המצב הביטחוני בצפון יוצר מצב בו אלפי התקשרויות צרכניות נמצאות במצב של חוסר וודאות לשני הצדדים, הצרכן ונותן השירות או המוצר. להשלכה כאמור ישנה השפעה ישירה בין אם על תושבי הצפון ובין אם על התושבים בשאר חלקי הארץ.
מנהל מוקד התלונות, רז הילמן, מסר כי "הרבה עסקים נרתמו לסייע לצרכנים אשר נפגעו וגילו גמישות רבה באשר לפתרונות לבעיות שנוצרו. מומלץ לצרכנים אשר חשים נפגעים מבית עסק בעקבות הנסיבות לפנות לאותו גוף בבקשה לפיצוי אם בדרך של הארכת השירות, הקפאת השירות ובכלל כל פיתרון יצירתי אחר בהסכמת שני הצדדים".
למוקד התלונות של "אמון הציבור" הגיעו תלונות רבות הנובעות מהמצב הביטחוני. להלן ריכזנו את הנושאים המרכזיים שהועלו.
עסקאות שלא ניתן לבצע לאור האירועים
מדובר במצב בו צרכן אשר הזמין שירות כגון: הרשמה לקייטנה, הזמנת אולם אירועים, צילום לאירועים וכדומה, אך נאלץ לאור המצב לבטל את הזמנת השירות.
מומלץ אם אפשר, להגיע להסכמה עם בעל העסק על דחיית השירות למועד מאוחר יותר או כל הסכמה אחרת. במקרה כזה חשוב שההסכמה תועלה על הכתב על-ידי העסק והעתק יימסר לצרכן, כדי למנוע אי הבנות בעתיד.
שירותים מתמשכים שאין בהם טעם כיוון שהצרכנים נמצאים במרכז ובמקלט
מצב בו השירות לא ניתן לצרכן עקב שהייה במרכז או במקלט ולכן אינו נהנה מהם והתשלום בגין אותו שירות הוא מתמשך וקבוע, למשל: מנוי לחדר כושר, או לקורסים,ועוד. במקרים כגון הנ"ל, ראוי כי החברות אשר צרכניהם אינם נהנים משירותיהם עקב המצב, יקטינו תשלומים או יאריכו את תקופת המינוי בהתאם.
עיכובים באספקת מוצר
במקרה בו צרכן אשר הזמין מוצר ואספקת המוצר מתעכבת בשל הנסיבות, הצרכן זכאי במשך הזמן, אם המוצר אינו מסופק לו בתוך זמן סביר, לבטל את העסקה בהתאם לדין. אולם בנסיבות המיוחדות, ראוי לבחון את ההחלטה לגבי ביטול העסקה בהקשר לנסיבות החריגות והאילוצים הכרוכים בהם.
גם במקרה הזה, כדאי לנסות להגיע להסכמה המקובלת על שני הצדדים בדבר אספקת המוצר בדרך חילופית, או כל פיתרון אחר תוך גמישות והבנת הנסיבות.
דרישת אמון הציבור ליידוע לצרכנים
במקביל, במקרה של עסקים שבהם מתעכב השירות או אספקת המוצר, חשוב כי יבוצע יידוע לצרכן, כדי למנוע הגדלת הנזק. ואכן, חלק מנותני השירותים, מודיעים לציבור על עיכובים במתן השירות.
ההיבט המשפטי
במקרים שבהם לא מושגת הסכמה, חשוב שהצדדים יהיו מודעים להיבט המשפטי של הפעולה-
א. כשנכרת חוזה הוא מחייב את הצדדים, אבל כשיש פגם ברצון מתיר החוק נסיגה מהחוזה, ולמשל במקרה של הטעיה או חוזה בלתי חוקי.
ב. כך גם בנסיבות של כח עליון- כשבעקבות שינוי הנסיבות נוצרות נסיבות שאילו היו ידועות מראש לא היה נכרת החוזה כלל, כפי שראינו בשנים האחרונות, השטפונות שבפראג שמנעו את הנופש בה, גיוס בצו שמונה שמנע טיסות לחול במבצע חומה ומגן, הנחיה פתאומית של משרד החוץ האוסרת על נסיעה למדינה מסויימת וכו'.
ג. בנסיבות של כח עליון קובע החוק כי בית המשפט יוכל לקבוע האם כל אחד מהצדדים ישלם לצד האחר או לא, ככל שייראה לו צודק. כך, למשל, יוכל לקבוע כי צד יחזיר סכומים שקיבל, או כי צד יהיה זכאי לסכומים שהוציא כהכנה לחוזה או לשם קיומו.
ד. בנסיבות שבהן אדם הזמין שרות או מוצר שנסיבות המלחמה הפכו את ההזמנה ללא רלוונטית, למשל הזמנת אולם ארועים בצפון, טיסה לחו"ל ע"י תושב הצפון וכו', לעמדת אמון הציבור מתקיימות הנסיבות המיוחדות של כח עליון.
ה. עם זאת חשוב לציין, כי פסיקת בתי המשפט בעניין אינה אחידה, ובהתאם קיים יתרון לפתרון מחלוקות בהסכמה, ככל שניתן.
עמדת "אמון הציבור":
עו"ד יוסי ברג, היועץ המשפטי ל"אמון הציבור" מוסר כי: " צריך לזכור שמדובר במצוקה אמיתית ועסקים רבים בתקופה הזו מגלים הרבה רצון כן לסייע, ללכת לקראת וגמישות. לכן המלצת אמון הציבור הינה - לא צריך להתחשבן בצורה דווקנית. ניתן לפנות לגוף בבקשה לפיצוי, בין אם בדרך של הארכת השירות או אחרת, באופן יצירתי. התשובות אינן תמיד חד משמעיות וברורות. שכן לא תמיד יכול המוכר גם אם ברצונו לספק את השרות לעמוד בו. אמון הציבור ממליץ לתעד את ההתנהלות מול העסק ולנסות להגיע להסכמות בכתב".