הצורך בהכנסת עורך-דין לחדר החקירות שנוי במחלוקת. יש הטוענים כי צעד שכזה יפגע בבירור האמת ויגרום לאשמים רבים לצאת לחופשי. יאיר תירוש מציין, שהטענה לפיה מתן זכות לייצוג משפטי במהלך חקירה עלולה לפגוע ביעילות החקירה מתבססת בעיקר על שני טעמים: דחיפות ו"סטריליות". לדבריו, "יסוד הדחיפות משמעו היעדר האפשרות להמתין לנוכחות ולייצוג משפטי של הנחקר בשל הסכנה שבינתיים תעלמנה או תועלמנה ראיות" ואילו "יסוד הסטריליות מתבסס על הצורך למנוע דליפת אינפורמציה באמצעות הסנגור אל העולם החיצוני. דליפה זו של אינפורמציה עלולה לגרור העלמת ראיות, בידוי ראיות ותיאום מהלכים בין הנאשם לשותפים ולעדים פוטנציאליים".
מנגד טוענים אחרים כי נוכחות סנגור במהלך החקירה נחוצה לשמירת זכויותיו של הנחקר. כך למשל, עו"ד סגי-זקס סבור, שיש צורך להתיר לעורך דינו של חשוד, הנמצא תחת חקירת משטרה, לשהות עם לקוחו בעת החקירה, "כחיץ מפני הודאת שווא והפללתם של חשודים חפים מפשע". לדבריו, נוכחות עורך דין בחקירה נחוצה לפעמים רק כדי להרגיע את הנחקר ולהעמידו על מצבו האמיתי וזכויותיו, כך שיוכל להתמודד באופן שקול ורציונאלי עם טענות החוקרים כלפיו. כמו כן הוא מוסיף, ש"עורך-דין הנוכח בהליכי חקירה יכול לקדם ולייעל את החקירה ובאמצעות שילובם של נציגי התביעה בחקירה, בדומה למתרחש בארה"ב, יוכלו התובע והסנגור להגיע להסדר טיעון כבר בשלב זה ובכך להפוך את ההליכים ליעילים, שקופים והגונים יותר, למשטרה, לנאשם ולמערכת המשפט ולחסוך עינוי דין מנאשמים."
סקירה זו בוחנת את ההסדרים המשפטיים המתייחסים לסוגיה האמורה בכמה מדינות. חלקן (ישראל, אירלנד, צרפת ובלגיה) אינן מכירות בזכותו של חשוד להיחקר בנוכחות עורך דינו. לעומתן, המדינות האחרות שנסקרו (ארצות-הברית, אנגליה, אוסטריה, סלובניה, צ'כיה ומקדוניה) מכירות בזכות זו, בכפוף למגבלות ולסייגים שונים שיפורטו להלן.