חקלאים רבים שהגיעו ביום שני לאוהל התעסוקה בניצן ולא מצאו מענה הולם פנו היום למוקד החירום הטלפוני של הפורום המשפטי עם חשש כבד לגורלם הכלכלי. נחי אייל, מנכ"ל הפורום המשפטי: "הממשלה לא הכינה נחלות חלופיות עבור החקלאים המגורשים, ולכן מפעל חייהם יורד לטמיון. כיום אנו רואים את התוצאות שמהן חששנו ועליהן התרענו. אנשים בגילאי 45-60, שעד לגירוש פרנסו עצמם בכבוד ושלמו מסים רבים למדינה, עלולים להיות מובטלים מאונס לכל ימי חייהם".
בתוך כך, לפורום המשפטי נמסר, כי מנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי הודה בנוכחות נשיא המדינה בפגישה שנערכה לפני שבועיים עם חקלאי גוש קטיף, כי חוק פינוי-פיצוי לא התחשב בחקלאות כ"מפעל חיים" ולכן גובה הפיצויים שניתן אינו מאפשר לחקלאים לשקם את משקיהם. כמו כן, הקרקעות שמציעה המדינה מספיקות לשלושים משפחות בלבד, ומרוחקות ממקום המגורים שלהן.
ומה אומרים החקלאים?
יורם מוסבי, יו"ר מושב בדולח וחקלאי ותיק, מציין: "מעל 350 משפחות בגוש קטיף התפרנסו ישירות מחקלאות, ומספר זהה התפרנס ממנה באופן עקיף. יוצא, שמעל 30% מתושבי גוש קטיף עבדו בחקלאות כשלושים שנה. חקלאי בינוני שבבעלותו היו בין 10-15 דונם קיבל פדיון שנתי של 600,000 ש"ח בממוצע. משק מתוחכם שגידל פרחי בית, פלפלים ועגבניות שרי לייצוא הגיע לפדיון של למעלה מ-2 מיליון ש"ח בשנה. כל החקלאים מגוש קטיף ייצאו לחו"ל בהיקף של למעלה מ-60 מיליון דולר בשנה וזאת מבלי לחשב את הרווחים מהשוק המקומי. והיום אנו מובטלים!".