10% מהאוכלוסיה, שהם 600 אלף איש במדינת ישראל, רגישים לחלבון כלשהו. רמת הרגישות והתגובה לחלבון משתנה מאדם לאדם. לגבי בעלי הרגישות הגבוהה חל איסור מוחלט על הכנסת החלבון גורם האלרגיה לגוף, אפילו במינון נמוך ביותר. חלבונים אסורים עלולים להסתנן למזון אם בתהליך היצור והאריזה לא נשמרת הפרדה מספקת בין סוגי מזונות ולא נעשה ניקוי מספיק של קווי היצור.
בשנים האחרונות גוברת המודעות בענף המזון לחשיבות של מניעת המצאות שאריות אלרגניים בסוגי מזונות שאינם אמורים להכיל את החומר. במספר מקרים שאירעו לאחרונה בארץ ובעולם גרמה המצאות חומרים יוצרי אלרגיות למוות של אנשים שהיו רגישים לסוג זה של אלרגן ואכלו אותו בלי כוונה. מקרים רבים אחרים הסתיימו באשפוז.
מעבדות בקטוכם בשיתוף חברת "דרך המעבדה", העוסקת בפיקוח על מזון ותוצרת חקלאית, עורכת כנס של מומחי ענף המזון בישראל בנושא הדרכים למניעת המצאות שאריות אלרגניים במזון. הכנס יערך ביום שלישי, 16.01.07, במרכז הכנסים הבינלאומיים במכללה האקדמית באשקלון. ישתתף בו פרופ' אנריקה מנדז מספרד, מפתח שיטות עולמיות לבדיקות שארית גלוטן במוצרי מזון וחבר פעיל בועדות תקינה בנושא אלרגנים. כן ישתתפו נציגי שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות, רופאים ועמותת צליאק בישראל.
במדינת ישראל יש יכולת יישומית לזיהוי תשע חלבונים מרכזיים היוצרים אלרגיה אצל קבוצות אוכלוסיה שונות: חלבון חלב (קזאין, לקטואלבומין),חלבוני ביצה, גלוטן, חלבוני סויה, בוטנים, אגוזים, שומשום, שקדים וטרופומיוסין (הנמצא בעיקר בפירות ים ודגים מסוימים). הבדיקות מסוגלות לזהות את שאריות החלבון גם בכמויות נמוכות ביותר.
עם זאת, קיימות מספר שיטות לגילוי, זיהוי ומדידת כמות החלבונים והדבר יוצר חוסר אחידות בנתונים ובתקשורת בין הגופים השונים. הכנס יעסוק בדרכים לשימוש בכלי בדיקה ושיטות אחידות, תקנות ותקנים להבטחה מקסימלית בטיחות המזון לצרכנים.