שוב שוגרו טילי קסאם ופצמ"רים לעבר ישובים יהודיים בגוש קטיף שבחו"ל ועל ישובים ישראליים בתחום הקו הירוק המקודש, ושוב נשמעו טענות נגד אוזלת ידה של ממשלת ישראל. ואני שואל: מה לכם כי התגוללתם על הממשלה?. על מה נזעקתם?. מה הרעה שעשתה לכם הממשלה?.
הרי ממשלת ישראל מחתה, וחזרה ומחתה, והתלוננה, ואיימה, והתחננה, וכרעה ברך, והזהירה, והודיעה, ונופפה באצבע, ובקשה מכל מדינות העולם שיתערבו אצל הפלשתינים, ופנתה באיגרות אל קופי אנאן ואל קונדוליזה ואל חוסני ואל הדלאי לאמה ואל האפיפיור בנדיקטוס השישה-עשר.
ושיגרה את כל שגריריה אל שליטי המדינות שבהן הם מואמנים (חוץ מהשגריר בוושינגטון, כמובן, הנתון בחקירה א-לה-ג'ודי), והתגלגלה בעפר, וחגרה שק, ומרחה אפר על פרצופה (האפור כשק בלאו הכי), וכינסה מסיבת עיתונאים, ואמרה שזה לא יוכל להימשך ככה, ולחשה שבעצם אין לנו ברירה, ואין לנו מוצא, ואין לנו תחליף, ואין לנו ברירה, ואין לנו אלטרנטיבה, ואין לנו אחר מבלעדי אבו-מאזן, והודיעה כי שומה עלינו לשמור על אבו-מאזן מכל משמר (כלומר, כאתרוג של אמנון אברמוביץ), והצהירה כי רק ההינתקות היא-היא שתגביר את הביטחון.
ושאול מופז נפגש עם אבו-אמו, והמח"ט נפגש עם מקבילו הפלשתיני, ומפקד האוגדה נפגש עם הדיביזיונר שממול, ומפקד הפיקוד (כבר אסור לומר "אלוף הפיקוד") נפגש עם ראש הכנופיות שמנגד, ואריאל שרון נפגש עם יורשו (מכחיש השואה) של אבו-עמאר, וציפי לבני הציעה, ודני נווה עשה קול באס והבהיר, וצחי הנגבי שיחת, וישראל כץ זרע, ולימור לבנת גערה, ורונית תירוש בכתה, ובנימין נתניהו ציקצק ואיים שיצביע נגד (כלומר, יצביע בעד), ודן חלוץ הופיע במדי דגמ"ח חדשים כשל טירון והודיע (כצפוי) שלא תארך סבלנותנו, ואריאל שרון חזר ואמר כי לנצח-נצחים (כלומר עד מחר בבוקר), והנשיא מושון הכריז (לאחר שפיני גרשון שחררו מהחיבוק), ועוזי כהן חזר וחייך, ופנינה רוזנבלום חזרה לשדשד. ואפילו ג'ודי נראתה במכנסי ג'ינס בשדירה החמישית, כולה חיוכים וסטיבים והילארים קלינטונים, ועדיין לא קראנו מחאה על כך ב"מעריב". ואורי דן שוב העניק קטעי פרשנות נוטפי-שרון לאספסוף המטומטם, ודניאלה וייס העניקה חמש דקות של איוולת לתוכניתו של גיל ריבה, וגדעון עזרא אמר דבר-מה נבון לשם שינוי. ואפרופו שינוי, גם טומי לפיד (עדין-נפש שכמותו) חרג מהרגלו ונמנע לרגע קט מלתאר את חרדי ש"ס כטפילים מוצצי 290 מיליון, שכן היה עסוק בספירת 700 מיליון שקל שקיבל משרון (ללא מציצה, כמובן).
ואריאל (לא שרון, אלא טוב ממנו בהרבה) חזר ושאל את ברוך, על צלחת חומוס-פול (בלי שמן) ובצל וסחוג וקולה (בלי לימון), מה יהיה ומי יסחב עבורם את הסלים מהשוק, שכן לממשלה ולחבריו אין זמן ואין חשק לכך מחמת הקסאמים. ורק יאשקה, נבון שכמותו, גיחך בסלחנות והבין עם מי יש לו (ולנו) עסק.
ומנהל האתר של NFC פנה אלי וביקש שלא אבזבז מקום כה נרחב בעבור שטויות במיץ.
מה עוד רציתם שממשלת ישראל תעשה?. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין עדיין?. מה, באמת רציתם שנפגיז את משגרי הקסאמים והפצמ"רים, ואפילו את מפעיליהם?.
עד כדי כך אתם מטורפים?. הרי בכך נטרפד חלילה את מהלכיו של אבו-מאזן ואת ההתנתקות הקדושה והמבורכת, ואזי יתערער הביטחון וישוגרו טילי קסאם ופצמ"רים לעבר ישובינו!.