אם נקבל ברצינות את התיאוריה של עורך "הארץ" מר שוקן (ראה מאמרו מיום ו') שמעודד ישראלים להתחתן עם פלשתינים ולאפשר לאלפי מבקשים להתאחד עם משפחותיהם ולהעניק להם אזרחות או לפחות מעמד של "תושבי קבע" - נקבל מתכון בטוח להרס מדינת היהודים. "תורת הקונספירציה" מבית מדרשו של שוקן - מפחידה, מסוכנת ומחליאה, שהרי בכל דור ודור קם נביא שקר שמנסה להציל את העם היהודי.
נושא הזחילה האיטית של "זכות השיבה", במסווה של איחוד משפחות או נישואין, חלקם לבטח פיקטיביים בין אזרחי ישראל לבין פלשתינים מירדן, יש"ע או עזה - אינו חדש.
כבר בתקופת כהונתו של שר הפנים אלי ישי וממשיכו פורז ממפלגת שינוי טופל הנושא בהיבטים חברתיים, דמוגראפיים ובעיקר ביטחוניים בצורה רגישה, מחד לצד ההומניטארי שבסוגיה ומאידך בסיכון הביטחוני, שהתגלה בסדק שנוצר בחוק האזרחות.
המצב הגיע לכדי כך, שהרשויות הרשמיות, נבהלו מהנתון של לפחות 300.000 פלשתינים, הצליחו בעזרת תרגילי נישואין, איחוד משפחות - להיכנס לארץ ולהתיישב בה. השב"כ התריע על הסכנות במיוחד לאחר שהתברר שחלקם שיתפו פעולה עם "מתאבדים" אם על-ידי עזרה בהסעה, הלשנה, מציאת מטרות לפיגועים ובחלקם אף בהשתתפות אישית פעילה בפיגועים.
השגת תעודת זהות כחולה, הפכה למטרה לגיטימית של ארגוני טרור. על רקע זה ובנתונים אלה, לא ייפלא שאפילו שר הפנים פורז משינוי היה קיצוני יותר מאלי ישי בהגבלות ובהפעלת החוק - לאחר שהבין שהפרצה בחוק, לא רק קוראת לגנב, אלא בעיקר למתאבדים ומסכנת את המדינה.
התיאוריה של שוקן ותומכיו - היא מתכון למחיקת זהותה הציונית יהודית של המדינה - כפי שהוגדרה במגילת העצמאות. קשה להבין, איך אזרח ישראלי, במעמד ציבורי כה חשוב, ערוך עיתון - מרשה לעצמו לקחת אחריות לאומית ציונית ולנסות לעטפה בתיאוריה כושלת של מיזוג בין העמים, על-ידי נישואין מעורבים, כאלמנט לקידום והשגת שלום. קשה להבין איך אפשר לתרגם, שאיפות לאומיות פלשתיניות, של "זכות שיבה" במיליונים, של הרצון להשמיד את הישות הציונית, או כשלב ראשון נוסח ח"כ עזמי בשארה ליצור מדינת כל אזרחיה, עם שאיפה לרוב פרלמנטארי ושלטוני פלשתיני - לתוכנית שלום בין העמים.
אם מר שוקן מעוניין "בתוכנית אוגנדה" חדשה יאמר זאת בגלוי וינמקה. ואם לא, יחזור בו פומבית מהתוכנית "הכושלת" ומהפצת רעיונותיה המסוכנים למסגרת של כתבה עיתונאית אישית בתחומי "חופש הדיבור", הכתיבה והבעת דעה.
הנושא נמצא כרגע בשלב של החלטת בג"צ ונקווה ששופטיה לא יגררו ולא יסחפו. אחרי רעיונות אוניברסאליים, ועקרונות כלל עולמיים של צדק שלום ואחווה אבסולוטיים שקיימים רק בתיאוריה ובאוטופיה.
על בג"צ לשקול את עקרון "חוק יסוד כבוד האדם" של העם היהודי, על רקע מגילת העצמאות שהקימה מדינה יהודית ציונית לעם ישראל בארץ ובגולה - ולהעדיף את בטחונה, שרידותה חיותה ועתידה מעל שיקולים אחרים.
הממשלה ושרת המשפטים החליטו על הכנסת תיקונים מסויימים מוגבלים בחוק - וזאת הדרך הנכונה ואין בלתה בתנאים הנוכחיים.