בשנת 1989 שימש בית החולים כחלוץ וביצע את ששת הניתוחים הראשונים בישראל, לשישה אנשים חירשים, ובכך שינה לטובה את גורלם. מאז נותחו מעל 700 חירשים וכבדי שמיעה במרכז הרפואי שיבא, ומעל 1700 מקרים בישראל (בשבעה מרכזים שונים).
ביום שלישי, 3 בנובמבר, יתקיים בבר-אילן כינוס 20 שנות שתל שבלול בישראל. בכינוס ישתתפו רופאים בכירים מהארץ ומחו"ל שהיו מעורבים בתוכנית שתל שבלול בישראל. מארגני הכינוס והעומדים בראשו הם רופאי שיבא: פרופ' יונה קרוננברג, פרופ' מינקה הילדסהיימר, ד"ר ללה מיגירוב, פרופ' מיכאל וולף, פרופ' חווה מוצ'ניק.
שתל שבלול לחירשים וכבדי שמיעה הוא בפירוש מההמצאות היותר חשובות של המאה העשרים. עד לא מזמן היה מקובל שנזק עצבי לא ניתן לתיקון - שתל השבלול הוא הסנונית הראשונה בתיקון "ביוני" של חסרים עצביים בגוף. ניתוח שתל שבלול ראשון בוצע באדם ב-1957 על-ידי שני חוקרים צרפתים Djourno ו-Eyries. ב-1961 בוצע בלוס אנג'לס ניתוח השתל המוצלח הראשון ומאז צברה שיטה זו תאוצה והשתל המסחרי הראשון נכנס לשימוש ב-1972. ב-1985 אושר השימוש בשתל רב ערוצי במבוגרים על-ידי ה-FDA וב-1990 אושר לשימוש בילדים. מאז הפכה טכנולוגיה זו להיות מקובלת לטיפול בליקויי שמיעה עמוקים.
טכניקת שתל השבלול עברה שינויים וחידושים רבים במשך השנים עם שיפור ביכולת המחשוב ומזעורו, שיפור בסוג וצורת הגרייה, שיפור ביכולת ההעברה של האינפורמציה ושיפור בטכניקה הניתוחית.
הסיבות להופעת חירשות רבות וכוללות סיבות מולדות ונרכשות. תסמונות גנטיות, שינויים כרומוזומליים וזיהומים בתקופת ההיריון יכולים לגרום להופעת חירשות מולדת. חירשות נרכשת יכולה להיגרם בילדים לאחר דלקות כמו דלקת קרום המוח, אדמת וחזרת. מחלות ניווניות, מחלות כלי הדם, חבלות וניתוחים שונים הן הסיבות השכיחות להופעת חירשות במבוגרים.
השתל בנוי מחלק חיצוני הכולל מיקרופון לקליטת גלי הקול, מחשב המעבד את גירויי הקול לאותות חשמליים מקודדים וטבעת שידור להעברת האותות אל החלק הפנימי המושתל (תרשים). הטבעת ממוקמת מאחורי האפרכסת באזור המשוער. החלק המושתל כולל יחידת קליטת אותות וצבר אלקטרודות המוכנסות לתוך השבלול בניתוח, כאשר כל אלקטרודה נמצאת במקום אחר לאורך השבלול. מספר האלקטרודות שונה מחברה לחברה ונע בין 16 ל-22 אלקטרודות פעילות הפועלות ביחידות או בצמדים. האינפורמציה מהחלק החיצוני לפנימי מועברת בשידור רדיו FM. האלקטרודות מגרות את סיבי עצב השמיעה ואת הגנגליון הספירלי לאורך השבלול לפי התדירויות השונות, ואלו מעבירים אותות למרכזי השמיעה במוח.
שתל השבלול בילדים שנולדו חירשים יש בו כדי לשנות את מהלך חייהם ומכוון אותם משימוש במסגרות חינוכיות מיוחדות לשילוב במסגרות הלימוד הרגילים.
השתל מיועד לאלו הסובלים מליקוי שמיעה עמוק, ילדים רכים טרם רכישת שפה שאינם מתקדמים מבחינה שפתית עם מכשירי שמיעה, ולמבוגרים שהתחרשו אחרי גיל רכישת השפה. האינדיקציה לביצוע הניתוח היא ליקוי של לפחות 70 דציבל באוזן הטובה, וליקוי של 90 ומעלה דציבל באוזן המועמדת להשתלה. בשלב זה הניתוח אינו מבוצע בחירשות חד-צדדית. הצלחת הניתוח בילדים תלויה בזמן, ככל שהילד צעיר יותר כך ההצלחה תהיה גבוהה יותר. הגיל המועדף לביצוע ההשתלה בילדים שנולדו חירשים הוא בין 11 חודש ו-5 שנים. לאחר מכן, יכולת המוח "להבין" את הגירוי החשמלי שמועבר אליו באמצעות השתל הולכת ופוחתת. בילדים או מבוגרים שנולדו שומעים ואיבדו את שמיעתם במהלך חייהם הצלחת השתל תלויה בפרק הזמן שהאוזן לא הייתה מגורה בעזרת מכשיר שמיעה. ככל שפרק זמן זה ארוך יותר הצלחת הניתוח קטנה יותר. ההתוויה לניתוח הופכת להיות דחופה כאשר הסיבה להופעת החירשות היא דלקת קרום המוח. במקרים אלו יש חשש שהדלקת תגרום להתגרמות השבלול ולאי-יכולת להכניס את האלקטרודה.
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, החלק הפנימי מקובע אל עצם הגולגולת והאלקטרודה מוכנסת לתוך השבלול דרך נקב קטן שנקדח בדופן האוזן הפנימית. טכניקת הניתוח שונה ממקום למקום, בחלק מהמרכזים מתבצע ניתוח מסטואיד כדי להחדיר את האלקטרודה לאוזן הפנימית ובחלק מסתפקים בקדיחת תעלה ארוכה מחוץ לחללי המסטואיד. הניתוח אורך כשעתיים ותקופת האשפוז כשלושה ימים.
כחודש לאחר ניתוח ההשתלה, עם סיום תהליך הבראת הפצע, החלק החיצוני מחובר לפנימי ותהליך שיקום השמיעה מתחיל. תהליך השיקום הכולל כיוון השתל, אימוני שמיעה וטיפולי שפה ודיבור. בחודשים הראשונים כיווני השתל ואימוני השמיעה תכופים, לאחר שישה חודשים מפגשי השיקום הם אחת לחצי שנה. בנוסף ובמקביל לכך מתבצע שיקום שמיעה במסגרות החינוכיות השונות.
משך השיקום נמשך בין חצי שנה לשנתיים בילדים שנולדו חירשים וחודשים ספורים במבוגרים שאיבדו את שמיעתם. בשנים אחרונות מתרחבת המגמה לביצוע ניתוחי שתל דו צדדיים וזאת כדי להקנות שמיעה תלת מימדית, יכולת זיהוי קול במרחב, ושמיעה טובה יותר ברעש. את הניתוח הדו צדדי ניתן לבצע בניתוח אחד בשתי האוזניים או בשני ניתוחים עוקבים. במקרים אלו, ככל שההשתלה השנייה תהיה סמוכה יותר לראשונה תהיה התועלת השמיעתית טובה יותר.
אשר אפרתי, מומחה לשיקום שמיעה ומנכ"ל רשת מדטכניקה אורתופון: "בעשר השנים האחרות חלה בישראל עלייה של למעלה מ-100 אחוזים במספר השתלות השבלול. בשנתיים האחרונות, הודות לפיתוחים טכנולוגיים ומודעות שהולכת וגדלה, נרשמה עליה משמעותית במספר הבקשות להשתלות דו-צדדית (להבדיל מחד-צידית שהיו נהוגות עד לאחרונה)" .
עוד מוסיף אפרתי, כי אחת הסיבות המרכזיות לאישור השתלות דו צדדיות, היא ההכרה של משרד הבריאות וקופות החולים השונות בהליך במקרים המתאימים לכך והשתתפות מלאה של סל הבריאות במימונו עבור ילדים ומבוגרים, דבר שמוזיל את העלויות באופן ניכר ומאפשר לאוכלוסיות שידן לא הייתה משגת, להנות מפתרונות שמע מתקדמים".