X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   יומנים אישיים
רשמי מסע בדולומיטים בצפון איטליה. מוקדש באהבה לחוה, אשתי, אשר הביאה אותי שמה - ולתושבי שדרות וצפון הארץ השומרים עלינו בגופם
▪  ▪  ▪
אנחנו מדינה של כן ולא, של כחול ולבן, של עצב ושמחה, של "סמוך" ושל אחריות, אני מציע להינתק לרגע קט מהמלווה אותנו בימים האחרונים, ולהשתתף עמי ועם חוה אשתי האהובה בחוויה אמיתית שחווינו בשבוע האחרון, טיול בדולומיטים של צפון איטליה. אם יהיה לי כוח וזמן, ואם המערכת תאשר, תראו פרקים נוספים.
נוסעים לחו"ל
חודשיים מראש, חוה מכינה את המסלולים והאתרים, אחרי זה היא נפרדת מכל העולם, הרבה אוכל במקרר לילדים (אחרי צבא), שמתקלקל בד"כ שבוע לפני הנסיעה, ואז מתחילה תקופת האריזה - בערך כמו הזמן שלוקח לענבים להפוך ליין ישן נושן. ואני שותף מלא לכל אלה. בלב.
העבודה האמיתית שלי מתחילה 3 שעות לפני הטיסה, כאשר היא מעירה אותי משינה עמוקה, אחרי שלא ישנה כל הלילה, ואני בכלל לא מבין מה היא רוצה ממני בשעות שכאלה.
"אה חו"ל, שכחתי, מה לעשות, אני לא מלאך, רק בן אדם".
הפעם לא נסענו לבד, לקחנו אתנו זוג חברים שלי, ג'פטה - קופסת GPS קטנה ומאד יעילה, גאוות עם ישראל ומורשתו, ואת לב-טוב, המחשב הנייד שלי.
נסענו לדולומיטים בצפון איטליה. היו לי הרבה דברים להשלים עם לב-טוב, נושאים הקשורים באיזון תזרים המזומנים שהתערער מאד עקב הנסיעה הצפויה, אבל בצפון איטליה המילה אינטרנט לא כל כך מוכרת, ואני בלי אינטרנט, לא עובד.
אז לב-טוב נשאר לו בתיק עצוב ונכלם - "אין בעיה" אמרתי לו, באיזה שהוא שלב נתחיל לרכז את רשמי המסע, ואז אחזור ללטף לך את הראש ולהגיד לך "טובה, טובה" (זה גלל שיש לנו כלבה, לכל כלב אפילו אם הוא בן אנחנו אומרים "טובה") .
עם ג'פטה מערכת ה GPS הצעירה שלנו, שהיא בת דודתו הרחוקה של לב-טוב (עץ היוחסין של שניהם מגיע אפילו עד ביל גייטס), הסיפור היה לגמרי אחרת, ג'פטה מתאימה לטיולי רכב כמו כפכף לרגל.
אגלה לכם סוד כמוס, שאסור בשום פנים שחווה שתשמע עליו. אני תכננתי, שבטיול הזה, חוה וג'פטה יחפפו - ומכאן ואילך את הטיולים לחו"ל אני אעשה עם ג'פטה, וחווה תישאר בבית לדאוג לילדים (אחרי צבא).
כי מה חוה עושה בטיולים? מנווטת. ואם הקידמה הגיעה ויש מכונות משוכללות - מי צריך את הנווט האנושי?.
כפי שאתם מבינים כבר, בחו"ל, אני הנהג (הטובים לטייס), והיא המנווטת, אני מחזיק את ההגה בידיים שלי והיא אומרת לי לאיפה לנסוע (בקיצור, אני הבּבּוּן והיא מושכת בחוטים).
כל השנים הייתה לי ביקורת קשה על הניווטים של חוה, פעם כשהלכנו לייעוץ זוגיות על העניין הזה, אמר לי היועץ "תכין רשימה - וכך היא תבין מה אתה מצפה ממנה", אז הכנתי והצלנו את הנישואין שלנו, אבל הניווטים נשארו מאד מאד לא לעניין.
ומה היה כתוב באותה רשימה:
"את אומרת היכן לנסוע, אחרי שעברנו כבר את הצומת!!!"
"את אומרת היכן לנסוע כאשר אנחנו כבר בתוך הצומת ואין כל אפשרות לפנות!!"
"את מערבת בניווט של כל מיני שטויות. כל מה שאני רוצה זה הנחיות, בצומת הבאה ימינה, בצומת הבאה שמאלה - בכיכר ישר, מה ביקשתי??"
"תוך כדי הניווט את כל הזמן מדברת על כמה המסלול שלנו היה יותר טוב לו נסענו בדרך אחרת ואת כל הזמן מנסה להוציא אותי מהריכוז (ומהכלים)"
אבל הישועה הגדולה לחיי הנישואין שלנו לא באה משינוי נפשה הפולנית של אשתי האהובה, הישועה באה מהטכנולוגיה.
אתם יודעים, ג'פטה מאזינה לאיזה 7 לוויינים במקביל, אבל כאן לחווה יש יתרון ברור, חוה מאזינה במקביל ל70 לוויינם, 18 תחנות רדיו, 4 מערכות סטריאו, 7 טלפונים סלולאריים, ורק טלוויזיה הייתה חסרה לנו.
לעומת זאת ג'פטה מדברת המון שפות, בארץ עוד התווכחנו על השפה, אשת רצת פולנית (שפת האם שלה שפת האב שלה וגם שפת האם שלי) ואני אמרתי שאין עדיין בפולנית מלה לרמזור, אני הצעתי מרוקאית, בגלל הסכין, או תימנית, על-מנת שנתחיל את הטיול מהסוף, ונשב שבוע בבית מלון אחד בלי תנועה רכבית מרובה .
בסוף ניצחה האנגלית, כי עברית לא רצינו, בחו"ל אנו מעדיפים להתרחק מהסכסוך הישראלי ערבי, ומגורמיו השונים - על כל היבטיהם, בחו"ל אנחנו מעדיפים להתחפש לרגע קט לאנשים נורמאליים.
מזוודות, מונית, נתב"ג, מטוס, חרופ אדיר, נחיתה - והופה לרכב השכור.
יצאנו משדה התעופה שם בעיר בזו בצפון איטליה, נו... לא חשוב השם.
הדבקנו את ג'פטה אם ואקום לחלון, חיברנו לה חשמל מהמצית, חוה הוציא 3 קלסרים עבי כרס, אשר בגינם הושמדו מאות דונמים של יערות עד בברזיל, חוה מניחה את היד על הנקודה הראשונה, אני מקליד לג'פטה את שם העיר - ומתחיל חזון אחרית הימים, "עוד 800 מטר שמאלה", "עוד 200 מטר ימינה", "בכיכר יציאה שנייה" - כמעט השארתי את חוה על אם הדרך.
החלום הרטוב של כל נהג ישראלי מגשים את עצמו, סוף סוף אתה יודע היכן לפנות מראש, סוף סוף אין דילמות, אין קושיות, רק הוראות ברורות, ימינה, שמאלה, ישר - כמו שצריך.
לדעתי חוה מתחילה להבין את המזימה האפלה שנרקמה במוחי, והאינסטינקטים הפולניים שלה מתחילים להשיב מלחמה שערה, אבל כלום לא עוזר - ג'פטה שבתה את ליבי. אני מאמין רק לה, ואשתי שתנווט בטיולים מאורגנים.
ואז התחילו הצרות.
הרושם הראשוני של ג'פטה האדיבה והמרובעת, היה רושם ראשוני שגוי ביותר, ואתן לכם כמה דוגמאות:
תנסה לפספס את היעד בחצי מטר - ג'פטה לא תיתן לך, חוה מריחה את היעד מקילומטרים, ואם צריך להגיע לנקודה בצפון העיר, היא תביא אותנו לשם. אצל ג'פטה, אם אתה לא יודע את שם הרחוב, היא תביא אותך למרכז העיר, לכנסיה, ואתה חייב לדייק על המילימטר, כמו הפצצות המדויקות של חיל האוויר, ותנסה רק לפקשש היא מתחילה להגיד לך כל מיני מילים בלתי מובנות (באנגלית זה נשמע איזה צמד מילים מהתנ"ך רות קולקולשן, רות קולקולשן.) -נראה לי גם שבכל פעם כזו היא גם מגבירה את קולה, היום פחדתי שהיא גם תוריד לי איזה סטירה.
בכלל, כל פעם שהיא טועה, במקום שאני אצעק עליה, כהרגלי, היא צועקת עלי "רות קולקולשן" "רות קולקולשן" כאילו לא לימדו אותה אף פעם לקלל כמו בן אדם.
אתן לכם עוד דוגמא.
ג'פטה מכירה היטב את כל צפון איטליה, בדקנו. רק בעיר אחת היא התחרפנה לגמר. עשינו טעות ונסענו לעיר טרונטו, לא לא טורונטו - זה בקנדה, וגם לא פרונטו שזה באיטלקית "הלו" אלא טרונטו טרונטו.
בכניסה לטרונטו יש כמה צמתים חדשים וכיכרות שהיו בהם שינויים, ואשר כנראה לא נצרבו בזיכרון הבלתי מוגבל של ג'פטה.
וכאן חוה נתנה לג'פטה נוקאווט מכריע. מבחינת חוה, החור הזה, טרונטו, הוא שיא הטיול.
והכי מעצבן זה שג'פטה, לא מקשיבה - אתה נוסע פעם אחת בכיכר מפספס את היציאה הנכונה, ואם זה קורה לנו, בני האנוש, אנחנו לומדים ויותר לא נטעה באותה צומת, וג'פטה יודעת שהיא לא בסדר, כי היא כבר עשתה את הטעות פעם אחת, ובמקום לעשות את העבודה שלה כמו שצריך, או לפחות להתנצל, היא מעדיפה לצעוק עלינו "רות קולקולשן" "רות קולקולשן" .
כל תוכניותי השטניות התנפצו אל מול המציאות, אני לא יכול בלי חוה, לא בארץ ולא בחו"ל.
וג'פטה תישאר ידידה קרובה של שנינו, בבחינת כבדהו וחשדהו - אנחנו ודאי ניקח אותה עימנו לחו"ל - אפשר אולי בלעדיה, אבל מאד מאד לא מומלץ.
וחוץ מזה ג'פטה ודאי תצעיר מיום ליום, כל יום תבוא עם גרסא חדשה, עם דגשים חדשים במקומות הנכונים, ואנחנו, משנה לשנה הולכים גרסא אחת לאחור.
היא תהיה חכמה משנה לשנה, ואנחנו ר"ל בכיוון ההפוך.
היא תקלוט טוב יותר, תשמיע טוב יותר, תדייק יותר - ואנחנו בדיוק בכיוון השני.
- TO MAKE THE LONG STORY LONGER הייתה לי מזימה, התחרטתי, מודה ועוזב ירוחם.
ואתן בנות, ודאי שמעתן על ההמצאה החדשה, מערכת GDS - GLOBAL DRIVING SYSTEM - מערכת נהג אוטומטי, המייתרת במידה רבה את הצורך בבני המין החזק בטיולי הרכב, אז לאט לכן, לימדו מהניסיון שלי, ברגע של אמת, אין לנו, הגברים, תחליף, וחוץ מזה, אני כבר התחרטתי והתנצלתי.
Author
פובליציסט | דוא"ל
מהנדס חשמל בוגר הטכניון. עסק ועוסק לאורך השנים בפיתוח אלקטרוניקה ותוכנה, הן כשכיר והן כעצמאי.
תאריך:  18/07/2006   |   עודכן:  18/07/2006
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלכס לוין
נורית פלג
ברשימה זאת אני רוצה לספר לכם איך חיי שונו מקצה לקצה בשנה זאת
סמדר ספקטור
חזרה בתשובה אמיתית אינה תהליך בלעדי של המגזר הדתי מסורתי, אך משום מה מקושרת אתו בקשרי אסוציאציה ואין זה תמיד ובהכרח כך, היא קיימת גם כתהליכים שונים לחלוטין מהעולם המסורתי, שבעיני חשובים לא פחות
אלכס לוין
אלכס לוין
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il