לקראת הדיון בוועדה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל הפרלמנטים השונים בכל מדינות אירופה ובכמה מדינות נוספות במטרה לברר האם הוראות החוק הנוגעות לזכות השתיקה (בהנחה שזכות זו מוכרת במשפט הפלילי של כל אחת מהמדינות) חלות על שרים וחברי פרלמנט כשם שהן חלות על "אזרחים מן השורה"; והאם ניתן לנקוט באמצעים כלשהם –למשל, השעיה מכהונה – כלפי אותם נבחרי ציבור שבחרו להשתמש בזכות זו בהיותם נתונים בחקירה.
ממצאי הבדיקה
באף אחת מהתשובות שהתקבלו לפניותינו, לא צוינו הסדרי חקיקה דומים לאלה שמוצעים בהצעות החוק האמורות. במדינות שיפורטו להלן זכות השתיקה מוכרת במשפט הפלילי וההוראות הנוגעות לה חלות, ללא הבחנה, על שרים, חברי פרלמנט ואזרחים מן השורה. במדינות אלה החוק אינו מציין אמצעים ספציפיים שניתן לנקוט בהם נגד אותם נבחרי ציבור, בשל עצם בחירתם לשמור על זכות השתיקה. הדברים אמורים לגבי המדינות הבאות:
אוסטריה, איטליה, אסטוניה, בלגיה, גאורגיה, גרמניה, דנמרק, יוון, ליטא, מקדוניה, נורבגיה, סלובקיה, סרביה, פולין, פורטוגל, פינלנד, רומניה, שבדיה ושווייץ.
יצוין בנוסף, שחלק מהתשובות התייחסו רק באופן חלקי לשאלות שהצגנו: מהפרלמנט הספרדי התקבלה תשובה לפיה במשפט הפלילי של ספרד אין הוראה מיוחדת המתייחסת לזכות השתיקה של שרים. בתשובת הקונגרס של ארצות-הברית צוין שבכל הנוגע לפעילות שאינה חקיקתית, דינם של חברי קונגרס הוא כדין אזרחים מן השורה.