ב-25 ביוני יפתח מוזיאון העיצוב חולון את התערוכה השנייה המוצגת בו: SENSEWARE | Tokyo Fiber. התערוכה נוצרה במרחב הקושר טכנולוגיה, עיצוב ותהליכי יצירה, ומוצגות בה עבודותיהם של 17 יוצרים מתחומים שונים: אדריכלים, מעצבים ויצרנים המתנסים בעיבוד, עיצוב ויצירת חפצים חדשים, המבוססים על סיבי הטקסטיל המלאכותיים החדשים.
את התערוכה אוצר קניה הארה (Kenya Hara) מעצב גרפי, מייסד ומנהל מכון הארה לעיצוב, והמנהל האמנותי של חברת MUJI היפנית.
לדברי גלית גאון, המנהלת האמנותית של המוזיאון, החיפוש אחר מקור היצירה, מקבל בתערוכה Senseware תשובה מורכבת ומרתקת כאחת. "במקום חיפוש, מציע אוצר התערוכה קניה הארה, מקור חדש - מתוכנן, מורכב, טכנולוגי - ועם זאת מלא רגישות ותחושה אנושית. בתערוכה זו באים לידי ביטוי מקומם של האוצר והמעצבים כשביניהם החומרים החדשים".
התוצאה, לדברי גאון, נרקמת ביד בוטחת על-ידי 'אוצר על', ומתארת את היווצרותו של 'טבע מלאכותי חדש'. "זהו טבע, המגדיר את מערכות היחסים שלו עם בני האדם, מעורר חושים ורגשות חדשים ומעודד תהליכי יצירה חדשים". על-פי גאון, המעצבים שהוזמנו להשתתף בתערוכה מצאו עצמם מעורבים בעיצוב שלב חשוב ומשמעותי באבולוציה של עיצוב וטקסטיל. הבחירה לעסוק בבני אדם כעיקר, ביחסיהם עם הסביבה, האנושית והטכנולוגית, הולידה חפצים מוכרים אך עם זאת גם חדשים. חפצים אנושיים ורגשיים, המיועדים לתקשר איתנו, המשתמשים, באופן חדש.
בהתאמה לחזונו, מזמין מוזיאון העיצוב בחולון את הקהל המבקר בתערוכה להכיר את הגורמים השונים בתהליכי העיצוב העכשיוויים. היכולת לעקוב באופן מפורט אחרי תהליך של יצירת מרחב חומרי-תרבותי חדש, מאפשרת למבקר בתערוכה לבחון מקרוב את תפקידו של העיצוב בחיינו המודרניים.
מהי משמעות המילה החדשה 'SENSEWARE'? קניה הארה מגדיר זאת כך: "משהו שמעורר את היצירתיות האנושית ומעורר בנו רצון ליצור דברים. זה היה תפקידה של האבן שעוררה באדם הקדמון את הרצון ליצור כלים. מאוחר יותר היה זה הנייר הלבן שעודד כתיבה של אותיות בדיו שחור, והיה זה תפקידם של סיבי הבגדים הטבעיים שרכותם, חומם והורסטיליות הצבעונית והצורנית שלהם עודדו את המעצבים ליצור וריאציות שמעטרות את הגוף ומספקות לו הרבה יותר מכסות וחום. אני משתמש במושג SENSEWARE בכדי לתאר חומרים המגרים את האינסטינקט האנושי ליצירה, ולבדיקה איזה סוג של תשוקה מעוררים הסיבים המתוחכמים של דרך ה-SENSEWARE החדשה".
תשומת הלב בתערוכה מתמקדת בסיבים מלאכותיים בלבד, כשהנושא הוא מערכת היחסים שבין הטבע המלאכותי החדש ובין מוצרים מעשה ידי אדם.
כל העבודות בתערוכה עשויות מסיבים "אינטליגנטיים" העולים על מקביליהם הטבעיים בעדינותם, ברגישותם, ביציבותם, בחוזקם ובגמישותם. סיבים מלאכותיים המגיעים היום לרמה כזו של התפתחות, כך שהם מתנהגים כמו תאי עור; סיבי נאנו שעוביים הוא 1/7500 מעובי שערת אדם; סיבי פחם שהם גמישים וחזקים, אבל קלים באופן יוצא-דופן; סיבים אלקטרוניים שיכולים להעביר חשמל; סיבים שניתן לעצב מהם צורות בשלושה מימדים ועוד רבים אחרים.
"היום", אומר הארה, "נוצרים הרבה מאוד חומרים חדשים. הם יכולים להיות מאוד אטרקטיביים, אבל הבעיה שלנו היא לגלות מהי הדרך הטובה ביותר להשתמש בהם. מטרת התערוכה היא להביא קבוצה גדולה של יוצרים ואנשי טכנולוגיה לעשות שימוש בסיבים המלאכותיים ולחשוב על יישומים שיאפשרו להציג את יתרונות החומר".
האובייקטים המוצגים בתערוכה זו הם התוצאה של המפגש בין הפוטנציאל של סיבים שונים לבין המעצבים המשתתפים בפרויקט, והם מגלמים את התוצאה הסופית של תהליך זה.
מוצגים אלו, הם הניצנים הראשונים המצביעים על צמיחה עתידית. דווקא משום שלא ניתן לשייכם באופן מובהק לעולם האופנה או הארכיטקטורה, עיצוב המוצר או התקשורת, הם מצליחים לספק גירוי משמעותי, וכל אחד מהם מייצג ניסיון לתת צורה חזותית לתכונותיו של חומר מסוים, ולספק את התשוקה שמתלקחת כשיש הזדמנות לבחון משהו לא מוכר, שלא נחקר עדיין.
התערוכה מתמקדת ברעיון שהסיבים המלאכותיים אינם מתקיימים באופן המנוגד לטבע; תפקידם הוא ליצור קשר בין האדם והטבע. בתערוכה מתאפשרת הצצה לפנים החדשות של המאה ה-21: סביבה שבה הסיבים מספקים תשתית המאפשרת חיים בהרמוניה עם הטבע.
גישה זו מתבטאת בעבודות של המשתתפים:זמן האזוב של האמן ושוזר הפרחים מאקוטו אזומה המשתמש בסיב המיוצר מתירס. ממנו ייצר יריעות, ועליהן גדל אזוב המשמש גם כר פורה לצמיחת דשא, שבוע אחרי זריעתו. הסיב הוא חומר מתכלה, הנרקב במשך הזמן והופך למים ופחמן דו-חמצני. הסיב הזה שהוא תוצר של התפתחות מתמדת כמו כל היצורים החיים, השתכלל במשך הזמן באופן שיצר לו מקום בטבע כאילו היה חי.
ישות סיבית של יאסוהירו סוזוקי (Suzuki), שעוצב על-פי מידותיו של גוף אנושי, עשוי מסיב מיוחד, שנעשה בו שימוש לסוגי ריפוד שונים. מדחס אויר המותקן בתוך גוף הפסל גורם לפני השטח שלו לנוע כאילו הוא נושם.
קאשיווה סאטו (Sato) השתמש באותו סיב כמו סוזוקי כדי ליצור קוביות משחק מלאות אויר מלאות אוויר הנראה לעין. אלו קוביות רכות, קופצניות וקלות מאד, כך שנוח לילדים לשחק איתן למרות שהן גדולות למדי. הקוביות נותנות מענה לשאלה "איך זה מרגיש לרכוב על ענן?"
החברה "מוצרים לתיאטרון" (Theater Products) יצרה את העבודה השולחן והמפה השמחים ביותר ומפת השולחן מסיבי מיקרופייבר. האריג לוכד את חלקיקי האוויר ומשחרר אותם אט-אט, כך שהצופים יכולים לחזות בתנועת האוויר ובאפקט של כוח המשיכה. ריקודה של המפה הפרחונית מוסיף תחושה של קלילות ועליזות לכל חלל.
רוס לאבגרוב (Lovegrove) יצר את זרע של אהבה, תיק גב שנראה כאילו עוצב עבור מלאך והוא עשוי מסיב תלת צירי המאפשר עיצובה של צורה תלת-ממדית מורכבת היוצרת חפץ שהוא כמעט חסר משקל.
מספר עבודות עשויות סיבים המעודדים תקשורת:בטון/סיב, של הארכיטקט קנגו קומה (Kuma), עושה שימוש בקוביות בטון, שטמון בהן מספר רב של סיבים אופטיים, המאפשרים מעבר של אור. בסביבה מוארת, הקוביות נראות כמו גושי בטון רגילים וכבדים. כשמעמעמים את האורות. הן הופכות למעין מסכים מוארים, וניתן לראות את צלליות האנשים הנמצאים בצידן השני.
ספסל ענן זוהר של גוונאל ניקולאס (Nicolas) הוא שקוף ומושבו מכיל סריג עשוי מסיבים אופטיים. עיני החיישנים שבתוך הספסל מאתרות תנועה של אנשים בחלל וזוהרות באור חזק יותר כאשר מישהו מתקרב אליו עד שהספסל הופך לענן זוהר בחשכה.
מרצפת רובוט של הירו איווטה (Iwata), היא רצפה נעה המופעלת על-ידי חיישנים ובדים המוליכים חשמל. כשאנשים פוסעים על גבי המרצפות, הן נעות יחד עם הרגליים, אך בכיוון הפוך. ההולך נשאר במקום תוך כדי הליכה, וחש חוויה פיזית של הליכה ללא התקדמות. במובן זה, זהו מתקן היוצר מציאות חדשה.
הרובוט המנקה של חברת פנסוניק, הרכב המחייך של חברת הרכב ניסן ומכון הארה לעיצוב, והספה מושי-מושי, שעיצב אנטוניו צ'יטריו (Citterio), הם כולם מוצרים שעיצובם מעודד תקשורת בין אנשים לבין חפצים באמצעות תנועות רכות, המתאפשרות על-ידי השימוש בסיבים. הרובוט המנקה מבצע תנועות מלאות הומור בזמן שהוא מנגב את הרצפה ונע ממקום למקום כמו זחל, הרכב המחייך מכוסה בחומר נמתח, כך שהוא יכול לחייך אל המכוניות האחרות והאנשים שהוא פוגש לאורך הדרך, והספה היא בעלת מספר מסעדים שניתן להגביה או להנמיך בכדי להתאים לצרכי היושבים בה.
חלק מן העבודות מציגות את האופנה כמקום מקלט:בפיסת אם ועריסת פקעת, השתמש קוסוקה טסומורה (Tsumura) בחומר בלתי-ארוג המעוצב ומשתנה באמצעות אדים, בכדי לתת ביטוי לרעיון של אם ותינוק המתערסלים יחד ברכות. זהו מוצר העשוי ממספר חלקים עגולים בגודל כף יד, שניתן ליצור באמצעותם צורות שונות המשמשות כחלקי לבוש שונים:חלקים רכים המשמשים שמיכה לתינוק, ואחרים הופכים לקשיחים יותר ומשמשים כמיטה.
להיות מישהו הוא שמה של סדרת מסכות שהופקו על-ידי מותג האופנה mintdesigns, העשויות מחומר לא-ארוג. המסכות נועדו להרכבה על החלק התחתון של פני אדם או שימפנזה וחלקן מעוטרות בדוגמאות צבעוניות.
ממבראנות מחוזקות המאתגרות את כוח המשיכה:הסיב המפורסם ביותר שפותח במהלך המאה ה-20 הוא סיב הפחמן, המכונה "סיב על". סיב זה מעורר אצל ארכיטקטים רצון לראות עד כמה יצליחו לאתגר את כוח המשיכה. ג'ון אאוקי (Jun Aoki) השתמש בפאנל באורך שישה מטרים העשוי כולו סיבי פחמן כתמוכה המזדקרת אל תוך החלל, והמשמשת כגוף תאורה הנתמך רק בצידו האחד בשם קורה דקה. שיגרו באן (Shigeru Ban) השתמש גם הוא בסיבי פחמן בכדי לפתח כיסא קל ביותר בשם כיסא עשוי סיבי פחמן.
מאידיאלים של אחידות וסדר לאידיאלים של חוסר-אחידות ומשחקיוּת:בד מנופח הוא שמה של סדרת יחידות תאורה בעיצוב הסטודיו ננדו (Nendo). תהליך ייצורן דומה לזה של ייצור זכוכית. כל אחד מגופי התאורה הוא בעל צורה וגודל ייחודיים.
המיצג לוגו מים עוצב באמצעות שיתוף פעולה בין מכון הארה לעיצוב לבין מרכז ניפון לעיצוב וסטודיו אומויה (Omoya), תוך שימוש בחומר עמיד למים. במבט ראשון, טיפות המים על הבד השחור אפילו לא נראות כמו מים, אלא נדמות כתכשיטים. הן חודרות מבעד לבד, ויוצרות לאט את אותיות המילה SENSEWARE.
מוזיאון העיצוב חולון -
www.dmh.org.il. רחוב פנחס אילון 8, חולון. לרכישת כרטיסים מוקדמת ולתיאום ביקורים וקבוצות: קופת המוזיאון: 073-2151500.
שעות פתיחה:א' - סגור;
ב', ד': 10:00-16:00;
ג', ה': 10:00-22:00;
ו': 10:00-14:00;
ש': 10:00-16:00.
מחיר כניסה: 35 שקלים.