאר המחוזית שכבר אושרה. זאת, משום שהתוכנית עברה שינוי מהותי לאחר הפקדתה, בעקבות קבלתה של התנגדות חסויה שלא פורסמה אלא עם אישור התוכנית, כך שלא ניתנה הזדמנות להתנגד לה קודם לכן.

14) בג"צ 11230/05 - מואסי נ' בית הדין השרעי לערעורים בירושלים, (7.3.07) (בהסכמת השופטים ארבל וג'ובראן)

קבלת עתירה נגד החלטת בית הדין השרעי לערעורים, שדחה את בקשת העותרת להאריך מועד להגשת ערעור. נקבע כי ייתכנו פגמים בהליכים בפני בתי הדין הדתיים, כמו אי קיום זכותו של צד להישמע, שעשויים להביא להתערבותו החריגה של בג"צ בהליכים אלו ולביטול החלטתו של בית הדין הדתי.

15) בג"צ 7937/06 - אוניסקו נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין, (10.10.06) (דן יחיד)

במסגרת עתירה למתן אזרחות ביקש העותר, הסובל ממחלות קשות, צו ביניים שיאסור על גירושו ויורה על מתן אשרת תושב ארעי, כדי שיתאפשר לו להמשיך ולקבל טיפול רפואי בקופת חולים. בית המשפט התחשב בנסיבותיו המיוחדות של העותר, שעיקרן מחלתו והטיפולים החיוניים שעליו לעבור, ונעתר לבקשה להעניק לו אשרת תושב ארעי, אף שמדובר ב"צו עשה", שאינו ניתן כדבר שבשגרה.

16) בג"צ 2477/07 - פלוני נ' פרקליט המדינה (27.5.07)

סדרי העדיפויות והאיזון בין זכותו של קורבן עבירה להתנגד להסדר טיעון עם הנאשם לבין זכותו של הנאשם באותה העבירה שלא לשנות מהסדר הטיעון.

17) בג"צ 4236/07 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' ראש הממשלה (10.5.07)

גדר התערבות בית המשפט בסוגיות של מינוי, התפטרות ופיטורין של שרים על-רקע פרסום דוח הביניים של ועדת וינוגרד.

18) בג"צ 2223/04 ניסים נ' מדינת ישראל (4/9/06)

שאלת חוקיותו של חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים

19) בג"צ 9402/03 בוכניק נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (19/3/07)

תכנון ובניה

20) בג"צ 2678/04 נשיא המדינה נ' היועץ המשפטי לממשלה

גילוי חומר חקירה קראת שימוע

21) בג"צ 6728/06 - עמותת "אומץ" (אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי) נ' ראש ממשלת ישראל, מר אהוד אולמרט, תק-על 2006(4) 2797 (30.11.06)

עתירה לחיוב ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית (במקום ועדת וינוגרד) לצורך בדיקת התנהלות הדרג המדיני והצבאי בתקופת מלחמת לבנון השנייה. הוחלט, בדעת רוב, מפי המשנה לנשיאה א' ריבלין, לדחות את העתירות. נפסק, כי אין עילה בדין לחיוב הממשלה למנות ועדת חקירה ממלכתית, וכי הממשלה פעלה במסגרת סמכותה ובתוך מתחם הסבירות כאשר בחרה למנות ועדת בדיקה ממשלתית. הודגש, כי אין בפסק-הדין משום מתן גושפנקא ציבורית לבחירה בוועדת בדיקה ממשלתית.

22) בג"צ 6620/04 - התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הוועדה הציבורית לקביעת

השתתפות בהוצאות משפטיות, תק-על 2006(3) 3412 (3.9.06) תיחום הגבולות בין עיסוק בעבודה כמנכ"ל עמותה (דרך צלחה) לבין עבודתו כחבר כנסת, על-רקע ההחלטה לאשר לשר צחי הנגבי השתתפות בהוצאות משפטיות בסכום של 300,000 ש"ח בעקבות חקירה פלילית שהתנהלה נגדו. השופט ריבלין התווה את השיקולים שיש להביא בחשבון בסוגיה זו ופסק כי יש להפחית את סכום ההשתתפות בהוצאותיו של הנגבי ולהעמידם על סך של 100,000 ש"ח.

23) בג"צ - 6671/04 עמותת שחר נ' המל"ג (28/3/07)

בית המשפט העליון דן בעתירות שעניינן מערך לימודי הרפואה בישראל. האחת מופנית נגד החלטת המועצה להשכלה גבוהה (להלן: המל"ג) שלא להעניק רישיון לקיים במרכז הלימוד באשקלון, לימודים פרה-קליניים המקנים נקודות זכות לקראת תואר דוקטור ברפואה של אוניברסיטת גדנסק מפולין (להלן: ההחלטה). השנייה היא של הורים שנאלצו לשלוח את ילדיהם ללימודי רפואה בחו"ל, העותרים לאפשר לכל אזרח שרצונו ללמוד רפואה בישראל ושנתוניו האישיים מאפשרים קבלתו ללימודי רפואה בחו"ל - להתקבל ללימודי רפואה בישראל. נקבע: ועדת השלוחות (להלן: הוועדה), שעל המלצתה נשענת העותרת, הוקמה ע"י המל"ג כדי לסייע לה ביישום סמכויותיה לעניין רישוי שלוחות, אך ההחלטה היא לעולם של המל"ג. בענייננו: המל"ג הפעילה את שיקול דעתה שלא לקבל את ההמלצה. העובדה שהמל"ג לא קיבלה את המלצת הוועדה אין בה כדי להצביע על פגם שנפל בהחלטה או בדרך קבלתה. גם העובדה שניתנה תשובה שלילית אינה מצביעה על חוסר תקינות. כשמדובר בהקמת שלוחה למקצועות פרה רפואיים, הצורך בבדיקה מדוקדקת הוא בבחינת על אחת כמה וכמה. נראה כי התרת לימודים פרה קליניים במוסד שאינו מוסד מחקרי, יש בה משום פגיעה קשה ברמת לימודי הרפואה בארץ. למל"ג שיקול דעת רחב באשר למילוי הקריטריונים שבס' 25ד לחוק. גם אם קיימות דעות אחרות אין לומר כי תפיסתה מופרכת או כי יש בה משום חריגה ממתחם הסבירות. ממילא אין מקום שבית המשפט זה יתערב בהחלטה. באשר לטענה בדבר ניגוד עניינים, כדי שהמל"ג תוכל למלא את התפקיד שלשמו הוקמה, על החברים בה להיות בעלי כישורים מתאימים - בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה כדי לקדם ההשכלה הגבוהה בארץ, לכן, דרישת העותרת לפסול חברי מל"ג מסוימים משום שבאוניברסיטה בה הם מכהנים קיימת פקולטה לרפואה, אין לה מקום. אף אין ממש בטענת ההפליה. יחד עם זאת, לא נחסמה האפשרות להקמת שלוחה ללימודי רפואה בעתיד.

24) בג"צ 8269/05 - פלונית נ' שר העבודה והרווחה (29.4.07)

דחייה, בהרכב מורכב, של עתירה להורות על תשלום גימלה מיוחדת לנכים, שעזבו את ביתם ואושפזו במוסד. נקבע, שהמדינה זכאית לשלול סיוע כספי מנכה, המתאשפז במוסד שאינו מפוקח על-ידה.

25) בג"צ 741/05 סמיר אלהמץ נ' התובע הצבאי הראשי (7.1.07)

החלטה להורות לצה"ל לערוך חקירה נוספת בעניין הוראות הפתיחה באש, בגזרה בה נהרגה הילדה אימאן אלהמץ מירי חיילי צה"ל באוקטובר 2004.

26) בג"צ 11139/05 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע (8.10.06)

דעת יחיד, הרכב המורחב שביטל את "הלכת קינזי" וקבע כי אין עוד חובה על בית המשפט בתיק פלילי לעכב את עדותו של אדם נגד שותפיו לעבירה באותו כתב אישום עד לסיום משפטם.

27) בג"צ 5803/06 - גוטמן נ' שר הביטחון (23/4/07)

יציאה לחו"ל בתקופת החופשות לתלמידים שגיוסם נדחה על-פי חוק שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם.

28) בג"צ 3045/05 - בן ארי נ' מינהל האוכלוסין (21/11/06)

רישום נישואים של בני זוג מאותו מין.

29) בג"צ 5754/07 שרה לוי נ' ראש הממשלה (24/8/05)

שחרור אסירים ירדנים.

30) בג"צ 6316/07 אלמגור נ' ראש הממשלה (22/7/07)

שחרור אסירים.

31) בג"צ 10682/06 - אטרש נ' הפרקליט הצבאי הראשי (18.6.07, בהסכמת הנשיאה והמשנה לנשיאה)

נדחתה עתירה של העותרת ושל ארגון עדאללה, נגד החלטת הפצ"ר שלא להעמיד לדין חיילים שהיו מעורבים באירוע שהתרחש בשטחים בו נהרג בעלה של העותרת, לאחר שחיילי הכוח הצבאי סברו כי מדובר במחבל. נקבע כי "מדובר במקרה טראגי בו מצא המנוח את מותו. כך ארע שכן השתלשלות אירועים ונסיבות הביאה לכך כי המנוח נחשד כמי שמעורב בפעילות חבלנית עוינת המסכנת חיי אדם. האירוע נחקר על-ידי רשויות הצבא, ונבדק על-ידי גורמי הפרקליטות הצבאית. אלה בחנו את כלל ממצאי החקירה, והגיעו למסקנה כי אין מקום להעמיד לדין מי מן המעורבים בפרשה. לא מצאנו כי החלטה זו מגלה עילה להתערבותנו".

32) בג"צ 3435/07 - ירון ברכה נ' מדינת ישראל (29.4.07)

נדחה ערר על החלטה לעצור עד תום ההליכים את ירון ברכה, הנאשם בהריגתם של שישה אנשים, ביניהם אחיו התאום, לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים, אשר נגרמה בעת שנהג ברכב כשהוא נתון להשפעת אלכוהול וסמים ונכנס לצומת באור אדום. נקבע, בין היתר, כי התנהגותו ועברו של העותר מלמדים על "התנהגות חוזרת ונשנית המתעלמת ממורא הדין והמשפט, ויש בה ללמד על מסוכנות לציבור הנשקפת מן העורר".

33) בג"צ 4585/06 - ועד משפחות הרוגי אוקטובר נ' השר לביטחון פנים (24.10.06)

פסילת החלטתו של השר לביטחון פנים למנות את תנ"צ בנצי סאו לתפקיד בכיר במשרד לביטחון פנים, עקב המלצה אישית נגדו בוועדת חקירה לחקר מאורעות אוקטובר 2000 (ועדת אור)

34) בג"צ 4264/02, 9720/03 - שותפות המגדלים אעבלין נ' המועצה המקומית אעבלין (12.12.06)

ביטול חוק עזר שקבע כי רק המועצה המקומית רשאית להפעיל בית מטבחיים לחזירים, על יסוד פגיעה בחופש העיסוק.

35) בג"צ 4634/04 - רופאים לזכויות אדם נ' השר לביטחון פנים (12.2.07)

זכותו של אדם לישון על מיטה הינה תנאי בסיסי לקיום מינימאלי ופגיעה בה מהווה פגיעה בזכות לכבוד. זכות זו נותרת גם לאסיר בין כתלי הכלא ולפיכך חייבת המדינה לספק מיטה לכל אסיר. פגיעה זמנית בזכות זו עשויה להיות לגיטימית במקרים חריגים.

36) בג"צ 962/07 - עו"ד אמיר לירן נ' נשיא המדינה (1.4.07)

היקף החסינות הדיונית של נשיא המדינה בחוק יסוד: נשיא המדינה – החסינות אינה חלה על פעולות חקירה. בנוסף – קבלת טענה של היעדר זכות עמידה ושיהוי.

37) בג"צ 769/02 הוועדה הציבורי נ' עינוים בישראל נ' ממשלת ישראל (14.12.06)

פסק הדין עסק בשאלה האם פגיעה מונעת הגורמת למות מחבלים ("סיכול ממוקד") הינה חוקית. הנשיא ברק – יחד עם השופטים ביניש וריבלין – פסק כי אין לקבוע מראש שפעולה של סיכול ממוקד היא תמיד בלתי חוקית. אין גם לקבוע מראש כי בכל הנסיבות היא חוקית ומותרת. העתירה, שהופנתה באופן כללי נגד עצם המדיניות של "סיכולים ממוקדים", נדחתה איפוא. נפסק כי המדובר בסוגיה משפטית מורכבת הנשלטת על-פי נורמות של המשפט הבינלאומי, תוך התאמת דיני הלחימה באופן שיתאימם ללחימה בארגוני טרור, להבדיל מצבא סדיר. הנשיא ברק בפסק דינו לא שלל את עצם השימוש באמצעי הסיכול הממקוד, אך התווה מגבלות וסייגים לשימוש בו. נפסק בין היתר שיש לקיים את עיקרון המידתיות לפיו יש להימנע מפגיעה נלוות בלתי מידתית באזרחים תמימים.

38) בג"צ 8276/05 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הביטחון (12.12.06)

פסק הדין עסק בשאלה האם חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 7), התשס"ה-2005 הינו חוקתי. נפסק בהרכב מורחב, מפי הנשיא ברק, כי יש לקבל את העתירות ולהכריז על בטלותו של סעיף 5ג לחוק. סעיף 5ג לחוק שולל את אחריות המדינה בנזיקין ביחס לכל תביעת נזיקין אשר הוגשה לגבי אירוע אשר אירע ב"אזור עימות" (בכפוף למספר חריגים). לאחר חקיקתו של החוק, הוכרזו אזורים נרחבים בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה כאזורי עימות, ולתקופות ממושכות. שלילת האחריות בהתאם לחוק חלה גם במקרים של מעשי נזיקין שביצעו כוחות הביטחון שאינם נובעים מ"פעולה מלחמתית". בית המשפט מצא כי לכאורה, די בשלילת אחריות בגין "פעולה מלחמתית" (במובנה הרחב) כדי להתאים את דיני הנזיקין למצב של מלחמה וכדי לשחרר את המדינה מן הנטל של נשיאה בתביעה בגין נזקי מלחמה, ואילו עיקר התועלת בחוק היא בשחרור המדינה מניהול הליכים משפטיים לבירור עצם שאלת התקיימותה של "פעולה מלחמתית". תועלת זו אינה מידתית ביחס לנזק שנגרם לנפגעים מפעולות שאינן מלחמתיות. סעיף 5ג אינו מקיים איפוא את דרישת המידתיות שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ודינו להתבטל.

39) בג"צ 3045/05 יוסי בן ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים (21.11.06)

פסק הדין דן בשאלת האם בני זוג בני אותו מין, שערכו בקנדה טקס נישואין אזרחי המוכר בקנדה, רשאים להירשם כנישואין במרשם האוכלוסין בישראל. בית המשפט קיבל את העתירה ברוב דעות ופסק -מפי הנשיא א' ברק - כי סירובו של משרד הפנים לרשום את בני הזוג כנשואים אינו כדין. נקבע כי במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין, ועל-רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על-ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים. הנשיא ברק הדגיש כי הוא לא התבקש לפסוק והוא אינו פוסק בשאלה האם בישראל מוכרים נישואין בין בני אותו מין. פסק הדין מכריע בשאלת הרישום ולא בהכרה עצמה.

40) בג"צ 10076/02 דר' יורי רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (12.12.06)

פסק הדין עסק בחוקיות קביעתו של גיל 55 (כיום 57) כגיל אחיד של הוצאה כפויה לפרישה של סוהרים ושוטרים, עשר שנים לפני גיל הפרישה הנוהג ביתר השירות הציבורי. נפסק בהרכב מורחב, מפי הנשיא א' ברק, כי המדיניות בעניין גיל הפרישה, יש בה אפליה מחמת גיל. בית המשפט קיבל את העתירות וביטל את הנוהל הפנימי של המשטרה ושל שב"ס בדבר הוצאה כפויה לקצבה בגיל 55 (כיום 57). הכרזת הבטלות הושעתה ל-18 חודשים, כדי לאפשר למדינה להיערך כראוי לשינוי נוהלי הפרישה.

41) בג"צ 2232/03 פלונית נ' בית הדין הרבני האיזורי ת"א-יפו (22.11.06)

פסק הדין עסק בסוגיית הנישואים האזרחיים הנערכים בקפריסין בין יהודים-ישראלים, ובאופן התרתם בישראל. נפסק לראשונה, מפי הנשיא ברק, כי יש להכיר בתוקפם של הנישואין האזרחיים, וזאת על-פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי. נפסק עוד כי תוצאה זו מתבקשת גם על-רקע מציאות החיים בישראל, בה אלפי יהודים מבקשים לממש את זכות הנישואין בדרך של נישואין אזרחיים מחוץ לישראל. הנכונות להכיר בתוקפו של סטטוס הנישואין התחזקה נוכח ההכרה במעמדה של הזכות לנישואין ולחיי משפחה כחלק מתפיסת כבוד האדם של בני הזוג, ולנוכח החובה בדבר כיבוד התא המשפחתי. הנשיא ברק הוסיף ופסק כי התרת קשר הנישואין מצויה בסמכותו של בית הדין הרבני, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין). עם זאת, נקבע כי סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בגירושין של יהודים ישראלים שנישאו מחוץ לישראל בנישואין אזרחים אינה משתרעת על ההיבטים הממוניים של הגירושין. אלה, כמו כל הזכויות ההדדיות בין בני הזוג, ידונו בבית משפט אזרחי.

42) בג"צ 2557/05 מטה הרוב נ' משטרת ישראל (12.12.06)

פסק הדין מרכזי בעניין זכות ההפגנה. הוא עסק בשאלה האם המשטרה רשאית להתנות רשיון לקיום הפגנה בכך שהמפגינים יציבו מאבטחים, סדרנים, כבאיות ואמבולנסים. בית המשפט קיבל את העתירה. נפסק, מפי הנשיא א' ברק, כי משטרת ישראל אינה מוסמכת להטיל על המבקשים לממש את זכותם להפגנה את האחריות לאבטחת האירוע ולשמירת הסדר הציבורי במהלכו. האחריות לאבטח הפגנות ולשמור על הסדר הציבורי מוטלת על משטרת ישראל. עם זאת, ניתן להטיל מגבלות על הזכות לחופש הביטוי וחופש ההפגנה. בבואו של מפקד משטרה להכריע בבקשה לקיום הפגנה עליו להתחשב בשאלת הכוחות והמשאבים העומדים לרשות המשטרה לצורך אבטחת האירוע, במשימות האחרות המוטלות על המשטרה באותה עת ובסדר העדיפויות של המשטרה בביצוע משימותיה. אפשר להתנות את ההפגנה בתנאים של זמן, מקום ואופן.

43) בג"צ 5488/04 מועצה מקומית אלראם נ' ממשלת ישראל

ובג"צ 4289/05 מועצה מקומית ביר נבאלה נ' ממשלת ישראל (26.11.06)

בשני פסקי הדין, שנפסקו בהרכבים מורחבים, מפי הנשיא ברק, אושר תוואי גדר הביטחון מצפון לירושלים, באזור העיירות אלראם וביר נבאלה. נפסק כי הגדר במקטעים אלה מוקמת בהתאם לסמכותו של המפקד הצבאי וכי בהינתן התועלת הביטחונית הרבה הגלומה בגדר הביטחון באזור זה, הפגיעה שהיא פוגעת בתושבים עומדת בדרישות המידתיות. ההכרעה התבססה על ההנחה כי מרקם החיים של התושבים יישמר הן באמצעות מתן הסדרי מעבר סבירים לירושלים עבור התושבים הישראלים והן באמצעות הסדרים הולמים לקבלת שירותים מצידה "הפלשתיני" של הגדר.